ואו. אני כ"כ עייף. אבל השעה האחרונה, החשובה לי בשנה הגיעה. כתבתי בדף משהו. ואחרי זה אנסה לכתוב מהראש ומהלב. דד ליין לפני 00:00 - כ"ט בנובמבר 2014. יום הולדת 11 שנים לבלוג שלי בתפוז. עכשיו אצלי 22:57. מתחילים:
29.11.14 מוצ"ש : שעה 20:45 - רבע לתשע בערב.
קו 171, בדרך הביתה, צומת הולץ (תל אביב) והביתה לקרית שלום.
כ"ט בנובמבר 2014, בלוגולדת 11 שנים לבלוג "יומן אישי" בתפוז.
יום בחיים. סופשבוע (בעמוד):
-התחיל בחמישי 27.11.14 - מסריק, ועם אלדד, אירוע מתנדבים + מתנדבים לשעבר ( רק 2 ע' ואלדד), של כיוון הרוח, בבית של א', ברמה"ש. וטרמפ לרמא"ג. לאמא. קמתי ב 16:00 ~ ( 28.11.2014 - יום שישי), קפה 
קידוש, מקלחת ומגלחת. קידוש, וארוחה, טלויזיה, ואמא הלכה לישון. חישוב תקציב , 28.11.2014 - שישי אחרון לחודש..
סרט (מתחת לאף), תוכניות, שוקו, ולמיטה. 29.11.2014.
29.11.2014 -
הצלחתי לקום ב 13:30, אחרי חצי שעה. קפה ראשון , קידוש, ארוחת צהריים. סידורים, הכנות. והלכתי לנוח מ 15:22, עד 16:00 +. קמתי שוב. התגלחתי, (אמא אמרה לי שלא צריך להתקלח, כי התקלחתי בשישי). שתיתי תה לפני זה האמת. הכנות, התלבשות, ועוד משהו (לא זוכר), וב 16:45 - אח שלי הסיע אותנו (בעצם גיסתי), (אח שלי עם משפחתו) הסיעו אותנו, סבתא נ' (אמא שלי) ואני. ואחיינתי המדהימה (בת ה3) לרמה"ש שוב, כ"ט בנובמבר, יום הולדת לאחיין שלי בן 7.
כבר 7 (6) שנים, תאריך יום הולדת שלו נופל על יום הולדת של הבלוג שלי. (וכך יהיה תמיד, עוד המון שנים מקווה שאצליח לחיות חיים ארוכים,בריאים ומלאים).
ניסיתי, כמו כל שנה. להגיד לו את זה.
יש לי 5 אחיינים, אחיין אחד בכור (גם אני בכור) ו-4 אחייניות. 2 גדולות יותר (בת 4 ובת 3) ו-2 תינוקות עדיין. נולדו השנה ב 2014. (מזל סיני שנת הסוס, כמו אחותי הראשונה, ובת דוד שלי).
ולכל אח יש גם בת זוג. אח שלי וגיסתי, ו3 אחיות עם בני זוג.
אחותי הקטנה עומדת בחודש הבא סוף סוף להתחתן ! בחנוכה.
וגם היו 2 מלאכיות מהמשפחה של גיסי י'. אחות גדולה ואמא (סבתא), ואמא שלי היתה כמובן. סבתא ל-5, אמא ל-5 וסבתא ל-5. 
.
וזהו. היה מאוד נחמד . אמא מטפלת גם בי.
אירוע של כ-3 שעות. ועכשיו אני בדרך הביתה, למחשב. בלוגולדת שמח, 11 שנים.
ועכשיו מהראש, יש לי עוד קצת יותר מחצי שעה, אנסה לסיים ב 23:50. אני במרדף מטורף נגד הזמן. מקווה שאכתוב תמציתי, ופחות משנה שעברה.
אז כ"ט בנובמבר 1947, שאמא שלי היתה בת פחות מחודש, החלטת החלוקה של האו"ם. ואחרי חצי שנה קמה לה מדינת ישראל, מדינת היהודים. עם כל הבעיות בהווה, אחרי 67 שנים. המטרה של הדור שלנו, זה לשמור על המדינה, ויש אתגרים גדולים.
