מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון
(תמונות נמצאות לכל אורך הכתבה, עיינו ותהנו. צילום - אופיר הלל. כל הזכויות שמורות)
אם היינו צריכים הוכחה שהתיאטרון הישראלי חי ובועט, קיבלנו אותה באירוע פרס התיאטרון: שהתקיים היום בתיאטרון המדיטק. זה היה מפגן מאלף של יוצרים שמחוברים בחוט הטבור אל התיאטרון, יוצרים מוכשרים בעלי חזון ושאיפות, יוצרים שמהווים, למעשה, את פני התיאטרון הישראלי: מהדור הישן, מאבני הדרך של התיאטרון הישראלי, אלה שבלעדיהם התיאטרון של היום לא היה נראה כפי שהוא, שועלי תיאטרון, ועד הדור החדש, שחקנים נרגשים וסמוקים בתחילת דרכם.
המפגש הזה, במסגרת הטקס העשוי כהלכה, איפשר לרגע אחד להתנתק מכל משברי התיאטראות, מהבעיות ומההתנהלות השנויה במחלוקת של התיאטרון הישראלי לטובת שעה קלה שהפגישה בין אנשי התיאטראות, ובניגוד לקנאה ולרכילויות העולות על פני השטח, היו שם הרבה נשיקות.
מי לא היה שם? מנהלים, אנשי התיאטראות, במאים, מתרגמים, מחזאים, שחקנים, מעצבי תפאורה, כוריאוגרפים, מעצבי תאורה, מעצבי תלבושות, מוזיקאים, ובקיצור - מי לא?
ירון ברובינסקי, מנחה הטקס נתן סטנד-אפ שנון על מצב התיאטרון הישראלי והמתרחש בו ותיבל באנקדוטות הומוריסטיות על מחלקות השיווק בתיאטראות ועל איתי טיראן ("איתי טיראן הוא כמו שמעון פרס").
חגגו את שנת הארבעים של תיאטרון באר שבע ובכו את סגירת אנסמבל הרצליה; התקוממו על אי השתתפותם של הבימה וגשר (זה בהחלט היה ניכר באווירה) ושמחו בשמחת כולם, עם קבלת הפסלונים המוזהבים.
הצופים נהנו מתוכנית אמנותית עשירה: "פרח השכונות", המחזמר הבאר שבעי, קטע מתוך "תיאטרון רפרטוארי", הצגת פרינג` איכותית וקורעת מצחוק על תיאטרון רפרטוארי, המלט ונוירוזה קשה, בהשתתפות ארז דריגס ויפתח אופיר, שיר הגפילטע פיש מההצגה החדשה של היידישפיל "מונולוגים מהקישקע", בביצוע קבוצת הצעירים של התיאטרון ומיי פיינגולד שרה את שירה של זהרירה חריפאי ז"ל מתוך "סוף טוב", המחזה של ענת גוב ז"ל שעולה בתיאטרון הקאמרי.
התואר ז"ל הצטרף לשמותיהם של הרבה יותר מדי אנשי תרבות ותיאטרון שהלכו לעולמם, שאליהם הצטרפה השבוע דבורה עומר, הטקס נתן להם כבוד אחרון בקטע הוידאו "מסך אחרון" והקהל מחא מחיאות כפיים בלתי פוסקות. אלו שמותיהם:
אברהם מור, שחקן הבימה הכובש, האנושי והמרגש שמת כל כך צעיר, חיים חפר, עם שיריו ומפעל חייו הבלתי נשכח, זהרירה חריפאי מרטיטת הלב והאגדית, יואל זילברג, שאחראי לכל כך הרבה יצירות מופת ישראליות, נורית כהן, שחקנית מקסימה, שהלכה לעולמה במפתיע, ענת גוב, גאונה קומית ומחזאית נשית מובילה, דליה מרוז, שדבררה מוסדות ואירועי תרבות רבים שנים רבות, טובה פרדו, מוותיקי הבימה - שריד מראשית התיאטרון שהלך לעולמו, שמעון לב ארי - שחקן, מרצה, ואיש תיאטרון, שהבין שצריך לשמר את ההיסטוריה והקים את המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה, רק בשנה שעברה לב ארי זכה בפרס הוקרה במיוחד בטקס זה. יענקלה אלפרין, בעל מפעל חיים עצום ביידישפיל, לואיס רוזנברג, שחקן שהלך לעולמו השנה לבדו, בצנעה ובשקט, כיוון שלא קיבל תפקידים בשני עשוריו האחרונים ורוזינה קמבוס הנפלאה, עוד אחת שנולדה לבמה ומתה מוקדם מדי ממחלת הסרטן הארורה.
צלילי הקלרינט מספידים בחרישיות את אותן הדמויות ויוצרים רגע מרגש ועוצמתי. עודד קוטלר, מנהלו האמנותי היוצא של תיאטרון אנסמבל הרצליה, אמר בעת קבלת הפרס על "הילכו שניים יחדיו" בבימויו: "יכול להיות שהיינו צריכים להופיע בקטע "מסך אחרון"... הרגנו תיאטרון". גם השחקן גיל פרנק, הצהיר כי תיאטרון נמדד בכוח ליצור וקרא לראש עיריית הרצליה ולמקבלי ההחלטות.
