בכל יום שישי סבתא לאה עליה השלום הייתה מכינה אספקת פיתות לכל המשפחה.

ידיה המבורכות של סבתא היו לשות ק"ג של קמח לבצק אותו היא הייתה מתפיחה ומסדרת בעיגולים על מגשי כסף גדולים.

כמה מגשים כאלו היו לסבתא? הרבה... אני זוכרת את כדורי הבצק מסודרים בצורת פרח עם קימוח נדיב שלא ידבקו חס וחלילה למגש.

הפיתות היו פרווה כמובן כדי שיהיה ניתן למרוח עליהן סמנה (חמאה מזוקקת) בארוחה חלבית או כדי שתולכנה ללוות גם את המרק התימני המפורסם זה עם החוואיג' הצהוב בארוחה בשרית.

המתכון מתאים גם ליצירת פיתות "רגילות" - אלו עם הכיס, רק שבמקום לפתוח את הבצק ביד תצטרכו לרדדו עם מערוך. שימו לב לא לרדד יתר על המידה כדי שלא יצאו דיקטים במקום פיתות  

את הפיתות הללו מכינים עם מחברת גריל (מחבת אלומיניום גבוהה שמעליה ישנה מחבת עם ספירלת גריל המחוברת לחשמל). שימו לב לפני תחילת העבודה שהאיזור פנוי מפלסטיקים או מחומרים שעלולים להישרף כיוון שספירלת הגריל לוהטת!  

את מחבת הגריל ניתן להשיג בחנויות שונות, אני קיבלתי את שלי במתנה מאמא שלי היקרה

שימו לב, במידה ותרצו ללוש את הבצק ביד דרושות 7-10 דקות לישה עד לקבלת בצק מושלם.

רוצות/ים להתפיח בצק מבלי ללכלך מגבת מטבח? השתמשו בכובע מקלחת שקוף חד פעמי שנותנים בבתי המלון, כך אפשר לראות עד לאיזה גובה הבצק הגיע בקלות  ותודה ל-the great british bake off!

מצרכים:

8 כוסות קמח

50 גרם שמרים

2 כפיות סוכר

1 כפית מלח

6 כפות שמן זית איכותי

3 - 3 ורבע כוסות מים פושרים

אופן ההכנה:

לשים בקערת המערבל את הקמח, השמרים, הסוכר והמלח ולערבב היטב.

להפעיל את המערבל על מהירות נמוכה ולהוסיף את השמן, בהדרגה להוסיף את המים הפושרים עד לקבלת בצק גמיש ונוח למגע.

להוציא את הבצק מהקערה וליצור ממנו כדור. לכסות את הקערה ולהמתין שהבצק יכפיל את נפחו.

לאחר שהבצק מכפיל את נפחו להוציא אותו מהקערה ולחלק אותו לכדורים.

לקמח בנדיבות מגש או מתחם עבודה ולהניח את הכדורים להתפחה שנייה.

כאשר כדורי הבצק הכפילו את נפחם לחמם את מחבת הגריל (את הצד התחתון יש לשים על הגז ואת הצד העליון לחבר לחשמל - לשים לב לעבודה עם המחבת הזו כיוון שהיא דורשת עבודה זהירה).

לפתוח כל כדור בצק באמצעות האצבעות לעובי של כ-2 ס"מ (במידה ותרצו פיתות "רגילות" אלו עם הכיס - רדדו את הבצק עם מערוך), לקחת מגבת מטבח קטנה ועבה להעביר אליה את הבצק ולהניח בזהירות את הבצק על המחבת שממוקמת על הגז, לכסות בעזרת החלק העליון עם ספירלת הגריל ולהוציא כאשר הפיתה מוכנה.

לבריאות ובתיאבון! שבת שלום 

* בסיס המתכון מופיע בספר "מטעמי הבית היהודי" ואני הוספתי לו את שמן הזית. 

אתמול התקשר אחי והודיע לי שמגדי נפטרה. מגדי (גילה, בשמה המעוברת), כמו שסיפרתי רק לפני כחודש, היתה זקנת שבט השארים של המשפחה הקטנה מצד סבתי, כפי שתיארתי די בהרחבה ברשומה שכתבתי. כאמור, היא היתה בת דודתו של אבי מדרגה שניה.

עכשיו התקשר אלי אבי וסיפר לי קצת על הנסיבות. ובכן, כן הבנתי, כחלק מאירועי יומולדת 80 שחגגה לא מזמן, נסעו חלק גדול ממשפחתם (כולל ילדים ונכדים) לטיול שורשים בברטיסלבה, עיר הולדתה. מתישהו חשה ברע, ובאמבולנס נפטרה שם מדום לב. איכשהו זה נראה כמו מין סגירת מעגל גורלית. כמעט טבעית. אבל הרבה ממכריה וקרובית נשארו עם עצב גדול, כי האישה הטובה הזו נגעה ברבים. וגם אצלי בלב, וגם אצל אשתי וילדי, יש לה פינה ענקית וחמה שמלאה בפרטים וזכרונות של הנאה וכיף.

