צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה !  צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה ! צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה !

צפו ממש עכשיו בפרק 3 של הסדרה ."בייבי בום"

רוצים למצוא סטוץ עוד הלילה?לחצו כאן והצטרפו בחינם!

רוצה להרוויח 1200 ש"ח ב60 שניות?לחצו כאן

בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 2 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה !

לצפייה לחצו כאן

צפייה נעימה

רוצים למצוא סטוץ עוד הלילה?לחצו כאן והצטרפו בחינם!

רוצה להרוויח 1200 ש"ח ב60 שניות?לחצו כאן

צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה !  צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה ! צפייה ישירה , בייבי בום פרק 3 , הפרק המלא לצפייה ישירה !

צפו ממש עכשיו בפרק 3 של הסדרה ."בייבי בום"

רוצים למצוא סטוץ עוד הלילה?לחצו כאן והצטרפו בחינם!

רוצה להרוויח 1200 ש"ח ב60 שניות?לחצו כאן

בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 2 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה ! בייבי בום פרק 3 לצפייה ישירה !

לצפייה לחצו כאן

צפייה נעימה

רוצים למצוא סטוץ עוד הלילה?לחצו כאן והצטרפו בחינם!

רוצה להרוויח 1200 ש"ח ב60 שניות?לחצו כאן

זו הולכת להיות רשומה ארוכה ומטרחנת, אז למי שזה מפריע..מבטיחה לא להעלב אם תדלגו עליה.
מצד שני, אני ממליצה להשאר, כי אין לי ספק שיש אנשים שיוכלו ללמוד ממנה משהו... 

אני אוהבת עברית. אני גם דוברת עברית לא רעה. לא שאין לי טעויות אבל לפחות אלה הגסות לא נמצאות אצלי. וכשמתקנים לי טעות, אני שמחה, מודה למתקן ומנסה להפנים.
אני לא יכולה לסבול טעויות גסות בעברית. קשה לי לראות מה קורה לשפה שלנו כיום. כ"כ עצוב לשמוע ולקרא את העילגית המדוברת כיום.

אז כן, אני שייכת לזן המתעצבנים. יש עוד זנים. יש את אלה שמעירים ומתקנים תמיד. אני משתדלת שלא לתקן כי אני רוצה שישארו לי חברים...

הכי מרגיזים אותי הם אנשים בעמדות מפתח שטוענים שהם אוהבים עברית אבל לא עושים כלום למען השמירה עליה. סילבן שלום, למשל, ידוע בעברית הנכונה שלו ובאהבתו לשפה. אם אני הייתי יושבת היכן שהוא יושב, הייתי עושה משהו עם זה.
כך גם שי פירון, רובי ריבלין ועוד כמה דוברי עברית.

אומרים שאין מה לעשות, שככה זה וצריך להשלים עם זה. זה לא נכון!
כשהייתי ילדה, היה ערוץ טלביזיה אחד ומספר תחנות רדיו קטן. כל הקריינים נדרשו לדבר עברית נכונה. תוסיפו לזה את העובדה שהמורה בכיתה דיברה עברית נכונה והרי לכם ילדה שגדלה בבית שאינו דובר עברית ובכל זאת מדברת עברית נכונה.
כיום, הקריינים בעצמם עילגים (וגם לא יודעים להשתמש בסימני פיסוק בקריאה, אבל על כך בפעם אחרת), העיתונאים עילגים והמורים עילגים.

אז למה אתפלא כשהפלא אומרת "בא לי יוגורט"? חוץ מהעובדה המוזרה שהיא אוהבת יוגורט לבן וחמצמץ... הרי זה מה שהיא שמעה. היא , מן הסתם, גם תגיד "תביא לי" במקום "תן לי" כי זה מה שהיא תלמד.

אבל בשונה ממה שמקובל לחשוב,אני חושבת ש....

כן! יש מה לעשות!

בעזרת חקיקה אפשר לחייב את המעסיקים ברדיו, בטלביזיה ובעיתונות לדרוש עברית נכונה מהעובדים שלהם.
אפשר, וחובה לשלב לימודי עברית בסמינרים למורים ובלימודי תעודות הוראה באוניברסיטאות. יש לשים את הנושא הזה בראש רשימת הנושאים החשובים בלימודי הוראה ולא אכפת לי מה אותו מורה ילמד! על אחת כמה וכמה כשמדובר במחנכים בכלל ובבתי ספר יסודיים בפרט.

כתנאי לקבלה לאוניברסיטה נדרשים המועמדים להיות בעלי רמת ידע מסויימת באנגלית ולעיתים הם נדרשים ללמוד בקורסי אנגלית גם במהלך שנת הלימודים הראשונה עד הגיעם לרמת "פטור".
עכשיו אעיז לומר משהו לא מקובל....

העברית חשובה יותר!!

ברור שחשוב בימנו לדעת אנגלית, וגם על כך יש לי מספיק מה לומר כדי למלא רשומה שלמה. אבל העברית צריכה להיות לפניה!
בכל אוניברסיטה חובה שיהיה קורס בעברית כתנאי קבלה! לא יודעת בדיוק איך הקורס הזה יראה. אבל קורס או סדרת קורסים שתביא את הסטודנט העילג לרמת "פטור" בעברית חייבת להיות! בדיוק כמו אנגלית.

