טיול במדבר

26-27.04.2014

כמה קרובי משפחה שלנו הגיעו לביקור קצר בארץ, ביניהם בן של דודתי, ט', שצעיר ממני בשנה. הוא ביקר בארץ בעבר, אבל חלפו כמה שנים טובות מאז. לפני שהוא הגיע לארץ, שאלתי אותו אם יש משהו שהוא היה רוצה שנעשה ביחד. הוא סיפר לי שהוא ראה תמונות שצילמתי במדבר ושהוא היה רוצה לעשות משהו "אקסטרים": לישון במדבר ולעשות טיול רגלי. אני חשבתי שזה יכול להיות ממש נחמד. הבטחתי לו שאנחנו נשים לב למזג האוויר בזמן שהוא יבקר בארץ, ובהתאם לאפשרות ניסע לדרום, למדבר. 

התחזית נראתה סבירה בהחלט וכך החלטנו לצאת לטיול של יום וחצי בדרום.

התכנון היה להגיע אל החניון מתחת לסרפנטינות של שדה בוקר לקראת ערב, לישון שם את הלילה בשקי שינה ולמחרת לצאת לטיול באיזור.

לא יצא לי לטייל הרבה עם אותו בן-דודה, כך שלא ידעתי כמה הוא בכושר. בנוסף, רציתי שיישאר לו טעם של עוד מהטיול, אז החלטתי שנעשה מסלול לא ארוך מדי. נתחיל את הטיול מהחניון, נלך ברגל לגן הלאומי עין-עבדת ונבקר בו, כולל העלייה לרמת עבדת. משם נמשיך אל נחל חווארים ונרד בו חזרה לבקעת צין ואל נקודת ההתחלה. זה מסלול שאני ופיצי טיילנו בו גם בעבר (ואפילו לא מזמן). חשבתי שהוא יהיה נחמד גם לאורח שלנו.

פיצי הצטרפה אלינו וכך יצאנו בצהרי יום שבת מהצפון אל הדרום.

נסענו דרך כביש הבקעה וים המלח. אני חושבת שעבור ט' הנסיעה הייתה חלק מהחויה של הטיול. הנופים של הצפון והכנרת התחלפו בנופים מדבריים. ים המלח הרשים אותו. כמה פעמים הוא ביקש שנעצור בשביל שיוכל לצלם. בדרום ים המלח עלינו על הכביש לכיוון דימונה וירוחם והמשכנו אל שדה בוקר והמדרשה.

עצירה בדרך, בעלייה על כביש 25 לכיוון דימונה:

כאשר הגענו לחניון הלילה שמחנו לגלות שהיינו שם לגמרי לבד. ציפיתי שכך יהיה, בגלל שהגענו כאשר נגמר סוף השבוע והחל שבוע חדש. התארגנו במקום, אכלנו ארוחת ערב חמה ושתינו תה. איזה כיף! השקט של המדבר תמיד מצא חן בעיניי.

הראות בלילה לא הייתה במיטבה, אך ראינו את השמיים זרועי הכוכבים ונהנינו משיחה אל תוך הלילה, איש איש בשק השינה שלו.

בבוקר שקי השינה היו רטובים מטל. בזמן ההתארגנות וארוחת הבוקר ניסינו לייבש אותם מעט.

 

המדבר בגוונים של בוקר:

 

 

 

קפה של בוקר:

 

לפני שיצאנו לדרכנו, הספקנו עוד לראות קוצן בין שיחי המלוח ליד חניון הלילה.

את המצלמה לא הספקתי לשלוף.

טוב שיחנוק המדבר אינו קל רגליים כמו הקוצן:

ראינו לא מעט יחנוקים לאורך הטיול שלנו, בעיקר לצידי הכביש בדרך לעין עבדת וכן בתחתית נחל חווארים, כאשר התקרבנו חזרה לחניון.

פירות של קרקש צהוב:

 

 

 

הכניסה לגן לאומי עין עבדת:

 

מדברית עינונית- תודה לעננת על הזיהוי:

 

מעניין לראות את ההבדלים בנוף ובצומח בין ביקור אחד למשנהו.

בביקור הקודם שלי ושל פיצי במקום, בסוף חודש ינואר, האלה האטלנטית עמדה בשלכת. הפעם, היא הייתה מכוסה בעלים ירוקים ורעננים.

