אתמול, יום ראשון להפסקת האש, מי ייתן ותימשך לנצח, ניקיתי בחופזה את הבית, אפילו לא הספקתי לשטוף את החלק התחתון, ויצאתי באוטובוס לפגוש את מיכל בבאר שבע. קבענו פגישה לארוחת צהרים ב"קקאו" בגרנד קניון. הגרנד קניון למי שלא מכיר והוא הקניון הגדול ביותר בארץ, וזו בהחלט טירחה רצינית לצעוד בו ולחפש את היעד, מצד שני זה בהחלט מוסיף בריאות. מיכל שאלופה באיתור קופונים מצאה לנו קופון שמקנה הנחה של 40 שקלים, וכך הגענו ל"קקאו". החופש הגדול לקראת סופו ומשפחות רבות מנסות להנות יחדיו מימי החופשה והשקט שירד עלינו, מגרש החניה מלא, ובעלי העסקים נושמים לרווחה, הרבה מבצעים. התחושה לא משהו, אבל אנחנו מסתבר סתגלנים ומי שיכול, לא חושב הרבה על העתיד ועובר הלאה.
ב"קקאו", מיכל מזמינה קיש ואני מחליט על שקשוקה בלקנית, עם חצילים וגבינות ובירה לשטוף את הכל. הקיש טעים ונלווה אליו סלט, השקשוקה גם טעימה אבל לטעמי שוחה ביותר מדי רוטב נוזלי, וחבל שהלחמניה הטעימה המצורפת עשויה מקמח לבן.
כמבקר מקצועי באתר TRIPADVISOR
המעוטר בכוכב ירוק, אני משתדל לרשום חוות דעת על מסעדות, בתי מלון ואטרקציות שאני מגיע אליהן, בדרך כלל בחו"ל, אבל לאחרונה גם בארץ. אני כותב גם טיפים באתר למטייל בדרך כלל לאחר חזרה מחו"ל, ושמח מאוד אם זה מסייע. לעיתים אנשים מצביעים על כך שהמידע סייע בידם וזה משמח.
אני ממשיך לעקוב ולתעד את הציקס שצומח אצלנו בחצר, גילו הוא כ30 שנה, וכעת במשך תקופה ארוכה הוא, ללא חיפזון, בונה את מעטפת העלים החדשה. מקווה בסוף להעלות מקבץ יפה של צילומים (הצילום מהבוקר).
אחרי הארוחה המשכנו לקניות, מכיוון לא מיהרנו החלטנו לחלק את הקניה לשני חלקים, פירות וירקות בשוק ושאר הקנית ב"מגה", אחרי השוק כשהגענו ל"מגה" שמחנו על ההחלטה המחירים במגה גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי השוק, הסחורה בשוק נראית רעננה וטובה יותר, והמבחר גדול בהרבה. ב"מגה" החליטו להעניק לאבטיח כינוי חדש "אבטיח אישי", למרות שבגודלו אינו שונה מאבטיח רגיל והקפיצו את מחירו כמעט ל5 שקלים. ושוב הבעת מחאה, לאחר שחוזרים מאירופה, עצוב לראות את הפירות הישראלים שהפכו לפלסטיק, לעומת פירות פרובנס הטעימים ומטיפי העסיס.
ואם כבר אני מזכיר קניות אז שאלה צרכנית מסקרנת, מדוע בקבוקי המים בתחולה של 0.75 ליטר עולים פי שניים מבקבוקי המים בתכולה כפולה? מוזר, לא?
לקינוח הלכנו לסרט ובחרנו בסרט הישראלי, עטור הפרסים "אפס ביחסי אנוש". אני מאוד אהבתי, כל כך מייצג את הבלגן הצה"לי שמתוכו מצליחים להתעלות ולנצח את כל אויבינו. הסרט עוסק בחיי הבנות בלשכה צבאית חשובה, בנות המייצגות את מגוון התרבויות בישראל, חלקן בתפיסה מאוד סטראוטיפית. זוגתי אהבה פחות בעיקר בגלל שפת היום יום הרצופה מילות חיבה לאברי מין, כשהיא שירתה בצבא היינו חסודים יותר. אהבתי את המשחק, דאנה אבגי נהדרת. הבימוי נהדרת והסרט רצוף הפתעות וטויסטים.
ואם סרט, אז סרט נוסף שראינו בשבוע שעבר, הסרט שיצא בעקבות הספר "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם". ספר מופלא, הומוריסטי, סוג של פורסט גאמפ, בהבדל שפורסט שותף לא פעיל לאירועים גדולים בעוד הלן הזקן, משפיע ועוד איך משפיע. הפעם אהבתי פחות את הסרט בעוד זוגתי נהנתה, וטענה כנגדי שאין כל אפשרות להעביר את כל תוכן הספר לסרט והבמאי צריך לבחור ולהכניס במסגרת מצומצמת את העיקר. לדעתי הבימאי הירשה לעצמו שינויים גדולים מדי וויתר על קטעים בעלי חשיבות. לדעתי מי שלא קרא יתקשה להבין, ומי שקרא עלול להתאכזב.
