חובבת צילום, הלא היא ריקי, כתבה רשומה על ביטויים מעצבנים בשפה דלה, או כדבריה – " מטבעות לשון סתמיות, עלובות וחסרות משמעות".
בסוף הרשומה היא הזמינה את תזזאטית (צביה) ואותי להוסיף עוד ביטויים שכאלה ובכך הפכה אותה למעין שרביט. תזזאטית אמנם הקדימה אותי בפרסום הרשומה שלה, אבל לשמחתי היא לא גזלה ממני את הביטויים עליהם אני רציתי להתעצבן...
אפתח בשלושה שיבושים שהשתרשו בשפה העברית בצורה כל כך עמוקה עד שרוב האנשים לא יודעים שמדובר בשיבוש. אפשר לשמוע את הביטויים האלה בטלוויזיה וברדיו ולמצוא אותם בספרים ובעיתונים:
-
לנצח את המשחק – כנראה תרגום קלוקל של win the game. בעברית לא מנצחים את המשחק אלא את היריב. מנצחים במשחק.
-
אתה לא מחליט עליי – הביטוי הזה הונצח באיזה פרסומת שלשמחתי לא ראיתי. בעברית מחליטים עבור מישהו, למענו או אולי נגדו – אבל בטח שלא עליו.
-
לשקר אותך – האם חשבתם פעם שמישהו משקר אתכם? אני שמח לבשר שטעיתם. הוא שיקר לכם.
עוד ביטוי מאוד אהוב עליי שנשמע רבות ברדיו הוא צירוף המילים: "נהרג לאחר ש..." או במקרים פחות טרגיים "נפצע לאחר ש..."
למשל: "גבר כבן 30 נפצע קשה לאחר שמכוניתו סטתה ממסלולה והתנגשה בעץ". אם הוא היה נפצע לפני התאונה, היינו יודעים מדוע קרתה התאונה. אבל הוא נפצע רק אחר כך...
כתבתי בעבר כמה רשומות שהתבססו על הביטוי הנהדר הזה.
עוד ביטוי שהפך לרשומה אצלי נולד אצלנו יחד עם האינטרנט: "כנסו" וכמובן אחיו התאום המעצבן יותר "כנסו כנסו"
אין לי מושג מאיזה שפה ביטוי זה הגיע, אבל "כנס" בעברית משמעותו לכנס, לאסוף, להקהיל ולא להיכנס.
כשסיפרתי לעננת על נושא הרשומה היא הזכירה לי כמה ביטויים מעצבנים. זה המקום לציין שעננת היא זוגתי או בת זוגי. יש לנו גם בת (המכונה עננצ'יקית) והיא כמובן בתי וגם בת זוגתי.
אבל פעמים רבות אני שומע על בת-זוגתו של פלוני (ולפעמים של אלמוני) כשהכוונה היא לבת זוגו.
ביטוי חדש יחסית בשפתנו המתחדשת (והמדלדלת) הוא "איך זה מרגיש"
"איך זה הרגיש לך כש...?" שואל המראיין ברוב רגש.
"זה הרגיש לי כאילו סוף העולם הגיע" עונה המרואיינת.
ואני שואל – מה זה שהרגיש? האם לא המרואיינת הרגישה? עד כמה שזכור לי "זה" מציין לרוב חפץ חסר חיים ולחפצים אלה אין רגשות.
כמובן שגם פה מדובר בתרגום קלוקל מאנגלית – how does it feel?
אני רוצה לחרוג קצת מגזרת הביטויים ובכל זאת להמשיך להתלונן (בשמחה) על כמה צרות לשוניות שתקפו אותנו.
בשנים האחרונות הסתבר כי את רוב הפעלים בשפה העברית אפשר להחליף באחד מהפעלים – להביא ו-לעשות.
אנחנו עושים כביסה, עושים כלים, עושים רצפה, עושים בישול (יש בית ספר לבישול בשם זה!) ואפילו עושים מיחזור (ססמא נהדרת של עיריית פתח תקווה). אם היינו עושים קצת חושבים, אולי היינו מגלים פעלים אחרים, מתאימים יותר.
אבל בזמן שאנו עושים כל זאת, אנחנו מביאים לחברינו מתנות (כדי לעשות שמח), מביאים מכות לאוייבנו, מביאים נצחונות לתומכינו וכמובן מביאים אותה בהפוכה (כי אין עלינו).
העיקר שהבאנו שלום עליכם.
חלק מהבעיה הגורמת לנו להשתמש בכל ביטויים האלה היא כמובן השחיטות הנפוצה כל כך במדינתנו. לפחות במדינת האינטרנט. הלוואי שהמושחטים יימאסו כבר ויוחלפו במושחתים (אבל רק כשבאמת מדובר בשחיתות... מעבר לטעות הכתיב נראה שגם רוב המשתמשים במילה לא מבינים את משמעותה. לדעתם זו שחיטות לדעת עברית).
אני מזמין כל מי שחפץ בכך להוסיף ביטויים מעצבנים אחרים בבלוג שלו (או בתגובות).