בכל יום אנחנו שומעים את צמד המילים הזה "הגזירות החדשות". בדרך כלל זה לא נוגע אלינו, אנחנו אולי מרפרפים על הכתבה בעיניים, אולי אם מכירים מישהו שזה נוגע לו או לה קוראים יותר בעיון, ולרוב ממשיכים הלאה, עוברים לידיעה הבאה. אבל מה קורה כשהגזירה הזו נוגעת בנו, או באחותנו, בגיסתנו, בחברה הכי טובה שלנו או בבת שלנו?
חוזר מנהל הרפואה שיצא לפני כמה ימים, קובע גבול לטיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF) שניתנים לנשים. לפני הגזירות האלה מספר הטיפולים שניתנו לאישה עד גיל 45 היה ללא הגבלה. אז זהו, שכבר לא. כי בגזירה החדשה נקבע שמספר טיפולי ההפריה יוגבל לשמונה מחזורי טיפול בלבד, לאחריהן תתכנס ועדה ותקבע את גורל המשך הטיפולים עבור האישה. הגזירה הזו מגבילה את מספר טיפולי ההפריה במטרה לחסוך כסף למדינה (ולא, שלא יספרו לי שזה כדי "לשמור על בריאות האישה"), ומונעת מהאישה את הזכות הבסיסית שלה להיות אמא (ומצד שני - המדינה מוסיפה לסל התרופות לשנת 2014 מימון הפלות לנשים גם ללא סיבה רפואית, בעלות כוללת של 16 מיליון ש"ח).
אתם ובטח גם מכובדי הועדה שהחליטה להוציא את הגזירה הזו לפועל לא יודעים (ואולי טוב שכך, אני באמת לא מאחלת את זה לאפחת) כמה כוחות נפש דרושים כדי לעבור מחזור טיפול IVF. להזריק ערב ערב כמויות של הורמונים כדי לגייס זקיקים, לעבור שאיבה בהרדמה, לצפות לשמוע כמה ביציות נשאבו, לחכות לשמוע כמה ביציות הופרו וכמה עוברים שרדו, והאם העובר שהחזיק מעמד בכל התהליך הזה יוחזר לרחם ויקלט ויוביל להריון תקין. לנוע בין תקווה לאכזבה, בין האמונה ש'הפעם זה זה!' ו'הפעם זה חייב להצליח!' לבין קבלת תוצאה שלילית, מרסקת, וה'אין ברירה חייבים להתרומם, להתאושש, ולהתחיל את הטיפול הבא'. אני רק בתחילת הדרך אבל יש נשים שכבר הולכות רחוק בתוכה והצליחו אחרי טיפול 10 או 14 או יותר. הן הצליחו כי הן רצו והאמינו. ויש נשים שעדיין ממשיכות בטיפולים, ועדיין לא אמרו נואש. נשים שעדיין ממשיכות ללכת בדרך הזו מתוך הצורך והרצון והכמיהה הבסיסית והזכות (כן, הזכות!) להיות אמא.
כנראה שמשרד הבריאות חושב אחרת. אני באמת לא מאחלת לאפחת להגיע לשמונה מחזורי טיפול לא מצולחים. אבל למי שמגיעה לזה וממשיכה בדרך ולא מוותרת ולא מתייאשת - מגיע מימון של טיפולים נוספים, כמה שידרשו, כי שום חוזר של מינהל הרפואה לא יכול לקחת מאישה את הזכות הבסיסית לשמוע את המילה "אמא".
לקריאה רשומה ישנה בנושא - הזכות להיות אמא
ויש גם עצומה - שווה להכנס ולקרוא מילים שיוצאות מהלב של מי שמגדירה את עצמה אמא שהילדים שלה עדיין לא נולדו, וכמובן לחתום, תודה! 