 

 

 

 

 

 

קירות הסלע:

 

 

 

 

 

 

 

השתקפות של הסלעים במים של הבריכות מתחת למפל (הבריכות התחתונות):

 

אחרי שהתפעלנו מהבריכות המלאות במים כל השנה ומהמפל, חזרנו אל צומת השבילים ועלינו במדרגות החצובות בסלע. אלה מדרגות צרות למדי. מדרגות הסלע האלה יכולות להיות מחליקות מאד כאשר הן רטובות, אז יש לעלות ולרדת בהן בזהירות.

 

 

 

חורשה נחמדה של צפצפת הפרת.

בביקורנו הקודם, גם הצפצפות האלה עמדו בשלכת, עם מעט עלים אפורים/חומים ויבשים. הפעם, גם הן לבשו ירוק.

 

 

מחורשת הצפצפות ועד למעלה, לחניון העליון, השביל הוא חד-סטרי. מי שלא רוצה לעלות לחניון העליון, יכו להסתובב באיזור חורשת הצפצפות ולשוב על עקבותיו אל הכניסה לגן הלאומי.

השביל עולה למעלה עם פיתולים ומדרגות חצובות בסלע. בכמה מקומות יש סולמות קצרים שצריך לטפס בהם.

קפצנו לראות את אחת המערות החצובות בסלע. בעין עבדת יש כמה מערות כאלה, שכנראה שימשו בעבר נזירים להתבודדות.

 

מבט על נוף הקניון. הפרשי הגבהים מרשימים בעיניי. יפה לראות את ההתחתרות של נחל צין. ברקע, מאחור- מדרשת שדה בוקר.

 

מהחניון העליון של עין עבדת המשכנו רגלית אל חאן השיירות ושם חברנו אל השביל המסומן בסימון שבילים אדום הגולש אל נחל חווארים.

הנוף בדרך.

מדהים איך שאי-אפשר לראות את ההקניון של נחל צין. הוא לגמרי נעלם מהעין כאשר מתבוננים בכיוון שלו מהאיזור הזה.

 

 

מתחילים לרדת אל נחל חווארים. ברקע כביש 40.

 

בדרך פגשנו את הייצור הזה:

 

חוץ ממנו (ומהקוצן שראינו בבוקר ועוד קוצן שראינו בהמשך), פגשנו כמה בעלי חיים נוספים לאורך הדרך.

היה לנו נחמד להיתקל בכמה יעלים:

 

 

 

 

קן של צרעה:

 

פירות הרותם:

 

 

 

 

צרעה בעבודתה:

 

מניפנית:

 

יעלים חמודים:

 

עוד כמה יעלים.

חדי העין יצליחו להבחין ב-7 יעלים. אפשר להגדיל את התמונה על-ידי לחיצה.

 

להפתעתי, עדיין היו מים באחד הגבים. בטח המים האלה משכו אל האיזור גם את היעלים.

 

הקטע הזה של הנחל הוא יפיפה:

 

 

 

עוד יחנוק:

סיימנו את הטיול עם תחושה טובה. אני חושבת שאורך המסלול היה מתאים למסגרת הזמן שברשותנו וכן לרמת הקושי.

הרכב חיכה לנו בחניון הלילה. קפצנו לאכול איפשהו בסביבה ולאחר מכן התחלנו בדרכנו חזרה צפונה. בדרך הייתה שיחה ערה. ט' שאל שאלות שונות על בעלי החיים שפגשנו, על הטבע, על ההסטוריה... אני עניתי כמיטב יכולתי.

 

בדרך חזרה הביתה, תצפית על ים המלח:

אני חושבת שבסך הכל זה היה טיול מוצלח. אני נהנתי מהנופים, מהצמחים ומבעלי החיים שפגשנו. פיצי אמרה שהיה ממש נחמד וט' אמר שזה היה הדבר הכי מיוחד שהוא עשה במהלך הביקור שלהם בארץ. מאוחר יותר הוא כתב לי שהוא ישמח להצטרף אלינו לטיולים גם בעתיד, אם יזדמן לו להגיע שוב ארצה. אני, כמובן, אשמח לקחת אותו לטייל ולהכיר לו מקומות נוספים.

מזג האוויר היה סביר בהחלט לטיול כזה. שמחתי על כך שנצלנו את ההזדמנות וירדנו לדרום. אני בטוחה שעבור ט' זו הייתה חוויה מעניינת.

ואני? אני תמיד שמחה לרדת אל המדבר.