מסורת בת 8 שנים נעצרה השנה. לראשונה זה תקופה ארוכה צמים בבית במיתר. ב2006 התחלנו לראשונה לצאת בתקופת החגים למשך חודש ימים אל העולם הגדול.
ערב יום הכיפורים 2006, 1.10, צפון הודו, באגסו. ביתם של דמויי ברסלבים השוכן מטה מטה בעמק, כולם נאספים לבושי לבן, לשאת תפילה ביום הכיפורים. הדרך חזרה למלון מתישה ומעייפת, למחרת לקראת סיום הצום, כולם נאספים בבית הקטן שבעמק, ומשם עם סיום הצום דוהרים במעלה ההר אל מסעדות הכפר המצפות לצמים. את ראש השנה חגגנו ברישיקש, גשם כבד הפסיק את המסיבה וכולם ברחו לחפש מחסה במסעדות הקרובות.
הצום מתיש, לפחות מזג האויר קריר ונעים, והנוף ממרפסת המלון מדהים.
ערב יום הכיפורים 2007, 21.9, ויטנאם, האלונג ביי. את יום הכיפורים מבלים באי קטבה (Catba), אי שהוכרז כשמורת טבע, ממרומי חדרנו נשקף הנוף המופלא של המפרץ. סעודה מפסקת באחת ממסעדות הדגים שבטיילת החוף, בישול ויטנאמי נהדר המכין אותך לקראת הצום.
ערב יום הכיפורים 2008, 8.10, ארגנטינה, אל קלפטה. הולכים לסעודה מפסקת במסעדת בשרים, כבש שלם נצלה על האש, והמלצר מחלק ככל יכולתך, אט אט מגיעים חבורות של ישראלים וממלאים את המסעדה. אל קלפטה היא העיר ממנה יוצאים אל הקרחון המתנפץ המפורסם הפריטו מורנו. את ראש השנה חגגנו בברילוצ'ה המקסימה, בבית חב"ד, הרב סמירנוף שימח את לבבות כולנו.
ערב יום הכיפורים 2009, 27.9, דרום הודו, אמפי. הפעם אנחנו לא לבד ביתנו עם בעלה הטרי חוגגים את ירח הדבש. הם עושים את דרום הודו מדרום לצפון, ואנחנו מצפון לדרום. מבלים מספר ימים ביחד בגואה ונוסעים ברכבת לאמפי הנהדרת. את יום הכיפורים חוגגים באמפי, לאחר מכן חוזרים לגואה, משם הם מתחילים את החזרה הביתה ואנחנו טסים לקצה הדרומי לטריוואנדרום.
ערב יום הכיפורים 2010, 17.9, ארה"ב, Billings, בירת מונטנה. מכאן נמריא אחרי החג לסיאטל ולניו יורק. כל זאת אחרי טיול מופלא בפארקים הגדולים מהגרנד קניון שבדרום ועד לילוסטון שבצפון. לבילינגס מגיעים אחרי חציית מעבר הרים בגובה של יותר מ3,000 מטר, שאריות שלג לצידי הדרכים.
ערב יום הכיפורים2011, 7.10, נפאל, פוקארה מול רכס ההימליה הנישאים עד לגובה 8,000 מטר, מבט ממרפסת המלון.
לאחר שסיימנו את טרק הפון היל בערב החג והגענו בדיוק בזמן לסעודה מפסקת בפוקרה,
ערב יום הכיפורים 2012, 25.9, בוליביה, קופאקבנה, מול אגם טיטיקקה. הצימר שלנו צופה על האגם, כיסאות נוח וערסלים פזורים על הדשא, שקט ושלווה גמורה מאפיינים את החג. העיירה די ריקה מתיירים ואנחנו ניתקע כאן עקב שביתת האוטובוסים, ולאחר מכן נמשיך ללהפז ולסלאר.
ערב יום הכיפורים 2013, 13.9, צ'ילה, טורס דל פיינה, מול קרחון גריי. סעודה מפסקת בחדר במלון המפואר שעל שפת האגם. יש בעייה עם החימום ועם המים החמים. סעודה מפסקת של שימורים וירקות בחדרנו. אחרי שהתלוננו על הלילה הקשה שעברנו שודרגנו לחדר מדהים, הצופה אל האגם והקרחון.
ערב יום הכיפורים 2014, 3.10, מיתר. כל כך שונה לחזור ולהסתובב ברחובות היישוב ההומים, עם נכד צעיר בן שנה וחצי, הפוקח עיניים גדולות ותמה על מספרם הגדול של האנשים והילדים, רכובי האופניים ועגלות הילדים, הבימבות ועוד.
ערב יום הכיפורים 2015, 22.9, שנהיה בריאים ושלמים, שתעבור על כולנו שנה טובה ומברכת, ושנזכה להמשיך את סיפורנו ממקומות יפים ומעניינים בעולמנו.