שרביט שנות ה-20

אז כמו שאתם יודעים.. במכונת זמן כבר נסענו...אפילו מספר פעמים  רק השנה..

וגם  נפגשנו ונסענו או שבעצם  אנחנו ניפגש  ניסע עם מוטי  - motior

במכונת הזמן  שלו , למפגש בשנות ה-20 של המאה הקודמת

וגם היינו כבר במסע התגובות לכתבי העיתון תפוז בשנות ה-20 של המאה הקודמת

עם  רן - חושבים טוב

אפילו חווינו את חווית החלוצים בקיבוצים בבלוג של גל - באמריקה (אבל בארץ ) 

אהבתי את רשומת מטה ה"עשרים" של דליה- dlia2004

התחברתי מאוד לרשומת שנות ה20 האישית של חיה-  hayaschwartz

 

דוגרי - סף הדימיון שלי דליל כרגע , וגם לא ממש בא לי להציג 20 דברים ..מילא 10 אבל 20? 

אז אני פחות או יותר אלך על רשומה שקשורה לשנות ה-20.. ועליי..

שניהם ממילא במאה הקודמת בכל מקרה  

אני חוששת שאני תחת מעטה מסוים  של רצינות כרגע...

ולכן רוב הסיכויים שאולי הרשומה לא תהיה  מצחיקה או שנונה כל כך  או כמו בד"כ

כך שאם מישהו רוצה לעבור לפוסט הבא שהוא תכנן להגיע אליו היום...

אתם מוזמנים  מראש לדלג , הרי​ שום דבר לא חובה

 

 

אני בשנות ה20 שלי עשיתי המון דברים.... אבל לא בדיוק מה שתכננתי לעשות..(בגדול) 

 האמת שעד היום אני לא ממש יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה..

אז זה לא ממש משנה...

העובדה היא שהחיים די קרו לי בלי תכנון ...בסופו של דבר..

ועדיין קורים לי ..

 

1985

כשהייתי בת 20 שירתתי בצבא 

בשנה השנייה לשרות כבר שירתתי בעמיעד (בואכה רמת הגולן) 

אחרי שהייתי בשלושה בסיסים אחרים ברמת הגולן ..

נפח היה הבסיס הראשון שבו מילאתי טופס 55 לקל"ב (קרוב לבית.....)

וישר קיבלתי קל"ב..(זאת אומרת ...קרוב לבסיס הקודם...) 

לחטמ"ר 474 שנמצא ממש לידו....​

אבל בכל זאת ...לאט לאט התקדמתי לכיוון הבית..(מחנה ירדן, עמיעד...)

בעמיעד הגעתי למנוחה ולנחלה.. יחסית..

שירתתי  בצבא בתור פקידה ללא קורס..כי  כנראה לדעתם הייתי מספיק אינטלגנטית 

להדפיס במכונת כתיבה 

התמונה מאתר נוסטלגיה און ליין 

 

ולענות לטלפון המטכ"לי גם בלי קורס.. 

התמונה מהאתר הזה 

למרות זאת בסופו של דבר שירתתי על תקן שרטטת.. (גם ללא קורס..) 

וגם על תקן שליחה .. (למשל נסעתי להביא את טקסט הטקס לקריין צבי סלטון בירושלים 

זה טקס גדול שעשו בעמיעד לזכרם של חללי וגיבורי השריון מהאוגדה..

ניסיתי למצוא עליו מידע לצערי לא מצאתי ..

אבל כן  הצלחתי למצוא את האנדרטאה - הטנק 

שנבנתה ע"י יחידות המילואים של האוגדה בתקופה שבה שרתתי .

צבי סלטון  איש נחמד ,  נפגש אתי בתחנה מרכזית לקח את המסמכים...

התלהב מזה שגם לי קוראים צביה וישר עליתי על אוטובוס הביתה..לפני שיגמרו  לי האוטובוסים..) 

