הבוקר (07.05.13) עשיתי בדיקות דם. אחרי צום של 12 שעות ועירות של שלוש שעות. מסכנה שאני, הייתי צריכה לקום בשש בבוקר ועד תשע וחצי להעסיק את עצמי בכל דבר שאינו קשור לאוכל. הרבה מאוד דם היה צריך בשביל הבדיקות דם האלה.7 או 8 מבחנות (מי סופר 
). הבדיקה עברה סבבה, לא כאב וגם אין סימן כחול. רוב התוצאות היו כבר אחרי כמה שעות, ולפי החקירה שעשיתי באינטרנט נראה שהכל תקין (
).
מעניין, האחות שאלה אם זה בדיקות לצורך טיפולי הפרייה. כנראה שאני לא הראשונה שמגיעה עם כל סט הבדיקות האלה. היא גם אמרה משהו על הבת שלה שקשור לזה, אבל אני לא זוכרת מה. כנראה שזה לא היה מספיק חשוב 
.
היה קטע עם בדיקת HIV (איידס) - האחות שעשתה לי את הבדיקה הצביעה על המבחנה (הידעתם? למבחנה לבדיקת איידס יש פקק אדום, כדי להבדיל כנראה משאר הבדיקות) ואמרה לי "את יודעת מה זה?" ואני, כשמולי 7 או 8 מבחנות (מי סופר ) ואין לי מושג איזו מבחנה שייכת לאיזו בדיקה, שאלתי לתומי "לא, מה זה?". לא התכוונתי, אבל כנראה שהצבתי את האחות בסיטואציה לא נעימה, כי נראה היה לי שקשה היה לה להגיד את המילה "איידס" (שומו שמיים) אז היא אמרה לי "HIV". נו טוב, ציפתה שאדע לבד. בהמשך עדיין היה קשה לה להגיד את המילה "איידס" (שומו שמיים) והיא אמרה "זה יגיע אל הרופא ישירות ולא תראי את זה במערכת דרך המחשב". ושוב לתומי (באמת לתומי) שאלתי אותה על איזו בדיקה היא מדברת, והיא אמרה "זו".. שאלתי אותה "מה, האיידס?" והיא ענתה "כן, זו"... באותו הרגע חשבתי לעצמי - אחותי, איידס זו לא מילה גסה.
הצעד הבא - לקבוע תור לבנקי זרע...