כבר הכרנו ששה מבין הגזעים דמויי האדם: הגמד, הננס וההוביט נמוכי הקומה; האלף והאלף האפל, גזעי האור והחושך; והחצי אלף, תערובת מוצלחת ובעייתית גם יחד של אלף ואדם. וכעת נעבור לגזע שאף הוא מעין תערובת, אך מסוג קצת אחר, הנקרא אאסימאר.
הפירוט של דמויי האדם לא נגמר
והגזע הבא מכונה: אאסימאר
וגם דיווה, שזה כינויו האחר.
שיחליט כל אחד איזה שם הוא בוחר.
מוצאו הוא שמימי, נעלה וטהור,
של מלאך שלארץ ירד מן האור.
מזיווג בין שרף ואדם הוא נוצר.
הוא גבוה, נאה, ומבנה גופו צר.
אצילי גם באופי וגם במראה -
זה שילוב של סגולות שכמעט לא נראה.
בעל גוון כסוף שיערו לעיתים
ועיניו פז, סגול, ויוקדות מבטים.
לעיתים לו כנפיים צומחות על הגב -
עוד שריד ועדות למוצא הנשגב.
צבע עור משתנה, אך לרוב די בהיר
ואוזניו משולש. ייחודו הוא נהיר.
מדי פעם אפשר להבחין בהילה
מסביב לראשו, עדינה וקלה.
אאסימאר חי לנצח ולא מזדקן,
אך הוא גזע נדיר, כמו האלפים גם כן.
לצודק, לנכון ולטוב הוא מסור,
מה שלא מוסרי עבורו הוא אסור.
נגד רוע ללחום בלי פשרות הוא מוכן.
בתבונה וכריזמה לרוב הוא ניחן.
יש יאמרו שקפדן ומחמיר הוא מדי,
אך לזכור שהגון וישר גם כדאי.
לו חושים חריפים ותפיסה מעולה,
ומבחין בפרטים הוא באופן מופלא.
תכונתו המולדת בלילה שחור
להפיץ דרך קסם סביבו קרני אור.
עז, חזק ואמיץ, גם נחוש בלי רחם,
הוא לרוב יהיה פלאדין או לוחם,
או קוסם מלחמה שבקרב הוא מרשים
הן בכוח והן כאשף לחשים.
אם תרצו בחייל נאמן ונאור,
שלמען הטוב את חייו הוא ימסור,
שיגן בלי פשרות על כל החלשים,
ויתמוך ברעיו בזמנים הקשים,
שיאיר את דרכם גם בחושך מוחלט,
ומפני הזדון ישמש כמפלט,
לגייס אאסימאר לא יזיק כלל וכלל
כמצפן מוסרי ולוחם מהולל.
אוריאל, בוודאי תתרכך כחימר
לאור חן, תום וטוהר של בנות אסימאאר.