בשבוע שעבר הוזמננו חתונה באבו גוש (מזל טוב לזוג הצעיר). החלטנו שעדיף לבלות את הלילה באזור, במקום לחזור הביתה, לא שתויים ולא שמחים, או שתויים ושמחים ומאוד מסוכנים. אז הזמננו חדר במלון C-HOTEL בנווה אילן ממש ליד האירוע וכך יכולנו להשתתף בשימחה ולעזוב ביחד עם אחרוני האורחים. המלון מוצלח מאוד בתוך כרי דשא וחורשות ירוקות, ביישוב שקט וחביב. הבעיה היא כמובן הקהל. זו שיא העונה ועם ישראל נמצא כאן בהמוניו, כדורגל במסדרונות, צעקות וקרבות על הדשא. מכך נגזר כנראה שקשה לצוות לעמוד בקצב ואת החדר קיבלנו באיחור של שעתיים משעה עליה מתחייב המלון.
לפני ההגעה למלון נסענו לירושלים, עצרנו לכוס קפה בבית הקפה הנחמד בלטרון, ובאדיבות לאומיקארד שמימן את כרטיס הכניסה השני נכנסנו למוזיאון ישראל בירושלים. מאוד אהבנו חלק מהתצוגות המעניינות ואף טיפסנו בעוז למרומי ה"ביג במבו", מיצב הבמבוק הענק שהוצב בחצר המוזיאון (10 ש"ח נוספים לכרטיס). נראה שהביקור ראוי לרשומה נפרדת. בינתיים מבט על הצבעוניות המרשימה של חבלי הקשירה.
בבוקר שלאחר החתונה המשכנו למרכז, לסדר עניין חשוב, ולאחר מכן ביקרנו ב"איקאה". לא היינו לבד, אבל בנתיבים העמוסים, הצלחנו לצוד ולקנות מספר דברים חשובים.
כשהיינו בברלין לאחרונה חגגנו את ערב הסיום במסעדה סינית ומאוד נהננו מה"דים סאם", אלא הבצקים הממולאים המאודים בסירי במבוק מעל מים רותחים, וכמובן החלטנו להתנסות בהכנתם. תוך שיטוט באיקאה נפגשנו פנים אל פנים עם סירי האידוי, מנירוטה אמנם, ורכשנו שניים. אז הנה התוצר הראשון, בצק מצויין לפי המכון של אהרוני, ומילוי ירקות מאלו שהיו בבית. הביקורות היו מצויינות, נדרש רק לשפר את מיומנות הסגירה כדי שיהיו יותר ייצוגיים. הצבע האדום של הבצק נוצר כמובן מהוספת מי בישול של סלק.
כמות הירק החתוך הייתה גדולה מהנדרש, והתאימה להכנת פשטידת ירקות טעימה.
המוצר השני מאיקאה, צינור שרשורי לשעשע את הנכד. בינתיים משתמש בו ג'ינג'י להסתתר משמש הצהרים.
מדבקת המחיר ממש לא לעניין, המוצג אינו למכירה. למרות האזעקות הצלחנו לתת לקטנצ'יק אוירת חופש גדול עם בריכה בחצר
מדהים לראות את בן השנה וחצי משתלט על רזי המחשב ולומד להשתמש באייפד ובסלולרי, תוך שרבוט בלתי נלאה על גליונות ציור.
גם הסבתא רבא נרתמה כדי לשעשע את הקטנציק בחופשת הקיץ.
ולסיום שני תבשילים שרקחתי שממש ממש אסור להתבלבל ביניהם.
הראשון ריזוטו שהפך ללהיט אצלנו בבית. הכנתו דורשת השקעת זמן ומהתוצאה כולם מלקקים את השפתיים.
השני מתכון שמצאתי באינטרנט להכנת חומר להדברת נמלים בשימוש בבורקס ובחמאת בוטנים. ניתן לומר שהמתכון עושה את העבודה.
שבת שלום לכולם, בתקוה לשקט שימשך זמן רב, שנוכל להנות כבר בשבת הקרובה מחופש על שפת הים, ואפילו במחיר הצפת האוהל.
ועוד מילה על הידיעון חנוך ואני בשיתוף עם יו"ר ועד הגמלאים הוצאנו את המהדורה השניה של ידיעון גמלאי הארגון שעבדנו בו. 10 עמודים המכילים מידע ארגוני הנמסר ע"י יושב ראש ועד הגמלאים, ונושאים שונים שנראים לנו בעלי ענין לחברינו. נראה שהצלחנו אך אנחנו מחפשים רעיונות נוספים לשיפור. הבטאון הוא כמובן אינטרנטי ונשלח במייל ומועלה בפייסבוק הסודי של קבוצת הגמלאים, ובאתר האינטרנט. לטובת הגמלאים שאינם מחוברים למחשב מדפיסים מהדורה בת 2 עמודים הכוללת את כל המידע הארגוני, ללא צילומים ומדורים חברתיים..