היא ובעלה המקסים ברוך התגוררו בבית לחם הגלילית (הוא עדיין שם, כמובן) - מושב כפרי יפהפה שבו ביליתי הרבה מהחופשות של גיל הילדות, כשהיינו מתארחים אצלם לכמה ימים, לספוג אווירה אחרת, בנינוחות חקלאית. בגיל שנה בערך (ככה מספרים) הערתי בפליאה כשהגענו לביקור "הנה הבית, אבל איפה הלחם?" שם קיבלתי את השיעור הראשון והבלתי נשכח בנהיגה על טרקטור, על הברכיים של ברוך. שם טעמתי לראשונה את טעמו של קש משובח (וגם כתבתי על החוויה המיוחדת כאן). שם גם טעמתי לראשונה בפסח מציות קטנות שעליהן שמנת חמוצה, ביצים של הודו ואווזים, וחלב טרי טרי ישר מהחווה (ופעם גם ישר מהפרה). אצלם ראיתי לראשונה את ההמצאה המדהימה שנקראת מדיח כלים. באחת מחופשות הפסח למדתי לרכב על האופניים הגדולים והשחורים שלהם, עושה סיבובים סביב הכפר. שם גם חוויתי לראשונה את הכיף של רכיבת שטח על טרקטורון, אבל זה היה מאוחר יותר, עם הילדים. שם הם גם קיבלו את השיעור הראשון בנהיגת טרקטור (בערך בגיל 3, באותו נוהל כמוני).

ובקיצור, ילדותי רצופה חוויות נהדרות מהבילויים בביתם ואיתם. ועכשיו היא איננה. נכון שלכאורה גיל 80 זה גיל מכובד, אבל החור שהשאירה יהיה נוכח לרבים. במשך המון שנים (לפחות 20) ברוך והיא, עם אבי ואשתו, היו משחקים יחד ברידג' לפחות פעם בשבוע. בנוסף, היו יוצאים מדי פעם לטיולים בחו"ל, ובערבים משחקים ברביעיה. ועכשיו תחסר להם כ"כ היד הרביעית האהובה, הרגועה תמיד, הנינוחה. זו היתה היא שתמיד מגשרת ומפשרת על משברים, ומחברת בנועם אנשים.

רק לפני כחודשיים נפגשנו במסיבת היומולדת של אבי, עליה תכננתי לכתוב היום, ובמקומה יש את הרשומה הזו, למרבה הצער. היא לא נראתה במיטבה, אבל היתה צלולה, ולא נראה היה עליה סימן ברור שהסוף קרוב. ועכשיו עצוב לי עליה, וכמובן על כל הקרובים האהובים שנוכחותה כה תחסר להם. ותחסר כמובן גם לי ולמשפחתי הקרובה. לצערי בהלוויה הערב לא הצלחתי להיות, אז כאן זו תרומתי הצנועה לזכרה. ושולח גם מכאן חיבוקים של נחמה והשתתפות בצער לברוך היקר, כמובן, וגם ליאיר, אילן וחווי, ולכל הנכדים.

יהי זכרה  של מגדי קרן-צור ברוך!

ביומולדת לאבא לפני כחודשיים

^{_{עוד רעיון נפלא למילוי עלי פילו - תפוחי אדמה וביצה שיהיה בתאבון}}

כדאי לדעת לפני השימוש עם עלי הפילו

הבצק הזה אני מאד אוהבת להשתמש בו אך צריך להקפיד על הוראות השימוש על גב האריזה.

* עלי פילו מומלץ להוציא יום לפני מהמקפיא למקרר כ- 12 שעות ואחכ לטמפרטורת החדר.

במידה ושוכחים להוציא מהמקפיא יש להפשיר בטמפרטורת החדר כ - 6 שעות לפני השימוש.

* על מנת שהעלים לא יתייבשו יש להניח על העלים מגבת נקייה ,כאשר לא עובדים ברציפות עם העלים.

המתכון :

1/2 חבילת עלי פילו

שמן לשימון העלים - אפשרי ספריי להתזה או שימון עם מברשת - כמות השמן לשימון 1/2 כוס גדולה

4 תפוחי אדמה גדולים  מבושלים עד ריכוך

4 בצים קשות מגורדות גס

פלפל שחור 1/4 כפית

1 כף אבקת מרק עוף - ללא מונסודיום גלוטמט  או  מלח לפי הטעם

כורכום 1/4 כפית

1 בצל בנוני קצוץ דק דק דק

שמן לטיגון 1 כף .

לציפוי : 

שומשום 3 כפות לפיזור

1 ביצה

אופן ההכנה:

1. את תפוחי האדמה מבשלים על לריכוך , כמו שמכינים פירה ומניחים בצד להתקרר.

2. מטגנים את הבצל עם 1 כף שמן עד השחמה .

3. את הבצים מגרדים בפומפייה גסה ומניחים בצד.

4. בקערה מניחים את תפוחי האדמה שהתקררו, מוספים את הבצל המטוגן, ומוספים את הבצים המגורדים גס,

מועכים בעזרת מועך תפוחי אדמה את התערובת , ומוספים את האבקת מרק עוף  או מלח, פלפל שחור, כורכום ומערבבים

בעזרת כף עד לקבלת ערובת אחידה . (כמו בתמונה)

5. פורסים 3 דפים של עלי פילו משמנים בצד העליון והתחתון  וממלאים כמות של 5 כפות מהמילו ומתחילים לגלגל

שמגיעים לאמצע יש לקפל את הקצבות ולהמשיך לגלגל עד הסוף.

6. להניח את המאפה בתבנית  למרוח ביצה  ולפזר  שומשום.

7. כמות הרולדות שיצאה לי היא 4 רולדות יפות וטעימות.

8. לאפות בתנור מחומם מראש על 180 מעלות  35- 40 דקות עד השחמה (לא טורבו)

.

