הראיון הכי משונה בעולם, התקבלתי לעבודה

 

זה התחיל ככה.. ביום רביעי 20.8.2014  שהיה בעצם היום האחרון הרשמי לעבודה שלי הקודמת...

מירב חברה שלי מהזומבה שלחה לי הודעה שהיא ראתה בעיתון של המתנ"ס בזכרון.. 

ישר התקשרתי.. הם ישר ביקשו שאני אבוא למחרת..

ביום חמישי 21.8.2014 הייתי בבוקר בראיון עבודה שם.. 

 הראיון היה  בערך רבע שעה ...

דברים די "נסגרו סופית " כשהאישה  שם אמרה שמדובר רק בפחות מחצי משרה.. 

 בינינו זה לא ממש היה ראיון עבודה..

היא ישר הסבירה לי מה הם צריכים שאני אעשה.. ואני אמרתי שאני מעדיפה משרה מלאה.. 

 אני  גם לא התלהבתי לנסוע כל יום עד זיכרון ל רק בשביל שלוש וחצי שעות בצהריים בשביל 2000 ש"ח ? 

הרי  יכולתי להישאר לנקות את הגנים בלי לנסוע לאף מקום.. וויתרתי.. 

בקיצור  ירדתי מזה 

מלבד זאת.. ב- 26 היא הייתה אמורה לחזור אליי עם מידע לגבי מחירים.. ממילא זה לא קרה .. 

 היא כנראה הבינה שזה לא יקרה.

 

בכל אופן כשחזרתי הביתה ראיתי שתי מודעות באינטרנט..

באחת דרושה עובדת בתינוקיה במעיין  צבי , הם ביקשו ליצור קשר רק בכתב באתר ולא להתקשר בכלל .

השנייה היה במשפחתון של דגנית בעין אילה, שם  היה רשום מספר נייד ואישור ליצור קשר,

אז מיד  התקשרתי והשארתי הודעה , בהודעה היא אמרה שהיא בחו"ל חוזרת ב- 26

ובינתיים אפשר להתקשר לגן עצמו.. האמת שלא התקשרתי לגן עצמו.. 

אבל רפי אמר לי שאשתו של חבר טוב שלו עובדת שם , את רפי כולם מכירים באזור

אז רפי התקשר אליו ודיבר איתה, אשתו של החבר אמרה שכן,  הם מחפשים  מישהי לתינוקיה.. 

ביום ראשון  בערב פספסתי את דגנית שהתקשרה אליי,  פשוט לא זיהיתי את המספר.. בדיוק ב18:41

למחרת ביום שני ממש באותה דקה רק באיחור של 24 שעות על הדקה..

קלטתי שזאת היא.. והתקשרתי אליה בחזרה .. 18:41

היא לא ענתה מיד אבל מיד התקשרה חזרה.. וקבענו ראיון ..

בהתחלה היא אמרה לי להגיע ב11:00 תוך כדי השיחה היא עברה איכשהוא  ל-9:30 

וכך..  ביום שלישי האחרון , 26.8.2014 היה לי ראיון מהסרטים המצויירים תאמינו לי..  

הגעתי רבע שעה לפני הזמן  בהתחלה למקום הלא נכון..  

זה גן במושב עין אילה.. אני גרה במושב הבונים..ברמת העיקרון זה חמש דקות נסיעה בערך..

כשכבר הגעתי למקום הנכון , ישבתי וחיכיתי לבעלת הגנים הנחמדה שעה ועשרים דקות.... 

טוב נו.. כמו שאתם מכירים אותי... לא באמת ישבתי..  

בזמן שחיכיתי ציירתי שני ציורים , אחד שמתי בתיק אחד כי יצא מפחיד..

ואת השני שיצא יפה, חתמתי עליו והשארתי לה למזכרת על השולחן בגן שם..

אח"כ היא ראתה ואמרה "או , אני רואה שאת יצירתית, יופי! " .. 