 בחודשיים האחרונים שירתתי על תקן קצינת קישור (בלי להיות קצינה - וללא קורס​) בפיקוד צפון בנצרת  

 

1986 

כשהשתחררתי מהצבא -בדיוק הייתה  היציאה מלבנון אחרי מלחמת של"ג

ואז עבדתי בקיבוץ בית אורן

עבדתי ארבעה חודשים בבננות

התמונה מעיתון קול החוף 

ואח"כ שיפצתי את הבריכה של הקיבוץ..וטיפלתי בדשאים ובגינות שהיו בה..ותחזוק ציוד.

התמונה מהאתר הזה 

כן כן כמו שאתם שומעים .. רואים... 

צבעתי את המעקות של הבריכה..כיסחתי דשאים.. גזמתי.. 

אבל כשנפתחה העונה והייתי אמורה לשבת בבוטקה ולמכור כרטיסים ...

נתנו את התפקיד למישהי שיותר קרובה לצלחת

אז "התפוטרתי"  מהעבודה.. בשאט נפש גדולה 

כדי לעודד את רוחי , אמי שכנעה אותי לנסוע לשבוע סמינר בוגרי צבא ברמת אפעל

התמונה מכאן 

שם הכרתי את רפי , זה היה פחות משנה לאחר השחרור של שנינו , הוא שנתון מעליי. 

כזוג חברים הלכנו להקים את בית הערבה החדשה

התמונה מהאתר הזה 

(זה פועל יוצא מהסמינר ההוא, גם החברות ביננו וגם בית הערבה) 

אחרי שלושה חודשים בבית הערבה ..

 החלטנו להתחתן (אחרי חצי שנה ביחד) ושלא אפקטיבי להישאר שם  

היינו אז רק 19 חברים..ואני ורפי היינו היחידים אחרי צבא...בני 21..

אז עזבנו את בית הערבה..  והתחתנו ב- 30.12.1986 במושב הבונים 

התמונה מכאן 

כי כאן רפי גדל 

ואני לא רציתי לגור בקיבוץ (בית אורן) שבו הילדים גדלו  עדיין בבית ילדים בזמנו

 

1987

 אני נכנסתי להיריון (ולא "אנחנו בהיריון" כמו שנוטים להגיד הדור החדש ..וזה מעצבן אותי) 

 אבל בהחלט רפי השמין לאות הזדהות...

לאחר כשנה מור נולדה ב- 8.12.1987

אגב ..עם  ההזדהות הוא סיים ביום של הלידה כמובן.. עוד לפני הצירים ... ברור!

כי עד כאן!

וכך עבדנו וגידלנו את מור

1988

בגיל חמישה חודשים מור נכנסה לפעוטון  שבו עבדתי...

(גן קקטוס  - שנקרא כך בגלל הקקי בטוסיק ) 

אז היו רק שלושה גנים וזה היה רק עד 12 בצהריים.. 

התמונה מכאן 

בגיל שמונה חודשים , מור סבלה מחום גבוה במשך שבועיים..

לקחתי אותה לבית חולים והיא ואושפזה לשלושה ימים..

עקב התחלה של דלקת בכליה...

ובגיל שנה וארבעה חודשים מור עברה ניתוח רפלוקס.. 

את הניתוח עשו לה בדיוק יום אחרי שסיימנו לעבור דירה ..

מהדירה הקודמת של השכנים ממול (10 מטר הליכה ) 

וזה הוא  ביתינו עד היום הזה ! 

היא התאוששה בשישה ימים במקום עשרה, אני ביום הראשון והשני בכיתי בלי הפסקה.

 קשה לראות את הילדה שלך חסר אונים....זה נורא!  זה היה ניתוח עם צלקת.

אני בעצמי הייתי ילדה בת 24...