כ"ט בנובמבר 2003, לפני 11 שנים, הייתי בן 27 ו8 חודשים, ובטח היו כ"ט בנובמברים קודמים, רק לא מתועדים. אולי פעם אחפש ואולי אמצא 2 מתועדים בפורומים, לפני שהיתה קיימת הבלוגיה, כי אני בתפוז פורומים מה 1.1.2001. אז אולי יש כ"ט בנובמבר 2001, (יום פטירתו של ג'ורג' הריסון), ואולי אולי יש גם כ"ט בנובמבר 2002, אחרי סאמיט, שגרתי באופן זמני שוב אצל אמא שלי, לפני המעבר להוסטל של אנוש.
אז כ"ט בנובמבר 2003. הייתי במצב של : סיימתי כמעט שנה ראשונה בהוסטל של אנוש. הייתי בשיקום. ובערך באותה תקופה, פתחו לי תיק בתעסוקה בדרך אחרת בתל אביב, גם היתה לי חברה, ר'. שגרה 5 דקות הליכה ממני, מההוסטל של אנוש, בטרומפלדור 40 תל אביב, ליד בית הקברות, ליד הצומת עם פינסקר (אאל"ט). והתחלתי לעבוד בכל מיני עבודות.
כ"ט בנובמבר 2004, כבר היה לי אינטרנט בבית (הוסטל), עבדתי בעבודה קבועה כבר הרבה חודשים (שהחזיקה מעמד שנה ורבע), החברה ר' הפכה להיות ידידה, ובילינו הרבה במרכז תל אביב, בעיקר זוכר בדיזיגנוף סנטר, ובבתי קפה ברחוב בוגרשוב, תל אביב. היה לי פלוס בחשבון, התחלתי קצת לחסוך, וביליתי כהוגן, במרכז תל אביב. וחיפשתי בת זוג רצינית. הייתי יותר צעיר, נאיבי ותמים, וחשבתי שאני אצליח להכיר בת זוג רצינית ובריאה, דרך האינטרנט דרך תפוז, דבר שעד עכשיו לעולם לא קרה. ואולי כבר ויתרתי ונסגרתי קצת בקטע הזה.
כ"ט בנובמבר 2005, עבדתי כבר כמה חודשים, כבר כחצי שנה, בעבודה היוקרתית, הכי טובה שהיתה לי עד עכשיו, בגיל 29, במשרד הפרסום אקסיומה ברמת גן, חברת בת של (שכחתי כבר), בר ריבנאי משהו (אפשר לבדוק את זה). באומן בר ריבנאי, ברחוב החילזון 
6 ברמת גן, ליד הבורסה. גרתי עדיין בהוסטל אנוש תל אביב, למרות שעבר מקום לביניין מאוד חדש, אבל במיקום לא טוב של דרום תל אביב, ליד דרך שלמה, בחזנוביץ' 16, ההוסטל והבניין עדיין שם, אולי מחכים לי שאחזור. עדיין הייתי ידיד של ר'. ידידות שנמשכה כשנתיים או שלוש? ובאותו חודש הייתי גם חבר של ע' מערד. פגשתי אותה במאי 2005, בנופש של אנוש, של ההוסטל בטבריה. באותו חודש שהתחלתי לעבוד באקסיומה. התגאתי בעבודה שלי, ההוסטל לקח את הסיוע בשכר דירה, וההכנסות שלי מהעבודה, הגיעו (לפי החוק הישן), לגובה הקצבה. היו לי כ 3600 ש"ח הכנסות בחודש, ודי הייתי מרוצה מעצמי, ומהעבודה שלי, וחשבתי שאוכל להחזיק בה עד הפנסיה. ביליתי הרבה בתל אביב, וגם בערד פעם בחודש. והייתי בתקופה טובה בחיים בסך הכל.
