שרביט הפאדיחות

האמת שזאת פאדיחה בפני עצמה..

את השרביט הזה קיבלתי מתאום2 כבר לפני שבוע ועוד לא מצאתי זמן להיענות לו .. אבל ככה זה כשעובדים.. 

אז  על מה אני אכתוב?  שוב כמו רובכם..

שהיו  לי בחיים פאדיחות אינספור , חלק שמצחיקות אותי  

 וחלק שהייתי רוצה בור לחפור 

ולהסתתר רק על מנת להעלים אותם מחיי ומזיכרוני לנצח נצחים.. 

היו גם היו.. 

כמה פעמים קרה לכם  שהתארגנתם , נעלתם וסגרתם הכל ובחצי הדרך בנסיעה נזכרתם ששכחתם את הפשטידה שהייתם צריכים להביא אתכם..  

כמה פעמים קרה לי ששכחתי לשים את ה"אוזניים" (מכשירי שמיעה) והגעתי ליעד  בלי אפשרות  לשמוע סביר...

 בעבר הייתה לי תקופה של מיגרנות שגרמו לי לשים כלים במקרר...  וגבינה בכיור.. (סתם כדוגמה , אל תתפסו לי על הגבינה עכשיו בקטנוניות .. ) 

כמה פעמים קרה שאתם בטוחים שהנחתם משהו במקום מסוים וזה לא שם.. ובסוף זה במקום מול העיניים , אבל ראיתם את זה אחרי שכבר הרמתם בהיסטריה את כל הבית ותושביו...בצעקות.. כל דבר אתם נוגעים לי.. 

היו ויש.. ויהיו מן הסתם תמיד.. 

אני למשל עושה פאדיחות בשגיאות כתיב בלתי נסלחות .. שלא מתאימות ל"פרופיל"  האישי שלי.. (לאניוט דאטי ) 

כמו הטעות המפגרת שעשיתי ברשומה על ג'ואן ריברס ז"ל .. 

כמובן שתיקנתי מיד.. וגם ניסיתי לתקן מיד את הפרסום עם הטעות.. ..

ישר מחקתי פרסום .. ופרסמתי מחדש.. וזה לא עזר... הכתם נשאר לדיראון עולם.. מזל שאתם נוטים לסלוח לי על כאלה.

 יש לי כאלה פאדיחות מידי פעם.. גם אתמול.. אני בדרך שמה לב שנייה אחרי שאני מפרסמת ומתקנת.. למה זה קורה בכלל? 

 אולי כי רק מי שלא עושה גם לא טועה? 

אין לי שמץ.. אבל בשביל שרביט הפאדיחות זה יצא  טוב.. 

אבל את הפאדיחה המצחיקה ומיותרת  בעליל עשיתי ביום ראשון האחרון.. 

שתי בנות  מהעבודה שלי ביקשו  שאקח אותן טרמפ..

אחת גרה במושב עופר אבל נסעה לטירת הכרמל ואחת גרה בצרופה...

 את שתיהן הורדתי בצומת בצרופה  (על כביש 4 למי שמעניין אותו דקויות) 

ואחרי זה במקום לפנות ימינה בפנייה למושב הבונים .. דהיינו.. הביתה... .. 

פתאום שמתי לב שאני רואה את השלט של כרם מהר"ל חולף על פניי.....בנון שלנטיות משוועת.. 

אתם מבינים את הטימטומציה.. פספסתי את הפנייה להבונים..

מילא לנסוע במעגלים במקום לא מוכר.. .. אבל  כאן אני גרה  כבר 30 שנים כמעט ..לא  פאדיחה  של הלייף ?!  

כמובן שלמחרת הרצנו דאחקות על הקטע בעבודה.. 

כי האמת שמה זאת פאדיחה אם אתה רק בינך לבין עצמך? 

זה כמו שאם ביער נופל עץ ולא שומעים אותו..האם הוא עשה רעש?  או משהו כזה.... 

אבל הפאדיחה  בה' הידיעה  שאני רוצה לשכוח ובכל פעם שאני נזכרת בה היא אשכרה עושה לי רע ..

זה מלפני 13 שנים.. עוד לפני שעבדתי בבישול .. סיפרתי לכם לא מזמן.. 

עבדתי עם מורה לתיאטרון  בבית ספר דמוקרטי בדרום תל-אביב  (ההוא שפגשתי לאחרונה בחתונה) 

ועשיתי לו את התפאורה ואת התלבושות לשתי הצגות  שהוא ביים עם תלמידיו  המסוימים מהשכבה העליונה .קבוצה של מקסימים! 

בהצגה הראשונה עשינו שירי קדם אירוויזיון  הישראלים בלבד .. מכמה שנים של אירוויזיון..

וכמובן שאחד השירים היה  השיר שזכה   אבניבי  אובואבב.. ..של  יזהר כהן ...כזכור לכם.. 

תפרתי  להם מכנסיי פיל  מדהימות וחולצות מבריקות והייתה להם פאה של אפרו ענקית.

הקטע ששכחתי שבמהלך ההצגה הם גם מצלמים את הכל בוידיאו וגם הם יושבים בשתי השורות הראשונות

והקהל משתתף  בבחירת השיר הטוב ביותר  , כלומר הישיבה בשתי השורות הייתה  חלק מההצגה עצמה.. 

הנער "יזהר כהן" ישב לפניי (אני בתור חלק מהצוות כמובן ישבתי קרובה לבמה..הכי קרוב היה שורה אחריהם) 

איך שהסתיים החלק של השירים וכל הילדים ישבו בתלבושות המלאות שלהם בשתי השורות הראשונות באולם..

( אולם של 400 איש.. הורים אורחים משפחות שלהם ) 

אני ברוח שטות מטומטמת ברמות על שאני לא יודעת מאיפה לקחתי אותה...תפסתי לו את הפאה והרמתי אותה.. לא יודעת למה..?!?

לא נאמר כלום על זה לא באותו זמן ולא בדיעבד..  אף אחד לא פצה פה..אני ישבתי בשקט מנסה להתכווץ מעבר לגודלי הקטן שהיה אז.. 

והוא  פשוט חייך וסידר את הפאה מחדש.. זה היה עניין של מאיות השנייה..

אבל אחרי זה שנפגשנו  בכיתה להקרנה  של הוידיאו...ראיתי את הקטע הזה 

 ופשוט רציתי למות מרוב מבוכה.. .. והרגשתי מובכת ברמות בלתי מתוארות ...

 עדיין לא נאמר כלום.. אפילו לא צחקו.. לפחות אם היו צוחקים .. אז הייתי יודעת שזה מצחיק.. 

נראה לי שכולם הרגישו מבוכה בשבילי .

מאז כל פעם שאני נזכרת בזה .. בא לי להתחפר עמוק באדמה.. ..

זה באמת היה קטע טיפשי ומיותר לחלוטין.. 

להגיד לכם שלא בא  עכשיו לי למחוק את זה כדי שלא תראו .. יהיה שקר.. 

אבל אני אשאיר.. כי זה השרביט וזאת האמת 

 הפאדיחה הכי גדולה תהיה בטח שהנושא החם ישתנה שנייה אחרי שאשלח את השרביט לאוויר

למי אני מעבירה את השרביט, מי שרוצה מוזמן.. אני לא טובה מסתבר בהעברת שרביטים .. הרוב מסרבים להשתתף תחת ניצוחי (שרביט) 

אז אני מוותרת מראש על הנסיונות לשרבט שמות שרק ישארו בגדר משאלות

יום טוב חברים