בסמינרים למורים לימודי העברית הנכונה צריכים להיות חלק אינטגרלי מכל שנות הלימוד.
מורים חייבים להבחן ולהבדק במהלך השנים איך נשמעת השפה שלהם.

אני רואה מיילים ששולחות מורות לחברות שלי ואני מזדעזעת מדלות ועלגות הלשון.

ולמה פתאום פרץ סכר הקיטור הזה?

או, יופי ששאלתם.
השבוע כתבתי בדף הפייסבוק שלי, וגם של ערוץ 2 וערוץ 10.  הצעתי להם את שרותיי, בהתנדבות, לעבור על מה שהם כותבים, אם אין להם יכולת לקחת מישהו מקצועי שיעשה זאת בשכר.
בערוץ 2 הופיע "בת זוגתו של...." כשהכוונה היתה, כמובן, "זוגתו של"....
ובערוץ 10 כתבו את המילה "קסקס".
מה? אתם לא יודעים מה זה קסקס? מובן, כי זה "קשקש".

כמות הטעויות מביכה ומדאיגה.

אחד הדברים שהכי מדאיגים אותי הוא העלמות הזכר ונקבה במספרים. לא מזמן התראינה בחורה חכמה. סטודנטית בטכניון שעשתה עלי רושם נפלא. עד שהיא אמרה "חמש אחוז". כאן היא איבדה אותי. אתם מכירים את זה שיש מוזיקה נילווית למשהו ואז מישהו אומר טעות והמוסיקה דועכת בבת אחת? כך הרגשתי.
לצערי, כבר אין קשר בין אינטליגנציה ועילגות. כי אם זה מה שהם לומדים, גם הילדים האינטליגנטיים ביותר, את זה יפנימו.
 

השבוע קראתי בבלוג של חובבת צילום  רשומה שעסקה בדברים שמעצבנים אותה בעברית. היא קראה למוטיאור ותזזאטית להמשיך את קו המחשבה שלה.
לי היא לא קראה, אבל כמו חתולה אמיתית,.... באתי גם בלי שיקראו לי.
שנים אני מבכה על העברית והנה נתנו לי אפשרות לקטר בקול רם!!
ראיתי עכשיו שגם עננת כתבה על כך.

אספר לכם כקוריוז שחלק מחברותי בעדות הסקראפ קוראות לי "אבשי", על שם אבשלום קור. אבל בשונה ממנו, אני לא יודעת כלום בדקדוק. העברית הנכונה שלי  מקורה בשמיעה וקריאת ספרים. אל תשאלו אותי למה זה כך וזה אחרת, אין לי מושג.... מאד הייתי רוצה לדעת ומכאן אני קוראת לבת דודתי האהובה מיכלי, המורה ללשון, .... למדי אותי דקדוק, אני תלמידה לא רעה...

עוד נקודה קטנה לפני שאעבור בשמחה לספר לכם מה מעצבן אותי.
אני רוצה להתיחס לסלנג.
חשוב לי שיהיה ברור. אני לא נגד סלנג! סלנג זה בסדר גמור, נורמלי ואפילו חמוד לפעמים. בכל שפה יש מקום לסלנג. הנקודה היא שהסלנג לא צריך לבוא במקום השפה אלא להתפתח לצידה!
צריך לדעת מתי מדברים בסלנג ומתי בעברית. יש מקומות או ארועים בהם שימוש בסלנג הוא בסדר (סבבה), ויש שלא. לכן אין לי בעיה עם "היוש" ו"ביוש" כל עוד הן נאמרות במקום המתאים.

אז הנה, חלק מהדברים שמעצבנים אותי בעברית (ובסוף שלוש מילים שמעצבנות אותי למרות שהן לא בעברית).

אז נתחיל, ואין לי ספק שזו רשימה חלקית . ברור לי שדקה אחרי הפרסום אזכר בעוד....

 מכנס....  אוי, המכנס.......
לחברה שלי היה חבר ששאל אותה איזה מכנס ללבוש, היא לא התבלבלה וענתה לו "את הימני".
הסבר למי שבא ללמוד: מכנס למכנסיים הוא כמו שרוול לחולצה. כשם שלא אבקש בחנות שרוול אם אני רוצה לקנות חולצה, כך לא אבקש מכנס אם אני רוצה לקנות מכנסיים.

 תחתון... אוי, אמא.....
תחתון הוא לא פריט לבוש! תחתון הוא ההפך מעליון! פריט הלבוש נקרא "תחתונים"!!

 מכנסיים, גרביים, מספריים, משקפיים ואופניים.חמש מילים שהן בז כ ר !
המספרים שאנחנו משתמשות בהם בסקראפ  הם לא חדות אלא חדים! המכנסיים קצרים, המשקפיים יפים וכן הלאה. רק 5 מילים. לא קשה לזכור.

 למרות שהמילה גרביים הופיע בסעיף הקודם, אני רוצה לתת לגרב סעיף משלו.
גרב זה זכר! לא נקבה, לא גם וגם. זכר. לגמרי! גרביים קצרים, גרב אדום וכו`.

 גם צומת! גם עט!

 לידיעת הפרחות: אני לא קונה "נעל", "מגף", סנדל". אני קונה נעליים, מגפיים, סנדלים. זה לא שה"עגיל" שלי יפה. העגילים שלי יפים!
ולידיעת הגברת שעובדת אצל האופטומטריסט שלי: לא, אני לא רוצה לקנות "משקף" חדש!!!!!