כ"ט בנובמבר 2006, הייתי לקראת החתונה הראשונה שלי (ובינתיים האחרונה), הייתי בתהליך שנמשך יותר מחודשיים, מתחילת נובמבר, תהליך של העברת דירה, כמעט לבד, המדריך א' עזר לי עם המחשב, ב 25.11.2006, וכתבתי כאן בבלוג, שעובר דירה. ב2006, התחלתי לאט, תהליך שיקום חדש, הפסקתי לעבוד. פיטרו אותי כמה פעמים, ואני עזבתי עבודה, והתאשפזתי אשפוז יום אחרון בינתיים, ברבי מבחרך 5, ביניין חדש יחסית של משרד הבריאות, ואחרי זה עברתי לשיקום, שם פגשתי את גרושתי. באותה תקופה עזבתי את השיקום, ואת השקל לשעה, המשכורת האחרונה שלי היתה יותר מ200 ש"ח לחודש, כולל נסיעות, ואמרו לי אז, שזה הרבה כסף, חטפתי את הצ'ק, וישר הפקדתי אותו בבנק שלי. אז עבודה לא היתה אז ממש טוב, אבל היתה לי מערכת יחסים חזקה, אהבה מאוד גדולה, שהחזיקה אותי, ונתנה לי הרבה כוחות לשנות את חיי. (עזבתי את ההוסטל אחרי כמעט 4 שנים, של התקדמות ונפילה). התחיל להיות לי אוברדראפט. אבל הייתי לקראת החתונה שלי, אהבה גדולה, והרבה כוחות לשינוי.
כ"ט בנובמבר 2007. הולדת האחיין ה-1. זה היה ביום חמישי, ב 17:00 בערב. בתחילת אותו שבוע, התגרשתי ב 25.11.2007. (אז כיום אני גרוש כבר יותר מ7 שנים גם).
בשנת 2007, בתחילתה התחתנתי, ובסופה התגרשתי על הנייר. באותו הקיץ ברחתי אל אמא שלי, גרתי אצלה חודשיים, ואחרי זה אמא שלי סידרה לי קומבינה, דירה במרכז תל אביב, בשכירות יחסית מאוד נמוכה. יחסית. כ 1200 ש"ח (יכול להיות בהתחלה שפחות), ליד גן העיר וככר רבין, ו10 דקות הליכה מהמועדון הנצחי של אנוש, בככר הברווז, ככר מסריק, תל אביב.
אז זוגיות לא היתה לי. ועבודה, חודש אחרי הנישואים, התחלתי לעבוד במפעל המוגן של אנוש, המש"פ לשעבר. שהיה קיים אז במיקום הראשוני שלו מהאייטיז (המש"פ נפתח בשנת 1985, שהייתי בכיתה ג', ביררתי בתור חובב היסטוריה, וכעת מקליד את ההיסטוריה שלי).
אז עבדתי שם כבר הרבה חודשים, עבדתי שם כמעט שנתיים, מסוף פברואר 2007, עד תחילת אוקטובר 2008.
וזהו. מגורים, עבודה, וזוגיות (שלא היתה בסוף 2007).
כ"ט בנובמבר 2008. יום הולדת שנה 1 לאחיין שלי ד'. החגיגה היתה ביום שבת, אצל אחותי הקטנה א' בלסקוב. יש תמונה שמנציחה את הרגע, עם החברה החדשה שלי אז, ע', שהכרתי במועדון מסריק תל אביב, ויצאתי איתה כ3 חודשים של דייטים מאוד מעניינים במרכז תל אביב. אאל"ט הייתי לקראת העבודה שלי בbooknet בצומת ספרים, מה 8.12.2008, עד ה 31.3.2009. עשיתי כ7 אלף ש"ח בכמעט 4 משכורות, כמעט 4 חודשים. סיפרתי את זה בחמישי האחרון לע' מההתנדבות, ובהתחלה לא האמין, כי שמע 7 אלף ב4 ימים, במקום 4 חודשים 
. (אולי זה עוד יקרה, אם להאמין לשטויות הלה לה לנד, שפולט החבר א' הבעייתי והפנטזיונר. (יש הרבה פנטזיות סביב המסגרות בהם אני נמצא).
אז באותה תקופה היתה זוגיות, היתה דירה, ותיהיה עבודה טובה, הכל מתועד בבלוג (בשנה האחרונה אני פחות מתעד, אבל היו הרבה שנים שבהם תיעדתי כל יום בחיי).
המשך יבוא.
עכשיו כבר 23:52.
29.11.2014.
המשך : 00:08 - 30.11.2014:
כ"ט בנובמבר 2009. יום הולדת שנתיים 2 לאחיין הראשון שלי. חזרתי לגור במרכז תל אביב, כחודש , חודש ומשהו, אחרי הפרידה מהאקסית שלי ע', שאולי מסתבר אחת הטעויות שלי.
