בדרום קיבוץ קטורה, בחזית בית ההארחה של הקיבוץ, נטוע עץ תמר מיוחד במינו.
העץ, המוקף בגדר מתכת, נטוע לצד פארק האנרגיה המתחדשת של הקיבוץ.
על הגדר המקיפה את העץ מותקן שלט הסבר.
מתושלח, הונבט מגרעין עתיק שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות במצדה.
העץ הצנוע, אשר זכה לכינוי "מתושלח", מסתיר בין ענפיו סיפור סבוך ומפותל, שראשיתו במחקר רפואי היסטורי.
תרופות עתיקות
לפני שנים רבות נתקלה ד"ר שרה סלון, מנהלת המרכז לרפואה טבעית בבית החולים הדסה בירושלים, בקטע מתוך ספר עתיק שנכתב בתקופה הרומית. הכותב תיאר את תכונות המרפא של פרי "תמר יהודה", וציין כי שמן המופק מפרי זה מועיל לריפוי נמקים ונגעי עור שונים. ד"ר סלון, העוסקת בפיתוח תרופות טבעיות על בסיס צמחים, מיהרה להפיק שמן מתמרים ולהעמיד למבחן את התיאור של הרופא הרומאי, אולם ללא הצלחה. מאחר וזני התמרים הקיימים כיום שונים מאלו שגדלו בארץ יהודה במאה הראשונה לספירה, ניסתה ד"ר סלון לאתר דרך בה תוכל לחזור ולגדל את הזן העתיק המקורי. כל ניסיונותיה לאתר את הזן הנכחד באזורים שונים ברחבי העולם עלו בתוהו, ונראה היה כי המחקר עומד בפני מבוי סתום.
הארכיאולוגיה נזעקת לעזרה
בשנות ה-60 נערכו חפירות ארכיאולוגיות מקיפות באתר מצדה שליד ים המלח, ובהן התגלו שרידי ארמונותיו של המלך הורדוס ועדויות למלחמה שניהלו המורדים כנגד הצבא הרומאי. בין הממצאים הרבים שעלו בחפירה נכללו גם המוני גרעינים של תמרים, שנאגרו במחסני המזון שעל ההר. גרעינים אלו הועברו לידיו של פרופ' מרדכי כסליו, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר אילן, אשר יחד עם החוקרת אורית שמחוני גילה כי המדובר בזן שונה מאלו הקיימים כיום, ולמעשה מדובר באותו "תמר יהודה" המוזכר במקורות.
שובו של תמר יהודה
כאשר שמעה ד"ר שרה סלון על גילויו של תמר יהודה, פנתה אל פרופ' מרדכי כסליו וביקשה לקבל מספר גרעינים, אותם העבירה לטיפולה של ד"ר איליין סולווי בקיבוץ קטורה. ד"ר סולווי התמחתה בטיפוח של זני עצים מכל רחבי העולם, והתאמתם לתנאי הגידול של הערבה. לאחר מאמצים רבים עלה בידה של ד"ר סולווי להנביט את אחד הגרעינים, ולגדל ממנו עץ תמר קטנטן. היה זה הישג בלתי רגיל, מאחר המדובר היה כאמור בגרעין בן כאלפיים שנה. העץ הקטן שזה עתה נבט מתוך הגרעין העתיק זכה לכינוי "מתושלח".
על מנת לוודא כי אכן מדובר בגרעין עתיק, ולא בגרעין חדש שהשתרבב אל ערימת הממצאים הארכיאולוגיים, נשלחה קליפת הגרעין שנבט לבדיקת גיל בשיטת "פחמן 14". תוצאות הבדיקה אישרו כי אכן מדובר בגרעין שמקורו בין השנים 30 – 80 לספירה.
זה לא גברת, זה אדון
שמחתה של ד"ר שרה סלון על נביטתו של התמר הנכחד לא ארכה זמן רב. כעבור מספר שנים, כשבגר העץ, התברר כי אין מדובר בעץ נקבה העתיד להניב פירות, אלא בעץ זכר. בכוונת החוקרים לנסות ולהנביט גרעינים "ארכיאולוגיים" נוספים, בתקווה שבפעם הבאה יצמח עץ נקבה שיניב פירות ויאפשר להעמיד במבחן את תורת הרפואה של העולם העתיק.
למרות אכזבתה של חוקרי התרופות, עצם קיומו של העץ העתיק הוא פלא המושך אליו תיירים ומבקרים רבים. ניתן לציין במיוחד את עולי הרגל הנוצרים הבאים לראות בעיניהם את "העץ שצמח בימיו של ישוע".
יש לקוות כי "מתושלח" יזכה בקרוב לקרובי משפחה רבים, אשר יחזירו לנוף ארץ ישראל את התמר המקורי שצמח בה בימי קדם.
התמונות צולמו ביום 2 באוקטובר 2014.