אח"כ יצאתי לחצר האכלתי בגזר מהמקרר שלה את הארנב האנורקסי שלה..

הם מאכילים אותו כל יום והכל בסדר.. אבל הוא רזה כנראה מהחום של הקיץ..  וגם האכלתי את הקביה 

שהייתה מחוץ לכלוב... שמתי להם  גם מים עם צינור.. 

טיטאתי את הרחבה ההיא שבחוץ..  

דיברתי עם הגננים שעבדו שם בדיוק... 

והם חתכו בשבילי ענפים  טריים של עץ תות לארנב החמוד

כי העלים שעל הרצפה היו יבשים ונראה שהוא אוהב כאלה

פתחתי את הכלוב ליטפתי אותו  , שמתי לו ערמה של עלים שישמין קצת.. 

אני והגנן ניסינו לתפוס את הקביה להחזיר אותה לכלוב.. היא היתה בחוץ..  

( מסתבר בדיעבד שיש שני ארנבים וקביה ובדר"כ הם ארנבות וקביה חופש הם חוזרים רק לאכול ) 

הקביה  ברחה  לנו רחוק אבל אח"כ חזרה לשבת לידי (עכשיו אני מבינה למה...) 

שלחתי הודעות בפייסבוק ובדקתי דואר דרך הנייד , ניסיתי לראות מסרים .. אבל זה בעיה 

זה מראה רק חצי.. אבל לא את החצי הנכון.... חחחח 

 

כל הזמן הזה היא ראיינה מישהי אחרת..  

אחרי זה ביקשה סליחה והגיע גם  איזה אבא של אחת הזאטוטות אצלה.. 

הוא לא רצה ללכת.. דיבר ודיבר ודיברררררר, אמרתי לה , לגיטימי הוא דואג לילדה שלו..  

בסוף... היא ראיינה אותי רבע שעה.. גג 20 דקות..  

היא ישר הראתה  לי את כל  הגן והסבירה לי  מה היא צריכה ורוצה..

אני הייתי יס- מנית על כל דבר , "אין בעיה"  .. 

חשבתי על זה שלזאת שהייתה לפניי היא לא עשתה שום סיור משום מה.. 

הייתה גם  מישהי כבר חיכתה לה לעוד ראיון.. 

אני לא יודעת אם זה לאותו תפקיד.. 

בסוף היא חייכה המון ולחצה לי ידייים עם שתי ידייים.. 

השארתי לה  קורות חיים ומכתב המלצה.. 

היא אמרה שהיא תחזיר לי תשובה ביום שישי 

הבת שלה  גם חברה של אחיינית שלי.. 

היא מכירה את אח של רפי.. (אבא של האחייינית שלי מן הסתם.. )  

היא  גם מכירה כמה בנות שעבדו אתי בגנים... 

שאלה אותי למה  בעצם למה האחראית לא לקחה אותי לעבוד בהבונים.. .. (צודקת בתכלס ) 

אמרתי לה שהיה אצלה מלא.. מה אני אגיד..?

חייכתי הרבה.. הראיתי נכונות.. מקווה שלא נראיתי מיואשת מידי..  

 זה היה ראיון מוזר.. אבל באמת שהמקום הקסים אותי..

למזלי בשלושה ימים הבאים הייתי עסוקה מעל הראש... 

אבל ביום שישי נקפו השעות בקושי.. 

בשעה 10:00 בבוקר אחרי שכבר סידרתי את הבית..

ועשיתי כל מיני דברים בשביל להעביר את הזמן

גמלתי בלבי שמה שלא יהיה , זה בסדר! 

מקסימום אם לא,  אז ביום ראשון אני אלך לחתום אבטלה 

והחלטתי לא לשקוע במחשבות על העניין בכלל.. 

איכשהוא הרגשתי רגועה פתאום.. ושלמה מאוד.. והלכתי לנוח.. ונרדמתי.. 