התחלתי לעבוד בבית קפה באבן גבירול, פיטורין, וחזרה לעבוד. שמסתבר כעבודה בשוק חופשי, שהחזקתי בה ברוטו, הכי הרבה, ועשיתי גם אחלה כסף מסתבר. באותו חודש, בנובמבר, ממש ישר אחרי הפרידה, הרשתי לעצמי, דרך zroob.com, להשתתף במסיבת דירה מטורפת במרכז תל אביב, ברחוב אחד העם, של מיכל גרוזברג, " מסיבת הדבקה המונית של שפעת החזירים". אפילו שם לא הצלחתי למצוא לי מישהי, וגם אף פעם לא היה לי סטוץ, גם שם לא. ממש לא מתאים להגדרה של תל אביבי טיפוסי, בקטע טוב.
וזהו. היתה לי דירה, אבל המעבר היה בוער כבר. והיתה לי עבודה טובה. רק זוגיות הפסיקה להיות לי באותה תקופה, הזוגיות הכי ארוכה שהיתה לי עד עכשיו, והכי רצינית. ברוטו שנה וחודשיים. (חוץ מהנוכחית).
כ"ט בנובמבר 2010. יום הולדת 3 שנים לאחיין שלי ד', הבכור והראשון. הנכד הראשון של אמא שלי, אחרי 60 שנה.
אז זאת היתה כמעט סיומה של השנה הכי טובה שהיתה לי. עדיין עבדתי באותה עבודה, שבעתיד הקרוב, התרחבה לקיבולת מספקת. אהבתי את העבודה הזאת, גרתי עם הבוסית שלי בגבעתיים. (אבל עדיין רשמית גרתי במרכז תל אביב). עוד קומבינה של אמא שלי במגורים. קומבינה על קומבינה.
אז מגורים ועבודה היו לי, היתה לי שנה טובה, שנדמה לי שהתחילה ב 1.1.2010, בירושלים, יום שישי בבוקר\צהריים. מפגש הולדת נדיר של בן דוד שלי מניו יורק.
ושכחתי לציין, שהמשכתי את כל הפרוייקטים היוקרתיים של אנוש, ושרון רגב, ממועדון מסריק. שנת 2010 היתה שנת השיא . פרוייקטים שהתחילו ב 2007, בשידורי קשת, ועמותת אנוש. עם שרון רגב האגדתית. תיעדתי כל יום בבלוג שלי עדיין.
אבל זוגיות לא היתה לי, שנה ומשהו.
כ"ט בנובמבר 2011. יום הולדת 4 לאחיין שלי ד'.
סיימתי 2 מערכות יחסים מאוד מיוחדות. סיימתי לגור בגבעתיים אחרי שנה וחצי ב2 דירות. הטעות הכי גדולה בחיים שלי היתה ב2011, לעבור לשירותי דיור מוגן של קידום, שעד היום, לא יודע איך אצא מזה (אנסה לכתוב מטרות לעתיד גם).
אז גרתי חודשיים וחצי, בעוד קומבינה של אמא שלי, במרכז תל אביב, אבל קומבינה לטווח הקצר. וב2011, גם הצטרפתי להתארגנות פרטית, רוחנית ואקטביסטית, של מהפכה של אהבה, הדבר הכי טוב, אוהב, ומדהים, שחוותי בחיי, ואני תולה גם בו צמיחה כללית ואישית, ובעתיד , תולה בו תקוות להתפתחות חיי, אם ארצה, אם אצליח בעתיד.
אז מגורים כתבתי, זוגיות, באותו רגע לא היתה לי, אבל תיהיה בהמשך, ועבודה, נדמה לי שבאותה תקופה עבדתי כבייביסיטר של הילדה המדהימה, של הבוסית המהממת שלי. וזהו.
באותו כ"ט בנובמבר 2011, גם הייתי בלחץ דד ליין של כתיבה, הספקתי תוך שעה, באותו ערב, היתה לנו ישיבה ראשונה של כנף לוגיסטיקה של מהפכה של אהבה בפלא. והסיעו אותי הביתה, למרכז תל אביב. וכתבתי פוסט תוך שעה, ולא השתמשתי בטריק של הלילה.
כ"ט בנובמבר 2012. יום הולדת 5 לאחיין שלי ד'. ב'.
