חלום על סוכת שלום
"פטיש מסמר ניקח מהר..."
כל ילד בגן יודע לזמר 
דפנות, סכך וגם קישוטים נוצצים
להיכנס לסוכה כולם כבר רוצים 
נשב בה, נאכל, נקרא, נשיר ונשחק
לעבור לגור בה לתמיד לי ממש מתחשק 
בעוד יומיים מגיע החג ואני על הסוכה מסתכל בהרהור
"סוכה יפה, סוכה יקרה, ספרי נא לי סיפור 
ספרי לי בשקט, כך שאף אחד לא ישמע
גלי לי את סודך, אשב יפה ואקשיב לך בדממה" 
אני ממשיך להביט בה והיא מסתכלת עלי בחזרה
אך אינה אומרת דבר, את סודה היא מסתירה 
בלילה, לפני השינה, עליה שוב מביט מהחלון
ואותה בדמיוני לוקח איתי אל המיטה לישון 
בחוץ חשכה, כעת הכל שקט מאד
רק הירח מביט מלמעלה, הוא קם עכשיו לעבוד 
"אייל , בא תשמע את הסיפור..." לוחש לי קול פתאום
"מי זה?" אני שואל "האם זה הדובי האדום?..." 
"לא, זו אני הסוכה, ביקשת שאגלה לך את הסוד!"
"כן, בטח" אני עונה "אני רוצה מאד מאד" 
אז הקשב היטב למעשה הזה שקרה
ותבין מדוע אני כה חשובה ויקרה! 
היֹה היָה אדון אחד מאד חשוב ונכבד
הדור ונאה כמותו יש רק אחד 
הוא היה בעל טעם וריח ממש נפלאים
וגם דיבורו ומעשיו היו טובים ונאים 
שמו היה אתרוג ואותו הכירו כולם
הוא היה מפורסם בכל העולם 
חברו הטוב היה גבוה וזקוף קומה
תמיד בלט עם הופעה מרשימה 
טעמו נהדר, אך ריח לו חסר
מעשיו טובים, אך אהב הרבה לדבר 
היה לו לב גדול ולכן נקרא לולב
עיני כולם תמיד נשואות אליו 
את שלישיית החברים השלימה ההדס
נאה הייתה וחייכנית, אך הרבתה במעשי קונדס 
ריחה הטוב הורגש היטב ממרחקים
כמעט והשכיח את פריה הלא טעים... 
יחד עם האתרוג והלולב הם היו חבורה
בתוך סוכה נפגשו בכל חג ומאורע 
עד ששנה אחת, קצת אחרי יום הכיפורים
הם נפגשו שוב יחדיו והרגישו מעט חסרים 
"תמיד היינו יחד כה שמחים ומאושרים
מדוע עכשיו פתאום השתנו פני הדברים?...." 
לרגע, שמעו מבחוץ קול חלש ולא מוכר
הסתכלו סביב לחפש אחר הקול המוזר 
ואז ראו אותה בצד, בוכיה וביישנית
עליה נפולים, היא עצובה ושתקנית 
הם ניגשו אליה וניסו לדבר על ליבה
שאלו לשמה והתבוננו עליה בחיבה 
"איני משלכם, אני כלל לא חשובה
לא טעם לי ולא ריח ושמי הוא ערבה 
מעשי אינם טובים ומידותי הינן רעות
אין אני שייכת לחבורה שלכם הזאת" 
כל השלשה התקרבו עוד וחיבקו אותה בחוזקה
ופתאום הרגישו הרגשה כה נעימה ומתוקה 
"כמה טוב שמצאנו אותך, לנו היית חסרה
בלעדייך לא הרגשנו לגמרי כמו חבורה 
רק איתך ביחד נוכל לשלב את כל הכוחות
להשלים זה את זו ולקצור הצלחות 
מעתה נהיה רביעייה בעלת ארבעה קצוות
בכוחנו המשותף נשפיע בכל ארבעת הרוחות" 
ובכל שנה אחרי צום יום הכיפורים
בו אנשים מתנתקים מעיסוקיהם החומריים 
יחזרו אל הקרקע והטבע ויקחו ארבעה מינים
ויכריזו בקול שעכשיו כולנו כבר מוכנים 
לשוב אל החיים הרבה יותר טובים
מאוחדים, אוהבים וזה לזה ערבים 
כל עם ישראל ישבו בסוכה אחת גדולה ופתוחה
מכל קצוות הקשת, ממש כמו משפחה 
ובכך ייחתמו הימים הנוראים כולם
בלב מלא תקווה לתיקון כל העולם! 
"אייל, קום!" אמא קראה "החג נכנס, צריך למהר"
"אני בא אמא" ענה וחשב 'היום אני כבר אייל אחר' 
חג סוכות שמח לכולם!!
רשומה משנה שעברה (משלימה קצת דברים שנכתבו כאן...): " מה בין יום הכיפורים לסוכות? "