זהו זה מוכן להגשה ...........

במקום רולדות  אפשרי באותה דרך ליצור  בורקס עלי פילוי ממולאים בתפוחי אדמה וביצה כאשר פורסים

את  העלה לחצי ממלאים  ומקפלים בקצוות ..

בתאבון

 טיגון הבצל

 הכנת הפירה תפוחי אדמה ביצה ובצל מטוגן

 הפירה מוכן

 מילוי עלי הפילו  

 הרולדות במילוי תפוחי האדמה וביצה

ב ת א בו ן

תמונות ממסיבת הרחוב לקיץ בנתניה

גראטן הוא תבשיל קדירה מהמטבח הצרפתי,הפרוש המילולי של המילה הצרפתית Gratin הינו: מוקרם.
כאן הבאתי פרוסות תפוחי אדמה ובטטה דקיקות עטופות ברוטב שמנת שום ותמין ומושחמות בתנור 

המצרכים 
5 תפוחי אדמה גדולים שטופים היטב 
1 בטטות גדולה קלופה ופרוסה דק על מנדולינה 
½1 חלב
1 כף שום כתוש
½1 כפיות מלח 
½ כפית אגוז מוסקט
½ כפית פלפל לבן
1 מיכל שמנת לבישול15%
חופן עלי תימין טרי (לא חובה)

​ההכנה 
את תפוחי אדמה לפרוס דק לא עד הסוף, 
רצוי לשים סרגלים או שתי כפות עץ שמונעות מהסכין להגיע עד הסוף

 
לסדר בתבנית בצפיפות את תפוחי האדמה
(לזכור שכשנוסיף בטטה תפוחי האדמה יצטרכו יותר נפח) 
את הבטטה הפרוסה לערבב בשמן מתובל במלח 
למלא בפרוסות בטטה בין פרוסות תפוח האדמה .
חלק מפרוסות הבטטה היו גדולות וחתכתי לחצי 

לערבב בשייקר את החלב והתבלינים (למעט שמנת ותימין)
לצקת על תפוחי האדמה  והבטטות . להשתדל לצקת גם בין הפרוסות.
לכסות בנייר כסף ולאפות 30 דקות בחום 200 מעלות 
להוריד את נייר הכסף ולאפות עוד 20 דקות עד שתפוחי האדמה רכים 
בחצי הדרך לפני הוספת השמנת 

לצקת את השמנת המתוקה להשתדל שיכנס גם בין הפרוסות

ולהחזיר לאפיה עד שמשחים לטעמכם . 

פה משהו לא הבין מה זו דחיית סיפוקים ועוד בטרם צילמתי לקח חתיכה וטעם 

חברים, שבת בפתח
ועדיין נלחמים 
זה מזמן לא מבצע, מבצעים יש בסופר ופעולות בתנועת הנוער 
זו מלחמה ורצוי 'שנבחרנו' יכירו בכך 
ויפצו בהתאם את הנפגעים. 
ודיי לשקר המתועב שמספרים לנו 'נבחרינו' והפרשנים מטעם:
"ישראל יכולה לעמוד לאורך זמן במלחמת התשה"
שקר מוחלט.
להם אין מה להפסיד .
לנו יש הכל להפסיד.
נקווה לשבת שגרתית ,שלווה ושקטה.

בכל פעם שיש לנו מגנטים בתיבת הדואר של פרסומות אני אוספת,

אומרת אמממ יהיה לזה שימוש מכירים?

אז הפעם מצאתי שימוש שהכנתי לכם גם הדרכה קלילה להכנה

ומצויין להכנה עם הילדים במיוחד עכשיו בסוף החופש הגדול

את הפרסומת על גבי המגנט כיסיתי עם בריסטול לבן .. לא רציתי להעלות לכאן פרסומת..

והנה מה שנצטרך

מגנט

דף מעוצב (אם אין אפשר דף אריזת מתנה)

דבק 

חותמת או כיתוב כלשהו..(כתב יד או מדבקות)

מכיוון שהשתמשתי בשארית נייר.. ניסיתי להתאים את גודל הדף המדוגם לגודל הכרטיס...

הדבקתי את 2 החלקים עם דבק דו"צ אבל אפשר עם דבק רגיל ואפילו סטיק

שמתי פס תחרה על מנת להסתיר את פס החיבור.. אפשר לשים סרט או כל דבר אחר שעולה על דעתכן

הכנתי דגלון ועליו החתמתי חג שמח..

ומסביב קצת יישנתי עם דיו..

הכנתי עיגולים מפאנצ' קטן... 

הדבקתי את הדגלון...

השתמשתי בפאנצ' עיגול קטן גם לחלק העליון וגם לחלק התחתון...

על העיגול הקטן גם פיצצתי עם פאנצ' קטן בצורת לב...

שיהיה מעניין...

וזהו הוא גמור...

על השולחן שלי כבר 3 מגנטים מוכנים בשיטה הזו...

תהנו!

אשמח לראות עבודות שלכם/ן אם תשתמשו בהדרכה,

היום קיבלתי מתפוז הודעה כי 100,000 איש נכנסו לבלוג שלי מאז פתיחתו, איזה כייף!

זהבית 

לימור בת דודי ילדה בת בשם אלה.. 

הם גרים רחוק ממני אי שם בצפון ומזל שיש את הוואטסאפ שאני יכולה להתעדכן בתמונות של הנסיכה,

עוד לפני שהנסיכה הגיחה לעולם החלטתי לפנק בעבודות מעשיי ידיי ולא מתנה קנויה,

הכל תוכנן כבר לפני רק שלקח לי זמן לביצוע... 

