אני מאלה שמאמינים שכל יום צריך לצחוק ולהינות אבל יש ימים לא קלים שמשאירים אותי סחוט..
בימים כאלה אני עולה על מדי ב` לוקח תיק גב מים ומצלמה, נכנס לאוטו ונוסע בכל פעם ליעד אחר.
ההליכה ברגל משחררת אותי, הפריחה מעודדת אותי, הנופים מעניקים לי את הכוח ומשב הרוח מרגיע אותי
אני תמיד מחפש מקומות שיש בהם מים ובדרך כלל הולך אל הים... אבל לפעמים אני יוצא אל ההרים ואל שמורות הטבע.
למצוא מים באוגוסט זאת לא משימה פשוטה במיוחד בדרום קליפורניה, כאשר המעלות מדגדגות את הארבעים כל הזמן..
בחיק הטבע אני מצליח למצוא חיים בכל פינה, פיכפוך של נחל בעלי חיים ציפורים פריחה ואנשים נחמדים באמצע הדרך!
אז קחו איתכם בקבוק מים צוננים, כוס תה קפה, התרווחו לכם בכסא והצטרפו אלי למה שאני קורא טיול של להרגיש טוב!
ואני מקווה שהרשומה הזאת תצליח להדביק גם אתכם בהרגשה הטובה הזאת של להתחבר אל "הטבע"...
קחו נשימה לרשומה ארוכה.. ובואו נצא לדרך למקום אחר.. ביבשת אחרת.. באמריקה...
והפעם בחרתי ביעד שנמצא כעשרים דקות מביתי, ונסעתי אל מקום שנקרא "שמורת הטבע סכר הנסן."
סכר הנסן הוא סכר בקרת שיטפונות שנמצא בצפון מזרח עמק סן פרננדו, בו אני גר, במחוז לוס אנג`לס, בדרום קליפורניה.
הסכר נבנה על ידי חיל ההנדסה של צבא ארה"ב, בשנת 1940 אחרי המבול שהיכה בלוס אנג`לס ב 1938,
"הנסן" היה שמם של החוואים הומר ומארי הנסן, בעלי השטח וחוות הסוסים, שחיו שם בתחילת המאה ה -19.
קצת הסטוריה על המקום, באדיבות ויקיפדיה: המבול שהיכה בלוס אנג`לס בשנת 1938, כלל הצפה משמעותית לאורך נהר לוס אנג`לס הוא זה שהוביל לבנייתו של סכר הנסן. חיל הנדסה של צבא ארה"ב שהחל את הפרויקט בשנת 1939 , הפקיע חלק נרחב מהשטח עליו ישבה חוות הסוסים והחל לבנות סכר שיגן על העיר והישובים הסמוכים מפני הצפה חוזרת ונשנית בחלקים של עמק סן פרננדו הצפון מזרחיים.
כל הצילומים ניתנים להגדלה בלחיצה עליהם, (שתפתח אותם בחלון חדש, ולא תפריע לקריאת הרשומה.)
התוצאה.. סכר גבוה עם בקרה ושליטה על מי השיטפונות, וגם מקום נחמד לטייל ולעשות קצת ג`וגינג..
הסכר והאגם העונתי הנסן ממוקמים בין הרי סן גבריאל והרי ורדוגו, שהערוצים שלהם ממלאים אותו בעונה הגשומה.
חוות הסוסים נותרה שם עד היום הזה, והיא אחת ממתקני הרכיבה המובילים בדרום קליפורניה,
עם מגוון רחב של אפשרויות רכיבה ולמידה, וכולל מדשאות רחבות סביבה נעימה לאימונים והנאה למטיילים.
באזור יש יותר מ 200 דונם של שטח פתוח עם מגוון רחב של מסלולים ליהנות ולחקור..
האיזור של הסכר משמש גם לצילומים של סרטים מערבונים וסדרות טלוויזיה..
לצדו של הסכר נמצאים מגרשי הגולף עם שני מגרשים בעלי תשעה חורים כל אחד.
המגרשים מרשימים ושופעים בצמחייה מרהיבה לאורך המסלול ואגם ציורי באמצע הדרך..
כל שחקן גולף יודע שהחורים האלו באמצע המדשאה מיועדים להוסיף לאתגר, וכשהכדור נופל פנימה, חייבים להיכנס אחריו..
מצדו השני של הסכר נמצא האגם העונתי, אבל כשאני ביקרתי שם בתחילת אוגוסט הוא היה יבש..
בחורף אחרי הגשם וכאשר יש מספיק מים האגם מתמלא ומאפשר שחיה, שיט בקיאקים, ואפילו דייג.
את הטיול התחלתי כשאני הולך במסלול שהוביל אותי אל מרומי הסכר, הפרחים שקידמו את פני העלו עליהם חיוך מיידי!
פגשתי שם אנשים בכל הגילאים שהיו צועדים, רצים ונוסעים באופניים.