שוב הייתי כחצי שנה אחרי פרק ב' עם אותה האקסית והנוכחית ש'. הייתי בין 2 עבודות סקרים.
הייתי לקראת סיום שנה א' בדיור מוגן של קידום, עברתי באותה שנה 2 דירות, באותה מסגרת, והתחלתי לגור גם כחצי שנה בקריית שלום, בדירה הנוכחית. סבלתי משותף אחד בשם ד', שאחרי חודש עזב, למזלי היקר.
נכנסתי לדירה הזאת בגלל השכר דירה המאוד זול יחסית בהתחלה, שעלה בינתיים ביותר מ 400 ש"ח. לפי זכרוני בבירנית שילמנו משהו כמו 890 ש"ח שכר דירה נטו. מחיר ממאי 2002. עד מאי 2012. ואחרי המעבר לקרית שלום, המחיר זינק בכ300 ש"ח. וכיום אנחנו (אני) משלמים (משלם) כ 1295.5 ש"ח, כולל כל הזמן 350 ש"ח לחשבון בנק של הדירה. וזהו.
כ"ט בנובמבר 2013. יום הולדת 6 לאחיין שלי, אותו אחיין :)
בדירה, השותף ש' גם עזב, או היה בתהליכים של עזיבה, יחד עם ארוסתו (התחתן השנה,לפני כחצי שנה), יחד עם הכלבה לייקה, כמו ששותף שלי ח' אמר: חצי בית הלך. היה הרבה בלגן. ואחרי שעזבו, היה יותר שקט בבית, ושותף שקט ורגוע, ועובד (עובד במלר"ז איפה שאני עבדתי), ומבוגר, נכנס. ונכנס יותר שקט בבית.
אני הייתי לקראת סוף שנה ב',שנה 2 בדיור, ושנה וחצי בקרית שלום. הדירה שלנו במיקום מצויין, מול קופת חולים כללית, וליד בנק הפועלים, שבסוף עברנו בנק, מלאומי, לבנק הפועלים, נדמה לי באותה תקופה, לפני כשנה. וזהו, זה בקשר לדירה.
בקשר לעבודה, עבדתי בשנת 2013, ב2 עבודות, סקרים, וטעימות. והפסקתי לעבוד בינתיים (למרות שכן עובד בעבודת ברירית מחדל, מאז אוקטובר 2009, עוד קומבינה של אמא שלי, מסוף שנות האלפיים). על הנייר אני תמיד גרתי בתל אביב. (לפחות מאז ה14 לנובמבר 2002, שסיימתי עם הוסטל סאמיט בירושלים), ותמיד עבדתי, אולי מאז שסיימתי את המפעל מוגן, שהוא מתחת לחוק תעסוקה. אז אולי מאז דצמבר 2008, שעבדתי בצומת ספרים, אבל לפחות מאז אוקטובר 2009, הקומבינה של אמא שלי ( רק שלא יעלו עלי עובד מדינה בתחום שקורא את הבלוג שלי, אבל הסיכויים שואפים לאפס, וחוץ מזה יכול להראות מסמכים שעובד, יש סיבות, יש כיסוי).
אז זהו. דירה יש , עבודה יש ואין (בשאיפה), וזוגיות אז הייתי בהפסקה של כשנתיים, אז בסוף 2013 לא היתה לי זוגיות, כבר שנה וחצי, מאז שעברתי לקריית שלום.
כ"ט בנובמבר 2014. יום הולדת 7 לאחיין שלי. בתחילת הלילה.
בקשר למסיבה, שכחתי לציין, שאחיין שלי (מאוד שובב), קיבל המון מתנות. והמתנה לדעתי הכי שווה, היתה הראשונה, מדוד שלו (לא אני, אחי), שחזר מארצות הברית, וקנה לו צלחת מעופפת! 
חשמלית. משהו מדהים. העתיד כבר כאן. צלחת קטנה שמופעלת מחשמל, מעופפת ! :D . היה מדהים. והיתה עוגה,
ופיצות ! 
אז נכון להלילה, אני גר ביחידת דיור של קידום כבר כמעט 3 שנים, לאחרונה ללא תקווה למעבר לדירה משלי. בקריית שלום גרים כבר שנתיים וחצי, מאז ה 29.5.2012.