התחלתי בתפירת קוביה- הקוביה יותר גדולה מהגודל הרגיל שאני תופרת,

אבל גיליתי שזה גודל ממש כייף להכין אותו

נראה לי שיקח קצת זמן עד שהיא תשחק בקוביה אבל אני בטוחה  שכשהיא תהיה גדולה מספיק לשחק איתה היא תהנה,

הפריט הבא בחבילה... נרתיק חיתולים, 

לדעתי פריט שחייבת כל אמא לתינוק/ת, לצערי כשהבנות שלי היו קטנות לא הכרתי את המוצר ... אז גם לא תפרתי..

נרתיק המכיל בתוכו 4 חיתולים וגם חבילת מגבונים, 

זוכרות שסיפרתי לכן שאני מנסה לרקום על סינר.. 

לחבילה גם צרפתי את הקופסאת הההפתעה הזו  שבתוכה שמתי את הסינר...

וגם מחברת למילים ראשונות הזו  

הנה החבילה כמעט במלואה

כי לכל זה הוספתי גם 2 בגדים גוף מדליקים...

וגם הבת שלי מעיין הכינה כרטיס ואותו צרפנו אל החבילה...

והנה התמונה שקיבלתי מלימור כשהחבילה הגיעה אליה..

כל מה שנותר לאחל- זה אושר, בריאות ונחת מהנסיכה!!

והכי כייף שהכל נעשה באהבה!

זהבית

האמת היא שכאשר הכנתי אמש את הבצק, עוד לא היה לי ברור מה יצא ממנו בסופו של דבר. העוגות אצלנו במשפחה אינם החלק החזק של התפריט, ואם יש מי שטועם  מהן זה רק בעלי וגם אז צריך להזכיר לו לקחת עוגה או עוגיה עם הקפה. אבל מה עושים בכל זאת כאשר ממש בא לי להיות יצירתית ולהריח את ניחוח האפיה ? פשוט מאלתרים!

המרכיבים לבצק:

פרסומת  - פרסום

מה מפרסמים בפרסומת?- הכל,מה לא?
ומפורסמים- למה ועל מה מתפרסמים?
האם טוב או רע להתפרסם?
גם וגם,פעם כך ופעם אחרת.
פרסום מביא פרס? לא בהכרך, תלוי.
במה? ביכולת הפרסום,בהיקף הפרסום ובגודל הפרסומת
תלוי בדבר המפרסם, תלוי מי המפרסם, מי המתפרסם ומי המפורסם.

פרוסה של לחם בחמאה עם ריבה או גבינה,
ופריסת כוחות של צבא..
ופרסה של סוס ושל פרה.

והופ ,הגענו לפריס, עיר האורות ועיר האהבה.

יש פרס ציפור, ויש פרס הנשיא היוצא, האם הם מאותו המוצא?

סתם הלצה נחמדה.

ציפור ונשיא- זה יפה בעיני, אבל פרס הנשיא מפורסם יותר.
גם אם יצא ויש כבר אחר.

שבת שלום 

אילה

האחות הקטנה של נינט טייב- אסתי טייב כבר לא כל כך קטנה ומקבלת תפקיד כפרזנטורית בחברת דלתא במקביל לנינט רק שלאסתי יש תפקיד קצת שונה, היא תשמש כמורה ותעביר שיעורים של ריקוד על עמוד באינסטגרם של חברת דלתא.
סתי נבוכה מאוד מהמעמד החדש, היא ביישנית ומזכירה מאוד רת האחות הגדולה נינט
ריקוד על עמוד הפך בשנים האחרונות לענף ספורט ונשים רבות לומדות ומתעמלות על עמוד לא לשם ריקוד סקסי אלא בשביל לחזק את הגוף והכושר.
אסתי נבוכה מאוד מהמעמד החדש, היא ביישנית ומזכירה מאוד רת האחות הגדולה נינט, צפו באסתי טייב מסבירה ומדגימה:

שלום לך הגברת נתניהו.
ישנו פתגם ברוסית שאומר (בתרגום סימולטני): 
כשאחד אומר לך שאתה שיכור - אל תאמין.
כששניים אומרים שאתה שיכור - תפקפק.
כששלושה אומרים שאתה שיכור - לך לישון. 
לכן גבירתי אשת ראש הממשלה.
טלי קורה מבין עינייך.
תביעה מעובד אחד - הוא סחטן.
תביעה מהשני - תפקפקי.
אבל אחרי תביעות השלישי והרביעי?
לכי לטיפול נפשי. כי הגיעה העת.

השיר הזה אומנם ישן אבל פשוט משובח ואקטואלי
"שיר השרה"
 יוצרים: מיכל ואסף קליין שפיר (מדהימים הזוג הזה)
מילים: צפריר בשן - עריכת טקסט מיכל קליין שפיר
הפקה מוסיקלית: נעמן טל עפ"י "אני פרחה" של עפרה חזה.