(ירון ברובינסקי ונגן הקלרינט הצעיר איתמר בן זימרה)
ואגב רצח - ריצ`רד השלישי, הנבל חסר הלב שעשה הכל בשביל להגיע לכתר, היה שיאן הפרסים, כאשר האקדמיה בחרה ב- "ריצ`רד השלישי" של הקאמרי כהצגה הטובה ביותר, ההצגה המתורגמת הטובה של השנה, השחקן הראשי הטוב ביותר (טיראן), שחקן המשנה (אלי גורנשטיין, סר ג`יימס טירל), בימוי (ארתור קוגן) ותרגום (מאיר ויזלטיר). "ריצ`רד השני בוכה בבית עכשיו על זה שהוא לא נבחר", אמר טיראן, והכוונה היא להצגה השנייה שהופקה במסגרת פרויקט ריצ`רד של הקאמרי, שהעלה לבמה שני מחזות שייקספיריים במקביל, שבכל אחד מהם עומד מלך בעל אופי שונה לחלוטין, כאשר צוות השחקנים והעומד בראשם, טיראן כריצ`רד, משחקים בשתי ההצגות, על אותה תפאורה ועם אותו צוות יוצרים. טיראן התייחס להעלאת המחזה כחלום שיתגשם, אותו חזון שהחל להירקם עוד מהיותו בבית צבי, על ידי הצמד טיראן-קוגן (שמלמד ומביים בבית צבי) וגרי בילו ז"ל.
בפרס הוקרה מיוחד על תרומה לתיאטרון הישראלי זכה אורי עופר, מנכ"ל הקאמרי בעבר ומייסד האופרה הישראלית, איש רב פעלים שתרם רבות לאופרה ולתיאטרון בישראל והאקדמיה החליטה להודות לו על כך. שר לו גבי שדה עם קול הבריטון קטע מתוך "הספר מסביליה". עופר הודה ל-"אבות המזון" של התיאטרון הישראלי, שחקנים שחלקם אינם עוד בחיים, אנשים שעברו איתו תחנות רבות בחייו. מהבמה הזו החליט עופר להשמיע שתי עצות למנהלי התיאטראות: ראשית, להקדיש בכל יום, חודש ושנה זמן לא מועט לשאלה "איך התיאטרון שאני מנהל ייראה בעוד 3, 5, 7... שנים?" מתוך הבנה ש-"תיאטרון בלי חזון סיכוייו להמשיך בעתיד קטנים", כדבריו. כמו כן, הוא ביקש מהמנהלים להיות תמיד לטובת האיכות. "לכמות יש אמנם הרבה אינטרסנטים שדוחפים אותך" ולצד זה ציין את חשיבותה של האיכות. עופר הביע תקווה להשתתפות כל התיאטראות וכל האמנים בשנה הבאה.
(יוסי גרבר מעניק לעופר את הפרס)
כלת פרס מפעל חיים היא שחקנית הבימה הוותיקה דבורה קידר, בירכה אותה השחקנית מרים זוהר. "לא מאמינה למראה עיניי ולמשמע אוזניי, לא האמנתי שאני כל כך אתרגש", אמרה קידר. היא סיפרה שבמסגרת 70 שנותיה על הבמה שיחקה בתיאטרון המטאטא הסאטירי והנפלא, ולמה הוא היה נפלא? "אפשר להיות סאטירי עד הסוף, כי הממשלה הייתה בריטית".
(הקהל קם על רגליו לכבוד דבורה)
היא מנתה את התיאטראות הרבים שבהם שיחקה, בעצם - כל תיאטרון שהיה כאן, ברפרטואריים, בתיאטרון הפרטי, בחלטורות - "איפה שאני יכולה לשחק, זה הבית שלי". קידר הודתה לשלושה אנשים שתפסו חלק משמעותי ומכונן בקריירה שלה: יוסף מילוא, נסים אלוני וחנוך לוין. כולי תקווה שהתיאטרון הישראלי רק ימשיך "להעמיס" עליה בתפקידים, ושנהנה עוד הרבה מקידר המופלאה.
קצת מהלך הרוח בטקס: ריצ`רד השלישי "גנב" מקזבלן כמה מהפרסים הנחשבים והותיר אותו עם פרס המחזמר, שחקנית המשנה - מיי פיינגולד והתפאורה של רוני תורן, אבל מה זה משנה כשמדובר בשתי הצגות איכותיות של הקאמרי, החאן יצא עם שלושה פרסים מרשימים: הקומדיה של השנה ("החולה המדומה"), השחקנית המבטיחה (גאיה שליטא-כץ, באותה הצגה) והתלבושות (פולינה אדמוב, "משחק של אהבה ומזל"), ב"ש עם שני פרסים (רמה מסינגר כשחקנית ראשית ב- "סוביניר", פרס התאורה לפליס רוס, "איפיגניה"), אנסמבל הרצליה חולק שני פרסים עם הקאמרי, עם ההצגה "הילכו שניים יחדיו" - המחזה של א.ב יהושע וההצגה המקורית. חיפה עם פרס אחד (גם כן על הפקה משותפת עם הקאמרי) ובית ליסין בזכייה אחת. להזכירכם, הבימה וגשר פרשו השנה מהפרס.
יש לציין שהקטגוריה המותחת במיוחד הייתה השחקן הראשי - רמי ברוך המועמד בשני תפקידים, איתי טיראן, ארז שפריר ועמוס תמם התחרו על הפרס, מה שיצר קרב ענקים, שאותו, כאמור, הכריע טיראן.
בסופו של דבר, צדקתי ב-11 מתוך 18 קטגוריות (לא כולל ההצגה הטובה ביותר, שהוא לא כל כך פרס העומד בפני עצמו).
נתראה בשנה הבאה!
קטעים מהתכנית האמנותית. ת` ראשונה: שלומי קוריאט ועמי אנידג`ר עם קורוס "פרח השכונות" בשיר "סמי וסומו", ת` שנייה: שחקני "מונולוגים מהקישקע" בשיר הגפילטע פיש, שלישית: מיי פיינגולד בשיר מ- "סוף טוב".
הזוכים:
הזוכים הגדולים:
(קוגן, טיראן וויזלטיר. צילום תמונה זו: איציק בירן)