1989

עזבתי את העבודה בגנים כי מור עברה לגן רקפת שבו עבדתי בשנה הקודמת

עברתי לעבוד בצרכניה בתור הפועלת השחורה של 6 "מנהלות"  

אחת הפעולות השחורות שנאלצתי לעשות היה לחלק חלב טרי ולא מפוסטר (ומסריח זוועות) 

 שהגיע ישר מכד של הרפת לכלים אישיים של משפחות

ולשים להם בתא שהיה לכל משפחה בכניסה לצרכניה.. זה וחצי לחם שחור.... 

התמונה מכאן 

1990

ואז החלטנו  שהגיע הזמן שיהיה למור אח.. או אחות.. 

כשאני  הייתי בערך בחודש שלישי  עם טיראן התחילה מלחמת המפרץ הראשונה

 1991

במהלך הזמן ...מהיסטריה גמורה של חדרים אטומים ... עברנו לנונשלנטיות מוחלטת..

ורק אם  הדרדס עם הברדס (מור במסיכה)  התעוררה הועלנו בטובנו להיכנס לחדר האטום 

על מנת שלא תתבלבל.. עם ההוראות של הגן..

טיראן נולדה..ב- 22.4.1991 כחודשיים אחרי מלחמת המפרץ

1992

וכך אנחנו עובדים ומגדלים שתי בנות

אני עדיין עבדתי בצרכניה.. רפי התחיל לתזז עם עבודות חוץ (כבר מותר)

המשק  התחיל בדיונים על הפרטה 

1993

אנחנו עובדים ומגדלים שתי בנות  כנ"ל

1994

אני החלטתי  להעשיר לי את הידע ולמדתי  על תקן חוג שבועי 

'פיסול רך וטלאים' במכללת גבעת חביבה

 במקביל מתחילה ללמוד נהיגה

1995

אני עוזבת את הצרכניה ועובדת שנה חצי באומנות , יוזמה שלי 

מפעל של בן אדם אחד..אבל לא להרבה זמן.. 

בחודש השלישי בהיריון עם כפיר 

אני מקבלת רישיון לרכב ב- 19.12.1995

זהו! גמרנו עם שנות ה-20 שלי .

(כפיר נולד כשהייתי  כבר בת 31 ב-14.6.1996) 

 

 

אז אם הייתי הולכת אחורה לא הייתי משנה את עניין הילדים..

כי קשה לי לראות את עצמי בלעדיהם.. הרי זה כאילו הם תמיד היו שם.

אולי כן הייתי לומדת אומנות כמו שרציתי ..ועושה עם זה משהו שיותר מתאים לי..

 אולי כן הייתי נוסעת לטייל בחו"ל ...

אולי  אפילו לטיול גדול גדול  וארוך להודו , לסין , לאמריקה הדרומית..אפריקה ...​

ולאיי פיג'י

אולי לא מיד הייתי מתחתנת.....

וישר מביאה ילדים....

כלומר הכל כן ,  בוודאי , אבל  רק קצת יותר מאוחר ??

 

ואחרי כל מה שקורה בארץ,  ובכלל  כל מה שקרה בעשור הזה שהיה בשנות ה-20  האישיות בחיים שלי

אולי גם הייתי נשארת שם לתקופה קצת יותר ארוכה...קצת לנשום חיים אחרים.. 

קצת לחוות עולמות ואנשים אחרים...

אולי ממרחק מעריכים יותר ואולי לא?!

 

ואני לא דואגת.. אני בטוחה שעם המזל שלי ושל רפי היינו נפגשים גם שם..

ובכל מקרה היינו  מתחתנים לבסוף

ומביאים את שלושת ילדינו , האלה בדיוק ...לעולם..

 וכן חוזרים להשתקע בארץ.

אז הנה, זה שרביט שנות ה-20 שלי 

אולי זה לא מה שחשבתם?!.. או מה  שקיוויתם ?! או מה שציפיתם..?!

אבל זו מי שאני ...

 

 

לתשומת לבכם - תחת כל שנה מסתתר קישור לויקיפדיה -לרשימות האירועים שהיו באותה שנה