 

במהלך לימודי התואר שלי יצא לי להזמין פיצה לא מעט. אחת השיחות הזכורות לי עם חברה טובה שלמדה איתי היתה על פיצה. היא תמיד היתה צוחקת עליי שאני משאירה את השפיץ של הפיצה לסוף. הסברתי לו שאני מתחילה בקשה שפחות טעים לי ומסיימת בשפיץ שמכיל את כל הרוטב והגבינה שאני אוהבת.  אפשרות שנייה בה אני עושה שימוש היא פשוט לא לאכול את החלק הקשה והיבש בכלל. שבוע שעבר הזמנתי את הפיצה החדשה של דומינוס פיצה שעשויה מבצק ללא קשה. ואני תוהה איך לא חשבו על זה קודם?

נכון שהבצק לא היה נטול "קשה" עד הסוף. היו אזורים בהם הבצק התנפח אבל על כולם היה רוטב וגבינה- מה שמבחינתי עונה על ההגדרה של פיצה מוצלחת עד הסוף. אם אתכם כמוני ולא אוהבים את ה"קשה" בבצק זו פיצה אידיאלית עבורכם.. הריי מה שמיוחד בפיצה הוא השילוב של רוטב מוצלח עם גבינה ותוספות יחד עם בצק טוב. ואם כבר בצק טוב אז רטבים וגבינה עד הסוף.  מבחינתי רעיון מבריק ואני הולכת להזמין עוד פיצה כזו.

כדאי לדעת שכרגע ניתן להזמין את הפיצה החדשה עם תוספת אחת לבחירה – מתנה! עד סוף ספטמבר יש  מבצע של 49.9 ₪  בלבד לכל פיצה בקניית 2 משפחתיות במשלוח. מחיר פיצה משפחתית מסדרת "בלי הקשה", בקנייה במקום באחד מסניפי דומינו'ס יעמוד על 45 ₪ בלבד! 

ניסיתם ? מה דעתכם ?

גילוי נאות: המוצר התקבל לסקירה- זוהי דעתי האישית

ד  מך עוד ממאן להיספג

נ  שמה שרק היתהותה בעולם

י  מים יכאבו מהדרך בה אהבת לחיות

א  תה מלאך כפי שתמיד היית

ל  הנציח את זיו החיוך שלא תם לעולם ממך 

יהי זיכרך מבורך לעולם ועד מלאך קטן

אין לי כח. החום הורג אותי. לדעתי, צריך לבטל את חודש אוגוסט. חם, לח. אבל בכל אופן אני רושמת את ההמלצות של פליילדי.

משימת החודש: כביסה

משימת השבוע: חדר מגורים, או חדר אורחים, אוסלון. תבחרו את השם שמתאים לכם.

יום שני

לסדר מה שמפוזר על הספה (אצלי בעיקר זאת כביסה) ועל הכורסא.

יום שלישי

במשך 5 דקות לנגב אבק מקישוטים: מסגרות, מנורות

יום רביעי

לשאוב אבק או לטאטא את הרצפה. לא לשכח את הפינות

יום חמישי

לנגב כתמים על הקירות. לדעתי, אצלנו לא נהוג לעשות זאת.

יום שישי

לנגב אבק מפריטים גדולים: טלויזיה, ריהוט, חלונות: אצלנו החלונות גדולים מידי לעבודה מהירה.

הפניה למקור http://www.flylady.net/c/sp.php#missions

ב ה צ ל ח ה

עוד מעט מגיע סתו. 

סוג של סלט אבוקדו קל להכנה וטעים

המצרכים הדרושים:

1. חבילת עלי בייבי שטופים ומוכנים לאכילה
2. אבוקדו בשל
3. שתי פרוסות לחם - שחור, לבן או חלה. לא חייב להיות טרי.
4. שן שום קלופה
5. שמן זית
6. זעתר
7. מלח

אופן ההכנה:

1. משפשפים את פרוסות הלחם בשן השום וקולים בטוסטר עד שמשחים ומתקשה (או בבקיצור הופך לטוסט)
2. מכניסים את עלי הבייבי לקערה גדולה
3. קולפים את האבוקדו, מסירים את הגלעין וחותכים לקוביות
4. מוסיפים את קוביות האבוקדו לקערה
5. חותכים את פרוסות הטוסט לריבועים קטנים ומוסיפים לקערה
6. מתבלים בשמן זית, זעתר ומלח לפי הטעם
7. מערבבים ומשאירים את הסלט לעמוד לפחות רבע שעה לפני ההגשה

בתיאבון!

אפשר להחליף את עלי הבייבי בחסה או בעלים אחרים לפי טעמכם

"אנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית. אימצנו את ההזדמנות להוכיח שאמריקה מעריכה את כבודו של הרוכל בתוניסיה יותר מאשר את כוחו הגס של הרודן. אסור שיהיה ספק כלשהו שארצות הברית של אמריקה אינה מקבלת בברכה שינוי המקדם הגדרה עצמית ושוויון הזדמנויות. כן, יהיו סכנות ברגע המבטיח הזה, אך אחרי עשרות שנים שבהן קיבלו באזור הזה את העולם כמות שהוא, יש לנו סיכוי ליצור עולם כפי שהוא צריך להיות." (תרגום מאנגלית: אתר 'הארץ')

*****

מזהים. לא מזהים. מזהים. ממש לא מזמן, מאי, 2011. נאומו של ברק אובמה, וושינגטון. נאום מבטיח, מעורר השראה, מרענן, מלא תקווה. נאום המבשר על שינוי קרב ובא, העברת מדינות שלמות משלטון דיקטטורי אכזרי לשלטון דמוקרטי משגשג, מדיכוי לשחרור, מחושך לאור. נשמע טוב, לא? אז זהו. שזה רק נשמע טוב.