ישנתי שינה עמוקה עם חלומות 

והיא העירה אותי עם טלפון, בשעה 12:41 היא התקשרה.  

"טוב צביה.. את מתחילה לעבוד אתנו... " כל כך התרגשתי וניסיתי להסתיר את ההתרגשות והשמחה שלי

אבל בטוח לא הצלחתי.. והיא המשיכה..

"אני רק מתנצלת מראש אבל בחודש הראשון זה יהיה פחות שעות ממשרה מלאה , תזרמי אתי 

בחודש הזה ובאוקטובר אני מבטיחה שתהיה לך משרה מלאה" אני ישר אמרתי לה שאין בעיה.

 ואז היא הוסיפה 

 "ביום ראשון אנחנו נפגשות בבוקר להכנות  לקראת השנה החדשה

את לא חייבת לבוא אבל אם את רוצה להצטרף , אשמח "

אני ישר שמחתי ושאלתי  לוודא ששמעתי נכון.. " רגע? את לוקחת אותי לעבודה?!  "

 היא ענתה " כן"  

"אני חלק מהצוות ?! "

 "כן" 

"אז ברור שאני מגיעה ביום ראשון ! "

והיא אמרה "יופי, נהדר" 

 

 אז היום הגעתי בבוקר , עבדתי , ניקיתי, סידרתי מה שאמרו לי עשיתי

שאלתי מה עוד לעשות ?! 

היא עשתה לי כרטיס עבודה, היום עבדתי רק ארבע שעות אבל היא  כבר רשמה אותן

ואפילו כתבה לי בהצלחה על הכרטיס 

היום הכרתי את הבנות בצוות והן נראות לי בחורות מקסימות 

זאת שאני אעבוד איתה  בצמוד בתינוקיה נראית לי אחלה אישה חמה וחמודה .

 מחר המנהלת  ביקשה שאני אבוא , ואני אכין להם בוקר וצהריים..

בדר"כ הן עושות תורנות בבישול, 

 יש להם אישור לבשל שם , וסוף סוף ראיתי איך מטבח תקין אמור להיראות .

הגן מאוד יפה ומטופח, גם בחוץ וגם בפנים

המנהלת והבעלים  של הגן  מאוד אסרטיבית נחמדה וחייכנית.

היא שוב ביקשה ממני לסמוך עליה ולזרום איתה , היא יודעת שאני עוסקת באומנויות ורוצה שאכין לה דברים 

ובהמשך אני אשתלב בתינוקיה , כי כרגע יש שתי  תינוקות ובאוקטובר צריכים להיכנס עוד תינוקות .

יהיה בסדר!

 חייבת לציין שעוד מהראיון עבודה הרגשתי שייכות מוזרה ונעימה למקום 

למעשה הרגשתי אותה ברגע שראיתי את המודעה.. 

 כמו בסרט נפלאות התבונה שבה נוסחאות מתבלטות לו באורות ניאון  מוזרים מבין כל מה שכתוב.

כך ההודעה הזאת בלטה לי כאילו קראה לי..

באיזה שהוא מקום.. מתחילת החיפושים שלי...

הרגשתי שאני רק בחופש זמני.. וכן.. שב-31 לאוגוסט אני אתחיל לעבוד..

תחושה  כזאת שיש לי מאז המפגש עם סימה סלימה..

אולי זאת אינטואיציה..

 כי עובדה שדחיתי ודחיתי את ההליכה ללשכת העבודה.. 

וזהו .. יהיה טוב, מה שלא יהיה! 

מי אמר כשדלת נסגרת  נפתח חלון  ולא קיבל? 

 

 

 הציור למעלה .. ציור ישן שציירתי מזמן!!

.. על הנייר שבו ניקיתי את המברשת הצבעים מציורים אחרים.. 

ציירתי צלליות נשיות רוקדות בטראנס.. 

משום מה נראה לי מתאים