אני עוזבת עכשיו את ארון הבגדים וממשיכה הלאה.
 הכי, הכי, הכי, הכי מטריף אותי הוא העלמותו כמעט לחלוטין של הפועל "לתת" והחלפתו בפועל "להביא". וגם כאן יש לי כמה דוגמאות. בעברי הרחוק היה לי חבר וטרינר (חברי החיפאיים אולי מכירים אותו). יום אחד נכנס מישהו עם כלבה  ושאל אותו "דר`, אתה מביא לה זריקה"? חברי היקר לא התבלבל וענה (לקול מצהלותי) "לא, יש לי פה"!! לא מלך??
דוגמא נוספת: יום אחד, כשרקדתי בלהקת מחול, אספנו כסף לארוע כלשהו. זו שאספה את הכסף שאלה אותי: "יש לך להביא לי 10 שקלים"? זו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בעיוות הזה ובהתחלה לא הבנתי. שאלתי אותה מתי ולאן להביא ורק אחרי שהיא ענתה לי "עכשיו, אני אוספת", הבנתי ונחרדתי.
הנורא ביותר הוא שכיום, אנשים לא יודעים בכלל מה ההבדל בין "לתת" ולהביא". כששאלתי מישהי שעבדה איתי, אם היא יודעת מה ההבדל בין to give   לבין to bring  נחרדתי לגלות שהיא לא יודעת. כשעשיתי את אותו ניסוי על אחת הבנות מהסקראפ, בחורה מאד אינטליגנטית, ושאלתי אותה את אותה שאלה.....גם היא לא ידעה.. מאז מביאים חיבוק, מביאים יד, מביאים ומביאים...ולא נותנים.
מזעזע!!!!

לאט לאט אנחנו נפרדים מהכתיבה לטובת הרישום. אם אי פעם חשבתם ש"לרשום" זה להכין רשימה או לצייר בעיפרון, הרי שצדקתם. אבל אם היום אתם חושבים כך, הרי שטעות בידיכם. היום רושמים תגובה, רושמים מכתב ולמרבה הזוועה.... רושמים ספר! בחיי ששמעתי את זה.

 הפועל "הפעיל" הי"ד..... לאן הוא נעלם? הEגעתי , הEצלחתי, הEספקתי....
כמובן שיש לומר היגעתי היצלחתי, היספקתי (תקעתי את הי` לשם הדגשת ההגיה).

 את הסעיף הבא אני מעתיקה מהרשומה שכתבתי על הנושא הזה פעם:
 לאחרונה נעלמו גם הקמץ והפתח. הלכו להם לאן שהלכו האחרים. 
הגאווה הפכה לgeava, הנערה לneara, הועדה לveadaוהשיא היה ביום העצמאות כששמעתי ברדיו קרין שאמר משהו על הדלקת הmesua.... הציייילו!

 אני בעד ללמד את הטיית הפעלים בכל שנה, כל הזמן ...עד שזה יכנס לראש!
"יעשה" יביא" וכד` זה גוף שלישי זכר! אין דבר כזה "אני יעשה" "אני יביא"
בעברית גוף ראשון בעתיד זה "אני אעשה, אביא....." אני רואה את זה לא מעט ומצטמררת.

דברים שמעצבנים אותי ומגיעים מאנגלית:
הו, כמה שתרגום מילולי מאנגלית מעצבן אותי!!!!

 "איך זה מרגיש?" מי מרגיש? ממתי "זה" יכול להרגיש???ממתי ל"זה" יש רגשות?? ומיהו אותו "זה" בעל הרגשות?..... "איך אתה מרגיש"? זה בעברית!

  את הביטוי הנהדר "עושה שכל" שמעתי לא מזמן. (אגב, זה גם תרגום רע...היה צריך להיות "עושה הגיון"...בעעעע)
       מתתי.
       זהו.
       אין לי מה לומר....... 

טוב, יש עוד... יש לכם סבלנות?

 "לא היה לי סבלנות"... גם לי לא היה סבלנות. לעומת זאת, בהחלט היתה לי.

 "היא הסכימה לה", הצילו.... הסכימה לה?  מה זה??

 היתה לי בוסית ששאלה אותי :"למזוג לך"? כשהחזיקה בידה סיר עם קציצות.... לקח לי רגע להבין שהיא נוהגת למזוג מוצקים......

 יש רופא בקהל?
      מדי פעם אני נתקלת בעבודה יפה בבלוגי היצירה שאני מנויה עליהם ובתגובות מופיע: "יואו, זה מעלף!" אם התעלפת איך הגבת?
      מובן שיש לומר על יצירה שהיא מאלפת!!

 אהבתי! הו כמה שאני שונאת את הביטוי הזה! אותה בוסית שמזגה לי קציצות, ראתה אותי פעם בחולצה חדשה ואמרה לי "החולצה יפה, אהבתי". הבנתי שהיא מחמיאה לי כאן... אבל לא הבנתי איפה היא כבר ראתה את החולצה הזו שהיא הספיקה כבר (בעבר!) לאהוב אותה..... וכשהיא באה עם משהו חדש היא שאלה אותי "אהבת"? עניתי לה שאני רק עכשיו רואה את זה ואני אוהבת את זה עכשיו..... רמת הסלידה שלי מהביטוי הזה שווה ואולי עולה על סלידתי מה"מכנס"...