אובמה בטח מאוכזב. הוא ועוזריו כנראה עבדו במשך ימים ולילות על הנאום הכתוב ברהיטות המוכרת. לא עברו הרבה ימים מאז אותו נאום, רק שלוש שנים, וכבר הוא מסווג כהזוי, מנותק, מגוחך ומדגיש את חוסר ההבנה המוחלט של האמריקאים בנבכי המזרח התיכון. מכאן גם ברור מדוע אנחנו אוהבים להפיל על כתפיו של הנשיא האמריקאי את כל המתרחש באזורנו. ככל הנראה שבצדק.

*****

עד ראשית שנות האלפיים התנהל המזרח התיכון, פחות או יותר, כבשגרה. מיעוטים אתניים שלטו במדינות שגבולותיהן שורטטו שרירותית בתחילת המאה הקודמת ללא שום התייחסות להרכבה הדתי של האוכלוסייה. בירדן, במצרים, בעירק, בסוריה, באחרות. פה רצח עם, שם טיהור אתני, כל שליט והקפריזות שלו, לא משהו שהפריע לשנתם הערבה של מנהיגי מדינות המערב שבמקביל נהנו, מאוד, משיתופי פעולה עם אותם שלטונות.

בשנת אלפיים ושלוש יסודות המזרח התיכון החלו להתערער. ארה"ב יצאה למבצע "חופש לעירק" הוא "מלחמת המפרץ השנייה". הפעם, בשונה מבמלחמת המפרץ הראשונה, שלטונו של הרודן העירקי, סדאם חוסיין, יופל, ולאחריו תנסה ארה"ב להפוך את עירק לדמוקרטית. תנסה ותיכשל. בכך, הלכה למעשה, יעבירו לראשונה האמריקאים את השלטון בעירק מהמיעוט הסוני לרוב השיעי. עובדה זאת, בנוסף לעוינות כלפי המערב, תוביל מהר מאוד לפתיחתה של מלחמת אזרחים כוללת על טהרת האיסלם. הסונים, השיעים והאמריקאים יחלו להילחם זה בזה, זה בזה וזה בזה.

בשנת אלפיים ואחת עשרה, אחרי שיתייאשו, יחליטו האמריקאים לקפל את זנבם וצבאם יעזוב את עירק המפולגת והמשוסעת. ומאותו רגע מה שהיה מלחמה אתנית פנים עירקית יהפוך למלחמה מזרח תיכונית. יחד עם 'האביב הערבי', הוא 'החורף האיסלמי', הפלת המשטרים בחלק מהמדינות ופריצתן של מלחמות אזרחים במדינות אחרות, החל המזרח התיכון מתפורר. כולם נלחמים בכולם, גבולות המדינות נמחקים בזה אחר זה, ארגונים שונים ומשונים נלחמים בינם לבין עצמם ובשאריות של צבאות סדירים וכאוס מוחלט שורר באזור. ומאז המצב רק הולך ומדרדר במהירות. צחוק הגורל הוא שגם אחוזי התמיכה באובמה, האחראי העיקרי למצב, נמצאים באותו כיוון.

*****

אנחנו ניצבים בפתחו של מזרח תיכון חדש אבל לא כפי שאובמה, ולפניו נשיאנו הקודם שמעון פרס, דמיינו. יחסי הכוחות מורכבים מאוד, השנאה הדתית הולכת וגוברת, הכסף והנשק מציפים את כלל השחקנים וכל אלה יחד מבטיחים, ומקיימים, תוהו ובוהו מוחלט, בלשון המעטה. מלחמת איסלם באיסלם, החזקים ישרדו, החלשים יעלמו.

חמש מאות מילה לא יספיקו כדי לנסח פתרון למצב, גם חמשת אלפים או חמישים אלף לא וגם נשיא אמריקאי חלש ומנותק לא יסייעו למשימה. מנגד אפשר לנסות לתאר בסכמתיות את היחסים השוררים כעת באזורינו והמשימה אינה פשוטה. אויבים מרים הפכו לבעלי ברית, בעלי ברית הפכו לאויבים מרים, אויבים מרים הם גם בעלי ברית. פלונטר מטורף עם התנגשויות לוגיות מהותיות. אבל המציאות חזקה מהכל, ומציאות היא (טעויות, אם תמצאו, הן על אחריותי כמובן. לא מבטיח מאה אחוז דיוק, עשיתי הכי טוב שהצלחתי..).

כמובן שדינמיות הדברים עלולה לשנות את מרקם היחסים העדין מקצה לקצה בפרקי זמן קצרים ביותר. האויב של אתמול הוא בן הברית של מחר, ולהיפך.
אנחנו, בינתיים, מחוץ למשחק. בינתיים.

הכל התחיל כשהקונצון הסנדוויץ` רצה להירשם לקייטנת כדור רגל המאורגנת בעיר. הובטח להם שבכלום כסף יבוא לאמן אותם פעמים – שלוש בשבוע השחקן עופר טלקר וכמובן רוב הבנים רצו להשתתף. ביום הראשון הם קיבלו חולצה של הקבוצה והתחילו באימונים. הילדים שהתלהבו מלפגוש את הסלבס גם מאד רצו להכיר את הבת זוג של... אז על מנת לגרום להם מצב רוח טוב ולרומם אותם נאמר להם שג`ניפר (אשתו של ... ומשתתפת מעושרות 2) תגיע להצטלם איתם ביום האחרון.

וכך היה.