המסלול בראש הסכר, רחב, סלול ושטוח, מתאים לרכיבה על אופניים ומצוין להליכה רגלית.
כשההרים באופק מעניקים הרגשה של חופש ומרחבים פתוחים מרגיעים.
בצדי הסכר גדלים שיחי צבר ושיחים בצהוב, פריחה מאוחרת של סוף הקיץ,
דבורים עסוקות בליקוט הצוף ואני לא שוכח שגם הם בעלי חיים אמנם זעירות.. אבל מיוחדות וחרוצות..
לאורך המסלול ממרומי הסכר אפשר ליהנות ממשב רוח נעים ונופים יפים,
של השמורה הרחבה ושל מגרשי הגולף הירוקים שפרוסים לאורכו.
מעניין אותי.. אם אותם המהנדסים שבנו את הסכר, העלו בדימיונם...
שעיקר פעילותו, שבעים שנה, לאחר מכן תהיה כזאת ספורטיבית..
אני לא חוסך בצילומים ברשומה הזאת..., כי כל אחד ואחד מהם הוסיף לאוירה הטובה הכללית...
אורכו של המסלול, הוא בערך שניים וחצי קילומטרים בכיוון אחד וחמישה הלוך ושוב.
רוב האנשים שפגשתי בדרך היו נחמדים, חייכו ונפנפו לשלום או עשו שלום עם העיניים,
אפילו "באדי", הכלב שלי, אוהב את המקום הזה כשאני מצרף אותו, כי גם הוא מוצא שם חברים על ארבע...
צמיחה של פרחים "מורכבים" לא מזוהים (איפה עננת כשצריך אותה ;-)
עוד צמחים לא מזוהים, דמויי סבא, כאלה שמפיצים את זרעיהם ברוח..
צילום של צבר על רקע מגרשי הגולף (נזכרתי ב "גלשי" שלנו שכל כך אוהבת לקטוף אותם)
מבט מהסכר אל נהר לוס אנג`לס ברקע ארובות של מפעל תעשייתי כלשהו,
פרפר שנח על הפרחים ו "נתפס" בעדשת המצלמה שלי..
כשהגעתי לקצה הסכר ירדתי אל בסיסו וחזרתי בשביל שעובר לאורכו.
באזור שמורת סכר הנסן יש המון אזורים לפיקניק והרבה עצים שמצלים מחום היום
והם באמת הצלו מעלי בחלק מהדרך ובאותו יום חם זאת היתה הקלה.
היה נעים בחוץ למרות שטיילתי באחד החודשים הכי חמים בשנה..
אני אוהב לבוא לכאן בכדי להתרחק קצת מההמון של העיר הגדולה, ללכת ברגל ולצלם את הטבע..
ותוך כדי פעילות פיזית ומראות של טבע אני ממלא את הבטריות הפנימיות שלי
הטבע נפלא ועשיר ואני חיפשתי ומצאתי את מקורות המים שחבויים בין קני הסוף
בדרכי חזרה פגשתי מספר בעלי חיים, כמו הסנאי הזה שמכרסם משהו שמצא בין אבני הסכר..
פגשתי גם בפריחה הצהובה הזאת ובארנבת שהופכת לשקופה מקרני השמש..
למרות שהרגשתי לגמרי לבד בקטע הזה, לא הייתי היחיד שנהנה להסתובב בשמורה הרחבה הזאת...
שיח קיקיון ש "זכה" לצילום פספורט.. של הפריחה האדומה שלו..
קטעים עם מים שההשתקפות הכסופה שלהם והקרירות משכו אותי אליהם..
חרצית השדה אחת פתוחה והשנייה בדרך..
ומבט אל מרכזו של הסכר, בקטע שניתן לפתיחה וסגירה
שמורת הסכר הנסן היא מקום נעים וקרוב שאני תמיד אוהב לבקר שם, לטייל בכיף ולהוריד הילוך..
מן סוג של קוצן (תודה עננת), ושוב אחד פתוח והשני סגור..
שני הבוקרים, דוברי הספרדית שחייכו ונתנו לי לצלם אותם בשמחה.
יונק הדבש מסוג "אנה" שהיה מרוחק בגלל זה הוא קצת מטושטש.
אופנוען צעיר שהחריד את השקט עם הטרקטורון המיניאטורי שלו...
הנופים שמשתנים, הצבעים הטבע המים והירוק שמסביב,
בקטע הזה של סוף הדרך, הייתי אדם אחר רגוע ומלא..
לפני שהגעתי לרכב ראיתי..ושמעתי אותו.. את "החלילן מהמלין" אבל בגירסה אמריקאית ספרדית..
אז זהו זה, אמיגוס יקרים, סיימנו את המסלול להיום,
מקווה שנהניתם מהביקור בשמורת הסכר, ואנחנו נתראה בטיול הבא...
תודה מיוחדת ל אתי אברהמי על הקישור לסרטון
שבוע טוב ![]()