 למרות שמוטי כבר כתב על הנורא מכל "בת זוגתי". החלטתי להוסיף אותו לרשימה שלי כי אולי מישהו שלא קורא בבלוג של מוטי וכן קורא כאן ילמד משהו.
זה ביטוי שכ"כ מחריד אותי, ששווה שיהיה רשום פעמיים.
אמא שלי היא זוגתו של אבא שלי.
אני הבת שלה. לכן אני בת זוגתו של אבי. הבת של זוגתו. הו, אלוהים, תעשה שמישהו יפנים....

  מילת סלנג, דוחה למדי לטעמי, היא "לחרב". בעברית יש לומר "להחריב". נשבעת לכם ששמעתי כתבת בטלביזה אומרת "לחרב". באותו רגע היא חירבה לי את האוזניים.....

 טעות שאינה גסה אבל אני מנצלת את ההזדמנות לתקן אותה היא המילה "בכדי". טעות. יש לומר "כדי". בדוק!

 ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם. יש מילה נחמדה "תבלין". אני באופו אישי "מתבלת" תבשילים כי לדעתי בתבלין מתבלים. אני שומעת הרבה "מתבלנים". לדעתי זו טעות. אשמח לשמוע מה אתם אומרים.

יש עוד כל מיני דברים ("לנצח את המשחק", "כנסו", ששניהם הופיעו אצל מוטי), אבל את המציקים לי ביותר העלתי לכאן.

ולסיום, שלוש מילים שאינן עבריות, אבל אנחנו כן משתמשים בהן והגיעה העת לתקן:

 פירמידה ולא פEרמידה

 קונדיטOריה ולא קונדיטUריה. חולם אחרי הט` הרי כולם אומרים נכון קונדיטור, אז למה זה משתנה פתאום בשם החנות?

 ואחרון חביב...סיזיפוס ידידי היווני..... כבר כתבתי והסברתי ועוד אמשיך מן הסתם פעמים רבות. עבודה קשה שבסיומה יש לך תוצר משגע ביד , אינה עבודה סיזפית! עבודה סיזיפית זו עבודה קשה שנעשה לשוא!! שאין בסופה תוצאה! אתם לא מתארים לעצמיכם כמה פעמים אני נתקלת בבלוגים של יוצרות ישראליות בתיאור העבודה הסיזיפית אך המשתלמת שהן עשו.....
 

 תוספת שקיבלתי הרגע מכספית היקרה שלנו:
אז איזה יום היום? יום נעימה? יום גשומה? יום הזיכרון היתה עצובה? מובן שלא, הרי "יום" זה זכר. אז למה "יום ההולדת היתה יפה" למה "היתה לי יום הולדת"? אני נדהמת לשמוע את זה גם מאנשים אינטליגנטיים.  מובן ש"היה לי יום הולדת". "יום ההולדת היה מקסים"

מקווה שמישהו מכם עדיין נשאר כאן...
אם מישהו רוצה לקרא את מה שכתבתי בעבר על הנושא הזה, הנה זה כאן

מי ירים את השרביט?

שבת שלום וסופשבוע רגוע,

 ממש מעכשיו :  "שלוש אלף" במקום "שלושת אלפים",
                             "בריתה"  עבור מסיבה לתינוקת (זוועה..),
                             "לקחת חיסון"  בררר......
                             "עבדתי מוכרת" לאן נעלמה הכ`? "עבדתי כמוכרת".
                             "ש" במקום "כש".  "שהייתי קטנה".....  במקום "כשהייתי קטנה"...
                             "רכבים" אין מילה כזו. "רחבים" הם ההפך מ"צרים". יש לומר "כלי רכב".

חשוב לשמור על לשון (עברית) נקיה....

א` באדר א` תשע"ד.

השיר זה מוקדש עם הרבה ברכות ואיחולים

במלאת לו שבעים שנים

לסבא אחד מעט אלמוני שעונה לשם יעקב

אך ידוע בעיקר בכינויו סבא של דן דן...

הסבא הזה למד להיעזר בנכדתו האהובה דן דן

כאמצעי להכיר ולהסתדר בחיים

כי, כידוע לכם נכדות מתוקות הן דרך יפה ומחוכמת להמיס

לבבן של סבתות פוטנציאלייות....

אבל, הסבא המסויים הזה כיוון גבוה

אל ליבה ואל ארמונה הקסום  של סבתא צעירה

סבתא מוכשרת ויצירתית שעושה מטעמים ולהטים בשוקולד

ואכן....

כוח דן דן פתחה את הדלת להיכל השוקולד

חייכה קלות, טעמה רבות, ואמרה:

מממממטעים אפשר עוד?

והמיסה את ליבה של הסבתא הצעירה....

ובכן, יעקב היקר במלאות לך 70 הרשה לנו להקדיש לך

את מילות שירו המתורגם של בוב דילן

עם מעט דגשים אישיים משלנו:

שתשאר צעיר לנצח:

שישמור אותך האל                           
ויגשים משאלתך
שתעשה בשביל אחר
והוא למענך
שתיגע בכל כוכב
ותטפס על כל שלב                             
שתישאר צעיר לנצח

שתגדל להיות צודק
שתדע לראות את האור
ולמצוא את האמת
בתוך החושך הגדול
שתמיד תהיה חזק
אל תשחק את המשחק
שתישאר צעיר לנצח

שיהיו ידיך עסוקות
וצעדיך מהירים
שיהיה ביתך יציב
מול רוחות השינויים
שבליבך תהיה שמחה
וישירו את שירך
שתישאר צעיר לנצח

שתשמור על בריאות טובה
שתמשיכו לטייל בכל שדה והר
שתהינה רגלכם קלות
ועיניכם בהירות וחדות
שתדע להישמר מכל מכונית ושוטר...
שתמשיכו  לאסוף נכדים ונכדות לרוב
ושתישארו צעירים לנצח...
 