הגברה הגיעה בוקר אחד וכל הילדים שלפו את הנייד הפרטי על מנת להצטלם איתה. כמובן שהיא שיתפה פעולה ונעמדה ליד כל אחד מהילדים והצטלמה. לרוע המזל הנייד של הקונצון נפל והתרסק לרסיסים כמה ימים קודם והילדון נשאר ללא נייד משלו על מנת שיצלמו אותו עם המפורסמת. ביקש מחבר אחד: לא הסכים, ביקש מחבר שני : לא התלהב ומכוון שילדים זה עם רע.. אף אחד לא נרתם לעזרה וכמו שנאמר הכל לטובה...

עופר טלקר הציע את עצמו ואת הנייד שלו על מנת לצלם את הקונצון ביחד עם הבת זוג שלו.

מעז יצא מתוק... התמונה נשלחה לנייד שלי ישירות מהנייד של טלקר אישית... ומכאן שיש ברשותי את המספר הפרטי שלו! ועכשיו שכל הילדים שסירבו לעזור את הקונצון יוכלו את הכובע!

לא כאן נגמרה הפרשיה...

שבועיים לאחר מכן, אמצע הבוקר ואני בעבודה ואני מקבלת הודעה לנייד שלי. והינה צילום מסך של ההתכתבות...

סתם משעשע אותי אבל עד היום יש לי ספק שמדובר באמת בהתכתבות עם האדון....

וממשיכים עם עוד סיפור בכיכובו של הקונצון. לפני חודש קצת לפני הרגיעה במצב הביטחוני הבעל לקח את הילדים לבריכה העירונית. אי אפשר לא להמשיך לתפקד במיוחד שזה חופש גדול ובוטלו כמעט כל הפעילות היותר אתגריות. אז הדרכתי את הילדים מה לעשות במידה ויש אזעקה. קודם כל להשתדל לשחות בקרבת הדפנות של הבריכה על מנת לצאת במהרה והכי חשוב להיזהר לא להחליק בעת הריצה. יש מספיק זמן להגיע למקום מוגן. רק לידיעה.. המקום המוגן בריכה הוא ה"המלתחות".

ובאותו יום – נחשו מה קרה? אזעקה!

למזלם של הילדים – זה תפס אותם בזמן המקלחת ומכוון שלא היה לאן לרוץ או לדאוג יתר על המידה... הבעל החליט שזה הזמן לצלם את הקונצון!

עכשיו משהו שקרה לפני די הרבה זמן, אבל מכוון שאני לא מחטטת בטלפון של הילדים – גיליתי על זה רק עכשיו. הינה צילום מסך של שיחה שהתנהלה בין "אגם הברבורים" הבת של גיסתי פסטראמה לבין הבנים שלי. לצורך הבנת הקונטקסט - תרגום מלל: המשמעות של המילה "ממי" בגוף ההודעה היא סבתא בצרפתית.

איזה חמודים! דואגים לה !

ועכשיו רגע מביש בחיי. אל תכעסו עליי – בדרך כלל אני מאד אחראית, אבל זה קרה לא באשמתי. אני באמצע אריזת קרטונים ופינוי המקום על מנת להכין אותו למכירה. התכוננו ליציאה לחוף דור והנחתי את הספריי למריחה על הגוף על אחד הקרטונים. לאחר כמה דקות המשכתי בסידור התיקים ויצאנו לדרך. כשהגענו לים, מחפשת את הספריי, מחפשת ובטוחה שהיה לי אותו ביד והכנסתי אותו עם המגבות והדברים בתיק. כלום... כמובן שהאשמתי את הילדים שהם כל כך שגעו אותי לפני היציאה שבטח שכחתי אותו בבית. הגענו הביתה.. וכלום.. אין ספריי. עבר יום, יומיים.. הילדים כבר מתחילים "להתקלף" קשה ואני ממשיכה באריזות ופותחת את הקרטון שם אני מוצאת את הספריי שהתגלגל לו לתוך הקרטון שלא היה לגמרי סגור...

לא היה אף אחד בים (כפי שניתן לראות בתמנות) והיה קשה לא להנות מהנוף הפתוח ומהמים רק לנו.

בקיצור הקונצון קיבל כנפיים!!!

ומשם שלאחר מכן שבוע שלם היו אצל אימא שלי בבריכה וקיבלו אישור להיכנס למים רק עם חולצה!!

וואוו – ואיך פספסתי פרסום התמונות ההן... יום העצמאות!! כן לפני כבר די הרבה זמן אבל לא נורא . מותר להעלות תמונות מהעבר... אז הינה את הנסיכה הקסומה שלי שהתחפשה לכחול לבן....

וגם תמונה שאהבתי במיוחד מהזמרת שירי מימון שהופיעה אצלנו באותו ערב

ועכשיו רגע מזעזע מהחיים שלי.... המדען החליט לעשות סלפי בדיוק באותו רגע שהשתחרר לי בורג!!! וזה התוצאה:

והפעם רגע מתוק בחיים.. לילה .. הילדים מבינים שיש הסלמה ומתכנסים להירדם אצלי בחדר:

ועוד תמונה שלמרות שעברו כמה חודשים עדיין לא אבדה את המומנטום שלה: ככה סתם תמונה כפי שאני עושה לפני כניסה של כל חג: בלבן לכבוד שבועות

רגע הצעקה שלי : כי כמובן אי אפשר בלי!! כשאני קונה חבילת חיסכון הכוונה למיטב הבנתי היא שאני משלמת פחות כי קונה באריזה גדולה יותר. אז מה קורה כשקונים קופסת אריזת חיסכון של קריקר הזהב 6 יחידות במחיר מוזל!!! דוחפים אריזות פגומות כפי שניתן לראות בתמונה... ספרתי (כן כן עד כדי כך כועסת) ויוצא שקיבלתי פחות יחידות קרקרים ממה שהייתי מקבלת אם הייתי קונה ליחידה. לא פלא שמבצע הוא על אריזות חיסכון!!