ונראה מי יעזוב. תקוע. התרגלתי לרע. ומודה על הטוב. לא הכל רע. רק סדר יום הפוך. אמא שלי אומרת לי שהכל בידיים שלי, ואני צריך להמשיך לתרגל (כנראה לא הלילה), ללכת לישון מוקדם, ולקום מוקדם יחסית. כולם אוהבים אותי, ונמצא גם בהרבה מסגרות טובות, בלי קשר לעבודה. עובד בהתנדבות בכיוון הרוח, כבר שנה 5, בהנחה. וכאמור, תולה תקוות בדור האחד, (מהפכה של אהבה, קמפוס הליבה), שהלילה פספסתי אירוע ראשון מתוך 4, בגלל-בזכות היום הולדת של אחיין שלי, אבל בעיקר בגלל כ"ט בנובמבר 2014, 11 שנים לבלוג שלי בתפוז, שחשוב לי מאוד.
בקשר לעבודה, עדיין מחפש, וזה מצב שנמשך יותר מידי זמן, בערך מינימום שנה ורבע, או שנה ושליש בעצם. (מאז תחילת אוגוסט 2013).
בקשר לאהבה,זוגיות כלומר, וזה באמת חשוב, ולא מובן מאילו. : אז בערך לפני כחצי שנה, בסוף מאי 2014, חברה שלי, בת זוגתי, נתנה לי צ'אנס אחרון, פעם 3 ואחרונה. וחזרתי אליה, ומתכנן להיות איתה עוד הרבה שנים, לפחות עוד יותר מ3 שנים, עד צומת הדרכים הבאה שכולל כסף, ואולי מעבר דירה מתל אביב לתל אביב.
אנחנו אוהבים. וזה מצב פיננסי גם טוב לשנינו. היא גרה עדיין עם ההורים המבוגרים בגבעתיים, כמו ב 2012, וכמו ב 2011, שאז גרתי לידה בגבעתיים,
ולא משלמת שכר דירה. אני מנסה ללמד אותה לחסוך, יחד עם העצות של אמא שלי, לא יודע כמה באמת חוסכת, וכמה הכנסות יש לה (אולי בערך כמוני). מביטוח לאומי.
אבל היא לא משלמת שכר דירה, ואת ההכנסות שלה, מוצאיה בעיקר נדמה לי, גם למשפחה, וגם יחד איתי, במסעדות יוקרה, ובתי קפה, וגם פיצוציות (אוהבת את רשת דולסה במרכז תל אביב). אז מבלים ונהנים ביחד, וישנה אצלי לפעמים. רק אמא שלי דוחפת אותי לקום מוקדם, וללכת לביטוח לאומי, אולי שם ימצאו לי עבודה.
וזהו בערך. יש עוד הרבה מה לכתוב, ואולי אמשיך לכתוב.
זהו בערך נקודות של 11 שנים בבלוג, ובעצם אולי 13 שנים בתפוז, (של כל הכ"ט בנובמבר), שבינואר כבר יהיו 14 שנים.
נובמבר עומד להסתיים, ויש שלל אירועים בדצמבר. נראה מתי אעדכן, או בשבת הבאה, או בסוף השנה, כבר פוסט ראשון ואחרון של דצמבר 2014, עם סיכום השנה, ואחר כך יהיה ינואר 2015, ואילך.
להתראות בשמחות, ותשמרו על עצמכם, (יותר ממני). באהבה, ובידידות, אלון :)
(כאמור, עשיתי טריק,פרסמתי את הרשומה לפני חצות).
והמשכתי אחר כך לעדכן,עד בערך 1 בלילה.
בבוקר או אחרי פרסום, תכנסו (עד 1 בלילה כאמור ), ערכתי. ואפרסם (כאילו שוב).
להתראות, באהבה, חודש טוב ושנה טובה, שלכם, באהבה אלון :)
בתחילת השבוע היה ערב ב' כסלו, ישבתי עם חבר ותיק י' בזוריק, ונפגשנו פגישה מאוד יקרה לי.
ערב ב' כסלו - ערן צור :
http://youtu.be/ZggDzMCd3so
( לא הצליח ההטמעה, מאוד חבל ! :()
" יום אסוני הוא יום ששוני, ולהפך" :)
שלכם באהבה, אלון ארד.
=] ...