עיריית תל אביב הציבה שבע ברזיות שיספקו מים מסוננים. הבעיה התמוהה היא שחייבים להזדהות כדי לשתות. את האחריות לעניין התמוה הזה לקחו עיריית תל אביב יחד עם חברת woosh, (מזה השם הזה?) .מה? להזדהות? לקרב שבב עם כרטס מגנטי או כל אמצעי שיאשר שאנחנו באמת אנחנו. נשאלות השאלות:
אם שמים מים מסוננים וצוננים רק לאנשים המזדהים ולא מסירים את הברזיות הקיימות. מדוע בכלל צריך את המים המסוננים? האם באותה העת אנו מודים כי למים מסוננים וצוננים קיימת עדיפות על הברזיות הקיימות ורק אלו המוכנים להיחשף ולהתאמת תהה הפריבילגיה לשתות את המים באיכות הגבוהה, וכל השאר ישארו עם מי מקורות?
ועוד שאלה תמוהה, האם עיריית תל אביב מודה באותו המהלך כי למים בברזיות הקיימות יש תחליף טוב יותר? ואם כן מדוע לא להזרים את המיים המסוננים לברזיות הקיימות? והשאלה האחרונה והכי תמוהה מכולן, מה נותן המידע שיאסף על השותים מעצם ההזדהות?
האם כמות הליטרים היא החשובה? האם כמות השותים היא המעניינת? או שאולי במים שמים לנו חומרים שרוצים שנשתה, משהו כמו אופיום להמונים.
הרבה שאלות עולות מהצעד הבאמת תמוה הזה של העירייה וחברת woosh
אותן חברות המשתלטות לנו על המרחב הפרטי, בהתחלה מציעות לנו שירות ללא תשלום אך מכינות אותנו לשירות פרימיום שנצטרך כן לשלם עליו בעתיד
נראה לאן כל העניין יתפתח ואם נצטרך לפעול כחברה המגנה על עצמה מאינטרסים פרטיים, נפעל.