בחברות וידידות - צמד הריישים...

מדוע כדאי לבחור בטכנאות מקררים כמקצוע לחיים?

• תחום תיקון מקררים הוא תחום מתפתח מבחינה טכנולוגית. למעשה תחום זה כולל אפשרות להרחבת הידע בנושאים מכנים, חשמליים ובנושא של מערכות קירור מתקדמות. ניתן לשלב זאת עם לימודי מערכות קירור במיזוג אויר.

• לימודים לתואר מקצועי טכנאי מקררים הם כיום לימודים מסודרים, מרחבי ידע, הם מפוקחים על ידי משרד העבודה ומאפשרים בסופו של דבר לכל בוגר עבודה בשוק אם בתחום תיקון מקררים ואם בתחום מיזוג אויר.

• בתקופה שבה אנשי הייטק רבים מפוטרים ממקום עבודתם ומתקשים למצוא עבודה אחרת מאפשרת עבודת טכנאי מקררים בטחון תעסוקתי, מאחר וקיים ביקוש רב לעובדים בתחום.

• לאותם אנשים המבקשים להיות עצמאים ומתקשים לעבוד תחת בוס לוחץ, מאפשרת עבודת הטכנאי עצמאות רבה. היכולת להחליט על שעות וכמות העבודה בהתאם לרצון האישי הוא פן שלא כדאי לוותר עליו.

• תיקון מקרר אולי נשמע פשטני אבל לכל אותם אלו שאוהבים מגע עם אנשים, מאפשר המקצוע הכרות עם אנשים רבים, אם בבתים פרטיים ואם בתוך ארגונים גדולים. שביעות רצון הלקוחות לאחר תיקון המקרר והתחושה כי חילצתי אותם ממצב של חוסר אונים היא מספקת ומאתגרת גם יחד.

• הנושא החשוב ביותר  - השכר, גם הוא מתוגמל היטב במקצוע. כעצמאי אני יכול להגיע למספר קריאות שרות ביום ולהרוויח סכום נאה בסופו של חודש. שוק העבודה בתחום הוא רחב, גם אלו שאינם מעוניינים להיות עצמאים יכולים לחבור לחברות שרות גדולות ולהרוויח יפה.

ראיתי אתמול בתכנית אנשים בערוץ 2 ראיון עם חן טל. 

האמת שתפסתי את עצמי על חם. בדרך כלל אני לא יושבת מרותקת לתכנית הזאת והיא סתם משודרת לה ברקע, וחן טל- חשבתי שהיא לא מעניינת אותי, סתם עוד פרובוקטיבית, אבל פתאום כשהראיון איתה התחיל, מצאתי את עצמי עושה הפסקה ונעמדת מול הטלוויזיה כדי לשמוע מה יש לה לומר.

לא ברור מה כל כך מעניין בה.

בחורות פרובוקטיביות וחושפניות תמיד היו ותמיד יהיו. בחורות שאין להן הרבה מה להציע חוץ מציצי גדול וגוף יפה לא חסרות בעולם וברשת, אז מה כן יש בה?

לא מדובר בבחורה לא אינטליגנטית. הדיבור שלה רהוט, אם כי תפיסת העולם שלה מעוותת. היא לא רואה את זה שגנבה סיפור של ילדה חולת סרטן והציגה אותו כשלה כשקר. "זה לא שקר" היא חזרה וטענה באוזניו של המראיין כאילו שאם היא תחזור על כך כמה פעמים זה יהפוך לנכון. כנראה שזה מה שמייצג את החברה שלנו, כשאתה חוזר על משהו כמה פעמים ובקול רם ובטוח זה הופך לאמת. אחר כך היא גם אמרה כמה פעמים שהיא אותנטית.

"אני מצטערת שזה קרה" היא אמרה "אבל גם מהסיפור הזה אני אעשה יהלומים". כלומר, יש בך קצת מוסריות, קצת חמלה כלפי האם לילדה שחלתה שפגעת בה או שאת בסך הכל מצטערת שנתפסת וספגת כל כך הרבה ביקורות קשות? כי אם באמת היית מצטערת, היית רוצה לקבור את זה מאחורייך ולא לעשות מזה שום יהלום. 

"הם לא מעריצים אותי בגלל הציצים שלי" היא אמרה בתחילת הראיון "הם רואים את מה שמאחורי הסיליקון".

טוב אז קודם כל אנחנו מבינים מזה שהם לא אמיתיים. אבל האם מישהו רואה משהו מאחורי הסיליקון? אחרי הראיון, כששמעתי את השקפת העולם של חן טל חשבתי שאולי עדיף שבאמת כולנו נתמקד בסיליקון ולא מעבר לזה. אבל אין מה להגיד, בחלק מהדברים שהיא אומרת היא צודקת. בסך הכל התקשורת ואנחנו הם אלה שנותנים לה במה. וכמו שכתבתי קודם, תפסתי את עצמי על חם מתעניינת, מציצה. היא תפסה את כולנו על חם, עם המכנסיים למטה.