יש לכם עוד קצת סבלנות. הפעם תמונות ללא סיפור ארוך.

הנסיכה מוכנה לבריכה.... היא מקפידה לשים את הכובע לשיער ואת המשקפיים מהיותה עוד בבית!

ומחווה מתוקה מהנסיכה. לא רצתה שהדולפין המתנפח שתפס את כל מיטתה יתקרר מהמזגן!!

ועוד תמונה מהעבר שנפלה בין הכיסאות – הייתה אמורה להשחיל את עצמה ברשומה הזו על רגעי הגאווה שלי – אבל התפספסה – אז הינה היא עכשיו.

ותמונה אחרונה ממש, הקונצון השבוע הלך לטייל עם החברים לקניון בקרית אונו ואת מי הוא פגש? אני לא יודעת. תאמינו לי שאין לי מושג מי היא אבל מי שעוקב אחרי בלוגי רכילויות של מפורסמים ומי שבעצמו בן 10-15 יזהה אותה.. מסתבר שהיא שירה משתתפת בתוכנית פרויקט הלהקה באחד מערוצי ילדים. הילדים נגשו אליה בעדינות והצטלמה איתם בשמחה.

לאבא לא היו תוכניות ברורות לגבי היומולדת וגם לא רצונות מוגדרים. הכתף שנפגעה לו כמה שבועות קודם הגבילה אותו, והעכירה קצת את המצברוח. אז תפסנו יוזמה, אחי ואני, וארגנו לו מסיבה. לבקשתו, הוזמנו רק בני משפחה. ואין לנו הרבה. אז הזמנו את ברוך ומגדי (ז"ל, כמה מוזר להגיד), יאיר ואורנה, דוד וזהבה, מילן ויהודית, ירדנה ושאול, יואל וזהבה, משפחת קפלן ועוד כמה בני משפחה שלא הצליחו להגיע. וכמובן, אחי ומשפחתו הקרובה, קרן ואני. לא הרבה מדי.

גם כיבוד הזמנו – סנדביצ'ים, שתיה, עוגות, פיצוחים ועוד כמה דברים שאני לא מצליח לזכור. גם שולחנות נוספים, כלי הגשה ומפות. שיהיה נחמד בחצר שלהם, על הדשא הקטן. אבל לא בזה השקענו אנרגיה. ממילא זה קצת קשה מהצד השני של העולם.

בין לבין, היה גם מינגלינג משפחתי מהנה והנשנשת המתבקשת. והיתה גם אורית שדאגה לצלם יפה. טוב, צלמת מקצועית:

זירת ההתרחשות

האורחים ובעל השמחה

התוכי על עץ השקד שמשך תשונת לב

אבל היה צריך גם למלא את הזמן המשותף במשהו. אז הוכן מבעוד מועד האלבום המרגש שהכנו לו. ובו הכנסנו תמונות מאירועים לאורך לחייו, ולתוכו שיבצנו ברכות שביקשתי מהנוכחים לשלוח לי מראש. חוץ מזו הארוכה שאני כתבתי (ושיתפתי כאן), הוסיפו ברכות גם דורון, ברוך, גיא, דוד והדודים מברזיל – דיטה וסוזי. כשנפשלף האלבום הוא הוגש לאבא כמתנה ארוזה, וגרם לו להתרגשות של ממש. ואח"כ עבר בין יתר האורחים שנהנו לראות גם את עצמם בתמונות.

אבל לא כולם חשבו לקרוא ממש, אז התחלתי אני לקרוא לכולם את הברכה (ומכיוון שהיתה ארוכה מדי, דיללתי קצת). וגם דורון, ברוך ודוד קראו לו את הברכות שכתבו. והוא התרגש באמת (הצליח לנו):

דוד (בן דודה) הזכיר איך היה שובה קהלים עם תרגילי קוסמים וזריזות ידיים, ואני הזכרתי את הנגינה שלו על עיפרון). זה העיר את אצלו את חידק הבמה שהיה רדום יותר מדי שנים. אז הוא שלף מהארנק קוביות שש-בש שנמצאות אצלו שם תמיד להרשים קהלים (בעיקר של נשים), והדגים יכולות. וגם הדגים קטע נגינה קצר, אפילו שהשיניים כבר לא שלו אלא שאולות:

כצפוי, היה גם הקטע המסורתי עם הנרות על העוגה והמשאלה. הוא היה בסדר, אבל לא לקחתי צ'אנס ועזרתי קצת מאחור:

כמה כיף היה לראות אותו שמח ככה, זוכה לחום ואהבה שהוא כ"כ אוהב. וכמה כיף היה לראות שיוזמת האלבום הצליחה גם היא, וגרמה להרבה שמחה. ובנוסף, מבחינתי זו היתה גם הפגישה האחרונה עם מגדי, כי כאמור, לפני כמה ימים היא נפטרה.

שבוע טוב ורגוע לכולנו, חברים
ואיחולים להרבה שמחות משפחתיות