כשהשמאל אומר "ימין" הוא מתכוון ל"תג מחיר" .כשהימין אומר "שמאל" הוא מתכוון ל"שוברים שתיקה". ראוי לקרוא לדבר בשמו: חוצי הקווים.
אנשי הימין בצדק אינם מצליחים להבין תופעות של "ארגוני זכויות האדם" אשר משום מה דואגים לזכויות כל בני האדם מלבד -זכויות היהודים.
אולם הם קוראים להם בטעות "ארגוני שמאל" ,משום שהם לכאורה משויכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית .ודווקא בשל כך משחקים לידיהם של אותם ארגונים קיצוניים.
כאשר כורכים את אנשי השמאל הציוני שהוא מחנה גדול וחשוב ,יחד עם אותם אנטי ציונים יוצרים מצב בו אותם אנשים בשמאל הישראלי הציוני מוצאים עצמם מותקפים מימין על לא עוול בכפם ולא נותר להם אלא להילחץ "שמאלה" אל אותם חוגים קיצוניים.
כל זאת קורה כל בעוד שהמאבק האמיתי איננו בין שמאל לימין אלא בין ציונים לפוסט ציונים ,בין אלו שרואים במדינת ישראל את החלום שהתגשם וחייבים לשמור עליו ובין אלו שמאמינים שישראל נידונה לכליה ומנסים ליצור מציאות ל"יום שאחרי" כגון "מדינת כל אזרחיה" או "מדינת כל מסתנניה".
הכעס בימין הוא על חציית הקווים.
לתחושתם ,דוברי הארגונים הללו עושים מעשים קשים אשר מעוררים את כעס העולם על מדינת ישראל,מספקים תחמושת למקטרגי היהודים,לעיתים קרובות הם מזדהים נפשית עם האויבים של מדינת ישראל .הם משמשים שופר לאנטישמים בעולם ,חלקם מבלי לשים לב וחלקם מיתוך החלטה.
אני מאמין שרובם של אנשי השמאל בישראל אינם רואים בברכה את הפעילות של הארגונים הללו ,ממש כמו שרוב רובו של הציבור הימני מתנגד בכל תוקף ל"תג מחיר" ורואה את פעולותיו כנפסדות ומזיקות.
אלו גם אלו שוליים של המחנה ,שאריות של אובדי דרך סהרורים. אבל השפה של הימין ושל השמאל הציוני משחקת לידי הקיצונים.
כולם מבינים כי האמת נמצאת הרבה יותר קרוב למרכז אבל השיח הציבורי הוא של קצוות.על הבמה הציבורית השתלטו אלו שחצו את הקווים ובוגדים איש לפי דרכו בחלום הציוני.
כשהשמאל אומר "ימין" הוא מתכוון ל"תג מחיר".כשהימין אומר "שמאל" הוא מתכוון ל"שוברים שתיקה". במקום לקרוא לדבר בשמו -חוצי הקווים.
חוצי הקווים הם מרובים בשמאל והם מרובים בימין.אלו שלוחמים נגד יסודות המדינה הם האויב האמיתי של החלום הציוני.
אל תאמר מהיום "ארגוני שמאל" אמור -חוצי הקווים משמאל
אל תאמר "תג מחיר" אמור -חוצי הקווים מימין.
אל תכרוך כשר בטמא.