חן טל היא בחורה צעירה, בת 25 או 26 בסך הכל. אני לא מאשימה אותה. בגיל הזה תפיסת העולם עוד לא אצל כולם מגובשת ורואים את העולם דרך משקפיים מעוותות. מי לא היה אידיוט בגיל ההתבגרות שלו? וכולנו לא אידיוטים שאנחנו נותנים לה כזאת במה ומזילים עליה ריר?

אני מאמינה שבעוד כמה שנים היא תתאפס על עצמה ותתפכח, תבין שתהילת העולם שלה לא מבוססת על משהו ממשי ולכן היא זמנית מאד, כנראה עד שתצוץ החשפנית הבאה. יש לה מספיק אינטליגנציה להבין את זה. כשזה יקרה, היא תוכל לקחת את הכסף שהרוויחה מהפרסום וללכת ללמוד משפטים. שום נזק לא נגרם.

עכשיו למבחן האמיתי, תשאלו את עצמכם- האם הייתם קוראים כתבה על חן טל אם אין בה תמונה חושפנית שלה? האם תתעניינו בחנטל אם תלבש טריינינג אפור סגור ללא מחשוף?  בכוונה לא צירפתי תמונה שלה. רציתי לבדוק.

* לא מספיק שלהקת פיוז`ן התפרקו (תנו לי כמה שניות להתאבל על זה) ואישרו לרוז פוסטנס ממשרד הפנים את עיסוקה כזמרת, רשת מקבלת בזכות אקס פקטור קנס של כ - 552 אלף שקלים, וזה בשל תוכן שיווקי לקוקה קולה ולא רק, כמו כן חריגות של 40 דקות בזמני הפרסום בשעות הפריים טיים.

* קשת קיבלה קנס מהרשות השנייה של כ - חצי מיליון שקל, והסיבה? נכון, תוכן שיווקי ושינויים בלוח השידורים המתוכנן. 

* האם הכוכב הבא האמריקאית (שאמור לעלות בקיץ הקרוב ברשת ABC) קשורה למוסד? קריפי ותמוה אני מודה, אבל לפני הפרסומים השונים, מי שפיתחו ועזרו עם האפליקציה המיוחדת לתוכנית בגרסתה האמריקאית הם אנשי מוסד. כמו כן גם רשת Telefe מארגנטינה רכשה את הזכויות לשידור. 

* נראה שאחרי מספר תוכניות (6 תוכניות אם להיות ספציפיים) הפינה של אילן פלד ויעל פוליאקוב לארץ נהדרת מסתיימת ולמה? כאן הדעות חלוקות, יש האומרים שהפקת ארץ נהדרת התערבה בתכנים של הפינה והנוגעים בדבר לא אהבו זאת ומצד שני יש האומרים שהפינה עצמה לא סיפקה את הסחורה לה ציפו בקשת. כך או כך הפינה (הנקראת ארבע) יורדת.

* שכרם של המנטורים של The Voice יקוצץ בין 10 -20 אחוז בשכרם מה שאומר שהשכר העונתי יופחת בכ - 100 אלף שקל למנטור. פי הנראה רוב המנטורים הסכימו להשתתף בעונה השלישית ולהפחת השכר כולל המנחה מיכאל אלוני. 

* דיוויד שווימר (חברים) נבחר לתפקיד הראשי הגברי לגרסה האמריקאית של הסדרה הקומית בלתי הפיך של רשת. הסדרה אמורה לעלות ברשת ABC ושווימר אמור להיות גם המפיק של הסדרה ששמו באנגלית Irreversible. יש להדגיש אין זאת התוצאה הסופית של הרשת (שאמורה לעבור את הפיילוט של הרשת). 

* טורקיה רכשה את הפורמט של אסי עזר (שם התוכנית בזמן שישנת). ארמוזה פורמטס הם האחראים לקנייה.

* ואם עסקינן בעזר, קשת אישרה עונה שנייה של להיות איתה (המסתיימת ממש הערב). אין זה מפליא, במיוחד שהסדרה מעט למה שחשבו.

* אב שכול ביקש מהרשות השנייה להוריד את הפרסומת החדשה של 013 (עם אייל קיציס כפרזנטור). פרטנר (השייכת לחברת הפרסום של המוצר) התבקשה מהרשות לתקן את הפרסומת. והנה היא: https://www.youtube.com/watch?v=tRn64kPZ9WU.

* ערוץ 1 רכש את העונה ה - 13 של אמריקן איידול. התוכנית תחל מ8.2 בערוץ עצמו.

* שרון גל עובר מהטלוויזיה של לילה כלכלי (ערוץ 10) בשביל להיות יזם נדל"ן. 

* רדיו ללא הפסקה נקנסה בכ - 70 אלף שקל וזה אחרי שנתן זהבי קילל בשידור את ח"כ ישראל אייכלר.

* אסף הלפרין (מתמודד פוטנציאלי של מאסטר שף) תובע את גיל הפקות (המפיקה את התוכנית) בכ - 16 מיליון שקל כתביעה ייצוגית. וזה בגלל שלטענתו (ולא רק) ההפקה רימתה, שיקרה והביאה קבוצת גדולה של מתמודדים שישמשו כניצבים ותפאורה לצילומי פרומו ולא בשביל להתחרות בתוכנית.

