מאמן חדש, סגנון משחק חדש, שחקנים חדשים ומגרש "ישן". מנצ'סטר יונייטד בדרך חזרה לקדמת הכדורגל העולמי.
בסוף עונת 2012/13 נפל דבר בכדורגל: סיר אלכס פרגוסון, מאמנה המיתולוגי של מנצ'סטר יונייטד, פרש לאחר 27 שנים במועדון. במהלך שנים אלו מיתג פרגוסון את השדים האדומים כקבוצת על וזכה עימה בכל תואר אפשרי: ליגת האלופות, גביע העולם לקבוצות, אליפות הליגה האנגלית ואפילו אליפות הדוקים המקומית.
כיורשו של פרגוסון מונה דיוויד מויס. פרגוסון, אשר החליט על מינויו של מויס, האמין שהמאמן החדש וחסר הניסיון במעמדים אלו יעמוד בציפיות וימשיך את דרכו. אך ציפיות, כידוע, יש רק בכריות. מויס נכשל בבניית הקבוצה ובתקופתו השדים הציגו כדורגל חלש וחסר יצירתיות. כל זאת הוביל לפיטוריו של מויס כשבועיים לסיום העונה החלשה ביותר באולד טראפורד מזה שנים רבות.
לא משנה היכן מנצ'סטר יונייטד תמיד תהיה בצלמו ובדמותו, אלכס פרגוסון.
בקיץ הוחלט במועדון על החזרת הקבוצה לקדמת הבמה. עונה לאל הופעה בליגת האלופות היא דבר שאותו לא מוכנים לקבל שוב בקבוצה וגם בקרב האוהדים. למשימת השיקום מונה המאמן הותיק והמנוסה לואיס ואן חאל. לאחר הופעה מוצלחת במונדיאל כמאמן נבחרת הולנד, הגיע ואן חאל לאי הבריטי על תקן "מושיע". הנהלת הקבוצה, אשר היתה ידועה בחסכנותה הרבה במהלך השנים, הבינה ששם המשחק הוא כסף ואכן פתחה את הכיס והביאה כמעט כל שחקן שחפץ בו ואן חאל: רדאמל פלקאו, דיילי בלינד ומיגל הררה, הם חלק מהשמות שנחתו באולד טראפורד.
שני האנשים שצריכים להצעיד את השדים האדומים קדימה
בקבוצה לא עוצרים לרגע וכבר מתכננים את הרכישות הגדולות הבאות: גארת' בייל ואדיסון קבאני.
מכיוון שהיום הכדורגל הוא עסק מסחרי לכל דבר וכסף הוא שם המשחק, הוחלט על מיתוג מחדש של הקבוצה. במהלך שהדהים את כל ענף הפרסום בעולם הספורט, "גנבה" אדידס את החסות על הקבוצה מידיי נייקי, וחתמה עימה על הסכם מפלצתי של 700 מיליון ליש"ט לעשר שנים. זהו הסכם החסות הגבוה ביותר אשר נחתם אי פעם, אך לא צריך לדאוג יותר מידי לאדידס, אשר מצפה להכנסות רבות פי כמה מהסכם זה. בעזרת כספים אלו, ובעזרת הסכם החסות הנוסף עם ענקית הרכב שברולט, בקבוצה שוקדים על בניית סגל איכותי אשר יתחרה בקבוצות העל אשר נבנו בצ'לסי, ברצלונה וריאל מדריד. בקיצור: לחזור לימי פרגוסון.
למרות ההצלחה היחסית ,ישנן גם אכזבות ,פלקאו
לואיס ואן חאל, בנוסף לרוח החדשה, הביא עימו גם שיטת משחק אשר לה לא רגילים באי הבריטי: 3-5-2. בעזרת שיטה זו הוביל ההולנדי את נבחרתו למקום השלישי במונדיאל האחרון, תוך הצגת כדורגל איכותי ותכליתי. רובין ואן פרסי, חלוץ מנצ'סטר ונבחרת הולנד, הוביל את כובשי השערים הכתומים במונדיאל עם ארבעה כיבושים. ואן חאל הביא עימו, כאמור גם את דיילי בלינד וניסה להנחיל את השיטה שלו גם לקבוצה המקומית. התוצאות, עד כה, לא הכי מוצלחות. בליגה הקבוצה ממוקמת במקום הרביעי, אשר מוביל למוקדמות ליגת האלופות, אך במרחק רב של 12 נק' מצ'לסי המובילה. על הדרך, הקהל באולד טראפורד כבר החל בקריאות "4-4-2" לעבר ההולנדי, בציפייה לראות כדורגל מעט יותר סוחף. תוצאות מביכות, דוגמת 0-0 מו קיימברידג' מהליגה השלישית במשחק הגביע, לא הוסיפו הרבה נחת לקהל. שיטת ה-3-5-2, עד כמה שהיא התקפית, מכריחה את ואן חאל להסיט שחקנים רבים מעמדתם המקורית. מה שהיה מתאים כמו כפפה ליד (או גרב לרגל, אם תרצו) בנבחרת הולנד, לא ממש עובר בצורה חלקה במנצ'סטר. אך ואן חאל, כידוע, הוא עקשן לא קטן אשר מאמין בדרכו ולא יסטה ממנה מילימטר. האם זה יצליח לו? ימים יגידו.
עכשיו רק נותר להתאזר בסבלנות: הבעלים האמריקאיים של הקבוצה ימתינו לראות אם ההשקעות הכספיות האדירות שלהם יניבו פרי או ירדו לטמיון, הקהל באולד טראפורד ימתין לראות אם די מריה ימשיך לשחק במרכז או יוסט בחזרה לעמדתו המקורית באגף, ו-ואן-חאל ימתין לראות אם הקבוצה תתחבר ותשוב להיות מפלצת זוללת תארים. ואנחנו? אנחנו נמתין לפחות לעונה הבאה בסבלנו, עד שנוכל שוב לשמוע את השירה האדירה: GLORY MAN UNITED, GLORY