"החיים זה לא פיקניק" ו"אף אחד לא מבטיח לך גן של ורדים"...אלו שני משפטים מעצבנים שאני זוכרת ש"נשמות טובות" דאגו להגיד לי ולהכין אותי לפני שהתחתנתי. אני גם זוכרת שהייתי בטוחה שאצלי זה יהיה אחרת.
זה לא מקרי שאני לא כותבת פוסטים על הזוגיות האישית שלי. אני לא מומחית גדולה ואם הייתי יודעת את הנוסחה הנכונה איך לשמר אותה, הייתי הראשונה שמיישמת אותה. יש נושאים שהשתיקה יפה להם. השתיקה מגנה עלינו, מקהה את עוקץ הבושה. המבוכה. אני רק יכולה להגיד שהשיטה כיצד לשמור על הגחלת אולי בכל זאת עובדת...אבל אצלנו זה רק אחרי תהליך ארוך ומתיש של טיפול זוגי כושל, גירושין, חיים בנפרד וחידוש הקשר הזוגי עד להודעה חדשה...אז אני ממש לא יודעת אם זה נחשב...
החיים המשותפים הם אתגר אינטנסיבי בלתי פוסק עם התמודדויות מול מצבים, קשיים, שינויים וכל מה שהחיים צופנים בחובם. כל אחד מבני הזוג מגיע למסגרת הזו עם הרגלים ישנים, צרכים, רצונות שונים וגם עם לא מעט ציפיות אחד מהשני. ככל שהפערים גדולים ככה מתרבים חילוקי הדעות. יש אנשים שפחות זקוקים למרחב בתוך המסגרת, אבל בטריטוריה משותפת נחוץ שתהיה גם האפשרות לכל אחד מבני הזוג לממש את עצמו. היום אני יודעת שניגודים אומנם נמשכים אחד לשני, אבל לזוגיות טובה נדרש בסיס משותף רחב ככל שניתן, על מנת שהזוגיות תוכל להתקיים לאורך זמן.
אז עם כל התובנות הפרטיות האלה...הלכנו הזוגי ואני בשבוע שעבר לצפות בהצגה "מלאכת החיים". הצגה העוסקת בתוצאה של זוגיות בשחיקה. "מלאכת החיים" היא כמו לשים מראה מול הפרצוף של זוגות רבים (מלשון מתקוטטים...). הצגה אמיתית, נוגעת ומטלטלת, המשקפת את המציאות היומיומית אצל זוגות שחיים ביחד שנים רבות והם שחוקים ועייפים. כשחיים במסגרת זוגית לאורך שנים, מתעוררות מדי פעם תחושות פנימיות שאולי יש חיים יפים ומאושרים במקומות אחרים. מקנן לו רצון קטן וחבוי לא להפסיד. להספיק לעשות עוד דברים בחיים. כך שלצד שאלות שמעלה ההצגה בענין הזוגיות שנשחקה, עולות גם שאלות ותהיות על משמעות החיים בכלל, של כל אחד מבני הזוג בנפרד.
למרות שקיוינו כשהיינו צעירים למצוא את הנפש התאומה שלנו, זה לא קרה. לחיות ביחד זו עבודה יומיומית קשה ואת הזוגיות מסתבר צריך כל הזמן לדאוג ולתחזק. התגמול על העבודה הקשה הזו הוא קשר ששורד שנים והופך להיות קשר חברי. המלאכה נעשית קשה יותר מיום ליום ככל שהשנים חולפות ומתחילים להזדקן. אצל זוגות המרבים להתווכח ולריב מצטברים לא מעט כעסים ומטענים. ההצגה "מלאכת החיים" של חנוך לוין, כמו הרבה הצגות שאופייניות לו, בעלת טקסט גס ומעט בוטה. היא מציגה בלי שום עידון וצנזור את הרגשות השליליים שסוחבים אצלם בני זוג ושמטיחים אחד בשני גם עלבונות. הדינמיקה בין בני הזוג והכביסה המלוכלכת שלהם שיוצאת על הבמה, עושה אותה למצחיקה וכואבת, משעשעת, אך גם כל כך אמיתית.
ששון גבאי משחק את הבעל השחוק והאומלל שנתקף ברחמים עצמיים, מאשים את אשתו בכל מצוקותיו ומחליט בוקר אחד לקום ולעזוב אותה ולחפש לו חיים חדשים. בתקווה למצוא גם אהבה חדשה. ליאורה ריבלין, המשחקת את אשתו, מציגה את דמות הרעיה הכנועה והרגועה, שמנסה לפייס את בעלה ולמנוע ממנו בכל מחיר ליישם את החלטתו. במשחק מצויין של שני השחקנים הראשיים והמנוסים, לא קשה להזדהות עם הדמויות. הם מצליחים לגעת במקומות הכואבים של כולנו. יודעים להצחיק ולרגש את הקהל.
דמות האשה שבעלה מאס בה, שהזדקנה ואיבדה את החן והיופי שלה בעיניו, מתגלה כאן כאשה אינטליגנטית ובעלת חכמת חיים. בתבונתה הנשית והמכילה מנסה להיאבק ולמצוא פתרונות כדי להניע את בעלה מלעזוב את הבית ולהישאר איתה. כשבעלה רוצה לעזוב ואומר: באיזשהו מקום מתרחשים חיים ואני לא לקחתי בהם חלק"... היא עונה לו בביטחון:..."לי לא אכפת מה מתרחש במקומות אחרים....אצל מי תגיד לי, נמצאת האמת??"...בזמן שבעלה אורז מזוודה ומוכן להקדיש לה רק חצי שעה בלבד להקשיב לדבריה, היא אומרת: "החיים מלאים בחצאי שעות כאלו"...ומחזירה את בגדיו לארון...
התמונה מיום החתונה שתלויה אצל רובנו מעל המיטה בחדר השינה, היא לפעמים העדות והמזכרת היחידה שנותרה מאותם ימים מלאי אהבה ותשוקה. אחרי שנים של שחיקה בני הזוג עסוקים בפגמים ובחסרונות של כל אחד, במקום להאיר את התכונות היפות שיש להם. אם היה אפשרי להצמיד לכל זוג נשוי מטפלת זוגית, אבל שלא תקבל אותם בקליניקה סטרילית, אלא כמו סופר נני כזו, שתבוא אליהם הביתה, תסתובב בין חדרי הבית ותעזור להם להתמודד במצבי חיכוכים, אולי פחות זוגות היו מתגרשים...
ההצגה בסופו של דבר מותירה אותנו עם לא מעט תובנות חשובות על הזוגיות, אך גם על הגשמת חלומות. אם אני צריכה לתמצת במשפט אחד קצר, מה ההבדל בין זוג מאושר או אומלל? שזוגות לא מאושרים תמיד מחפשים בחוץ משהו אחר טוב יותר, וזוגות מאושרים עושים את הכי טוב ממה שיש...
מה שבטוח שעם תובנה אחת חשובה לקראת גיל הזיקנה יצאתי. "הזיקנה היא תרופה טובה לזוגיות, כי לא נשאר כבר כח לריב"....
ההצגה מומלצת בחום ואני מאחלת לכולנו זוגיות טובה ומאושרת!!