* ואם כבר מאסטר שף, האם שפרי שפירא (המתמודדת העיוורת שלא צלחה לתוכנית עצמה לבסוף) בעצם משקרת? ההפקה הודתה שהיא בודקת את העניין, למרות ששפירא עומדת על כך שהעיוורון נוצר בגלל פיגוע מ2003 ולא אחרת (ההפקה חושדים שהיא משקרת ושפירא בעצם התעוורה בשל נפילה מהמדרגות). 

* רשת טלוויזיה אירית בשם RTE רכשה את הזכויות למחוברים של NOT.

* מירי נבו תחליף את הילה קורח בהגשת תוכנית הבוקר של רשת וזה בשל הריונה.

* אילנית לוי תנחה את טקס מלכת היופי של רשת. זהו סגירת מעגל ללוי שזכתה בטקס עצמו בשנת 2001. הטקס עצמו ייערך ב4.3 השנה.

* עדי שילון נבחרה לעונה החדשה של מחוברים לצד אורלי וגיא, ליאור דיין ואשתו (שוב) ודניאל אסייג.

* אושרת קוטלר מחליפה את תמר איש שלום במהדורת החדשות של ערוץ 10 וזה בשל הריונה.

* YES מורידה את ערוץ הכלבים ששמו DOGTV וזה בגלל היענות מעטה של לקוחות לרכישה של הערוץ והפיכתו ללא כדאי.

* כנגד YES וNOT הוגשה תביעה ייצוגית בס"כ של כ- 81 מיליון שקל וזה בשל שידורים בעלי תכנים מיניים בשעות צפייה המותאמים לילדים. NOT קיבלה כ- 50 מיליון שקל ואילו YES כ - 30 מיליון שקל. 

* הקשת המזרחית נגד עממיות של רשת. לא מספיק שהביקורות לא ריחמו (בצדק) עוד גורמים יוצאים כנגד הסיטקום החדש של נאור ציון (שביים, כתב ויצר). לטענתם הסדרה גזענית, פוגענית ולא מגיע לנשים ייצוג כזה מזעזע ורמה של ביזוי.

* NOT העלתה את המחיר של NOT VOD קרוב לכ -30 שקל לחודש וזה קפיצה של 20 אחוז.

* אושרי כהן ומלי לוי מצטרפים לסדרה הקומית החדשה של YES לצד עוז זהבי. שם הסדרה: ג`וני ואבירי הגליל.

* ארמוזה פורמטס מכרו ל5 מדינות את I Can Do That.

* צופים התערמו מהפרסומת מהחדשה של קסטרו, בה גל גדות רוקדת את הטוורקינג המפורסם (של מיילי סיירוס למשל). לטענת המתלוננים הפרסומת מחפיצה את הנשים ולא מתאימה לצפייה של ילדים. הרשות השנייה אגב לא ראתה בכך רע. הנה הפרסומת: https://www.youtube.com/watch?v=dowtG0Opx6g.

* ערוץ 1 ישיק ערוץ HD לשידורי המונדיאל. הערוץ עצמו יעלה באפריל השנה.

* חדשות ערוץ 10 לא מעוניינות לעבור עם היחצ"ן רני רהב, וזה בשל העדפותו לעבור עם המתחרים (להלן חדשות ערוץ 2). 

* גיא גולד חוזר לפנאי פלוס וזה אחרי שעזב את המגזין לפני שנה וחצי לערך, אך הפעם הוא יעבוד כפרילנסר ויכתוב לא באופן קבוע. 

* ערוץ צרפתי בשם Canal+ רכש את הגרסה המקורית של בני ערובה (ששודר בעבר בערוץ 10).

* YES אישרה עונה שלישית של נויורק.

* האם רשת NBC תנסה להפיק גרסה נוספת וחדשה לתא גורדין? נראה שכן.

 * הרשות השנייה לא יודעת מה להחליט בנוגע לבייבי בום. האם היא דוקו או ריאליטי? הרשות בכל אופן תחליט לאחר מספר פרקים. 

* איתי ולדמן עוזב את עריכת מגזין טיים אאוט לטובת מאקו של קשת.

* יונתן גת עוזב את וואלה! תרבות אחרי פחות מחודשיים. 

*  אייל אופנהיים מצטרף לרשת (וזה אחרי שערך עד לאחרונה את ערוץ 24 של קשת). אופנהיים ישמש כמנהל מחלקת תוכניות בידור ואירוח.

* ולמרות כל הביקורות הקשות עליו, יורם ארבל ישמש כפרשן ערוץ 1 הבכיר למשחקי כדורגל מקומיים ולמונדיאל וזה אחרי הבנות שהושגו בין רשות השידור לארבל.

* ג`ון נובל (פרינג`) ולינדי גרינווד (המגלמת את האחות של כוכבת הראשית של הסדרה ניקול בהארי המגלמת את אבי) ממשיכים לעונה שנייה בתפקידים קבועים. 

* האם יש מצב לאיחוד של סיינפלד? לפי ג`רי סיינפלד יש איחוד אבל בקטנה.

