אריק איינשטיין הלך לעולמו

                                                                                 האיש שלא ביקש דבר
                         
   הידיעה על מותו העציבה אותי. היא נפלה כרעם ביום בהיר, אף אחד לא צפה אותה
אני לא רוצה להתייחס אם היה הזמר הכי טוב או הגדול מכולם כמו ששמעתי את חלק מאנשי התקשורת שבפועל לא הכירו אותו, "הזמר הכי טוב", "גדול הזמרים",
  בסיכומו של דבר הוא היה אדם כאוב אם לסכם חייו, כל שעבר, שירה, כתיבה, הופעות, סרטים וגם בילויים עם חבורה אוהבת מלאת חיים שרצו פשוט ליצור ולעשות 
יש מאין. הכל באמצעים מגוכחים אישיים.
זו היתה תקופה שהמדינה לא תמכה ביוצרים, לא חשבה שישראלים יכולים לייצר קולנוע, הם עשו את מה שמעטים העזו לעשות. להילחם במערכת באמצעות היצירה.
  אני זוכר טוב את תחילת שנות השבעים, ארץ קשה, בין שתי מלחמות וכלכלה מקרטעת.  אם אפשר לסכם את חייו הייתי אומר שהיו לו רק כעשרים שנים טובות
של יצירה ושמחות וכל השאר היו כבר שנים מסוג אחר שרבים כבר לא ידעו מה מתרחש מאחורי הקלעים למרות הסקרנות הרבה שהיתה.
אריק מסמל עבורי סיכום תקופה יפה של יוצרים ישראלים רבים שאת רובם אנחנו כבר לא שומעים היום שנתנו את נשמתם לבמה, ליצירה.
אני נזכר בתקופה שבא הופיעו ענקי זמר כמו נעמי שמר, חוה אלברשאיין, חנה דרזנר שהיתה ידועה בשם הבמה שלה אילנית, סי היימן, אתי אנקרי, יוסי בנאי,
יגאל בשן, יהורם גאון, שלום חנוך, יהודה פוליקר ועוד רבים שרובם כבר לא נשמעים היום בכלי התקשורת והדור הצעיר כלל אינו מודע לקיומם.
היה משהו מקשר בחייו המזכיר את חייהם של כמה ממנהיגינו שבשלב מסויים בחייהם החליטו לגשת על מאחורי הקלעים של החשיפה לציבור ולחברה ולהסתתר
בביתם.
תמיד כשהזכירו את שמו נזכרתי בראש הממשלה בגין ועוד שניים שפשוט יום אחד החליטו שהם לא יוצאים מביתם ופתאום הפכו לתעלומה.
מה עבר עליהם רק הם ואולי המעגל הקטן של בני משפחה וידידים קרובים ידעו. התנהגות מוזרה אך אנחנו לא יכולים לשפוט.
   מאוד הפריעה לי ההערה שמישהו זרק לאחרונה כאשר הזכיר את שמו, כמו שכבר כתבתי אנשי תקשורת זורקים בקלות יתרה מילים לאוויר העולם מבלי לחשוב
שמישהו יכול להיפגע, הם כבר שכחו את מוצא פיהם לאחר חמש שניות אך נשוא דבריהם הטפשיים נשאים ברוח, לכל רוח והם פוגעים ומכאיבים.
אולי בגלל מקרים כאלה העדיף בעבר להסתגר. להתרחק, לא לשמוע, לא לראות.
  השיר הבא יכול ללוות אותנו ביום הזה, יש בו הרבה מההרגשה הנלווית למותו. אהבתי את שירתו, מלים יפות ונעימות לאוזן ולנשמה, שירה עברית כמו שאמורה
להיות השירה העברית. לא גיספן ולא ערבית

        

יהי זכרו ברוך

ובהזדמנות זו איך אפשר לא להזכיר שחקן גדול המאושפז בימים אלה במצב קשה מאוד ואני מאחל לו רפואה שלמה, ספי ריבלין יבדל לחיים ארוכים. 



אלבומים