* האם ג`ונתן בנקס (ששיחק את מייק משובר שורות) יצטרף לספין אוף של שובר שורות(ששמו ייקרא כאמור Better Call Saul)? כנראה שכן. אגב, גם בריאן קרנסטון וארון פול הביעו את הסכמתם אם וכאשר יוצר הסדרה וינס גיליגאן יחפוץ בכך.

* זואי סלדנה (אווטאר) תככב במיני סדרה חדשה בת 4 פרקים של רשת NBC בשם תינוקה של רוזמרי (במקור סרט שביים רומן פולנסקי מ1968).

* העונה הרביעית של משחקי הכס תעלה בHBO ב6.4 השנה.

* ג`ני גארת וטורי ספלינג קיבלו סדרה חדשה ברשת ABC Family.

* רשת NBC החליטה לבסוף לא להפיק גרסה מחודשת לרצח במשיכת קולמוס.

* הסדרה הקומית של שון הייז (וויל וגרייס) ששמה שון שומר על העולם בוטלה.

* אושרה עונה עשירית לבונז. אושרו עונה 3 לסדרות לילהאמר ובאנשי. ואילו HBO ביטלה את הלו ליידיז ופאמילי טריי. כמו כן עונה שלישית של חדר החדשות היא גם האחרונה.

* שרון סטון תככב בסדרה חדשה של רשת TNT.

צר לי לאמר לכם, העולם לא צריך סיבות כדי לשנוא את ישראל ולפעול נגדה.
האיסלאם משתלט על אירופה, וזה בוודאי מוסיף על הטון הקיים.
דיווחי התקשורת, ובמיוחד ערוץ 2 ודנה וייס, חסידת תומאס פרידמן, תמיד יציירו אותנו כמקור לכל בעייה.

אם כי יש לציין שהכתבה יחסית מאוזנת.

את המילה Boycott למדתי כילד, לפני מלחמת ששת הימים וה"כיבוש".

הגיע הזמן להפסיק להתנצל, להרגיש אשמים שהערבים רצו לזרוק אותנו לים - ובמקום זאת מצאו עצמם תחת שלטון ישראלי שהיטיב עימם ושיחרר אותם מעול הכיבוש של נאסר ו-חוסיין.
הגיע הזמן גם לדעת שהמפעלים ב"שטחים" מספקים פרנסה להרבה משפחות ערביות ביהודה ושומרון.
כך היה, אגב, אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר מדינת ישראל איפשרה לערביי השטחים לבוא לעבוד בתוכה.
 

הכל היה טוב ויפה עד שאירגוני "זכויות האדם" התחילו לספר לכולם שזה לא בסדר.
ומאז גם אנחנו וגם הם סובלים.
עכשיו רוצים גם לסגור את המפעלים ביהודה ושומרון - נחשו לאן פונים צעירים ערבים שאין להם תעסוקה.

כמו שאמר אחד מבעלי מפעל סלטי שמיר: זה לא קשור להתנחלויות - זה יגיע גם לתוך הקו הירוק.
כנ"ל גם מנכ"ל יקב פסגות.
 

אפשר להיזון מן ההסברים של ציפי ליבני, לעצום עיניים ולאמר שברגע שניסוג מן השטחים ונקים בהם מדינה פלסטינאית, אז השלום יפרוץ ויהיה פה גן עדן.
אני דווקא אהבתי יותר את ההשוואה של זאב אלקין על ברזיל וישראל - מה אנשים חושבים על אותה מדינה - ומה באמת קורה בשטח.

תשאלו ערבים, גם ערביי ישראל וגם ערביי יהודה ושומרון, איפה הכי טוב לחיות במיזרח התיכון, ככה בלי מצלמות ושלא לציטוט, ואתם יודעים מה התשובה.

אבל אין מה לעשות, אנחנו אוהבים לשקר לעצמנו. להמשיך ולאמר כל הזמן: "אה, אם היינו עושים ככה וככה, אז מצבנו היה יותר טוב".
עכשיו סוף סוף המנהיגים שלנו מתחילים לדפוק על השולחן ולאמר לעולם את האמת בפרצוף: אם זה בוגי על ג'ון קרי (נו באמת, הוא לא הזוי ומשיחי, שכל מה שמעניין אותו זה הפרס נובל??), ואם זה ביבי שמתריס בפני האיחוד האירופי שדי להאשים אותנו והגיע הזמן להאשים את האשם האמיתי, ואם זה ליברמן שמזמן את השגרירים האירופאים כדי לנזוף בהם על כך (אה, ותעזבו אותי מיאיר לפיד, טוב?? הוא כבר עזב את עניין השוויון בנטל והטבה עם מעמד הביניים, כדי לפצוח בקאמפיין "בוא ניפרד מן הפלסטינאים". זה לא מנהיג)

אז במקום לחבק אותם ולתמוך בהם, מה עושה ה"תקשורת" שלנו?? כמובן, את מה שהיא אוהבת ויודעת: להאשים, להפחיד, ליצור משבר עם אמריקה ואירופה, ולהגביה בו את הלהבות.

ראו מי מטיף לנו מוסר: מדינות אירופה שבמשך שנים כבשו ארצות בכל רחבי העולם, טבחו ביושביהם, בזזו את אוצרותיהם, והעבירו את שארית הפליטה שלהם על דתם.
ועל מה שהם עשו ליהודים משך מאות שנים - מה יש לדבר?

תעשו גוגל על BDS, האירגון שמוביל את החרם, ותראו איפה האמת.

ואגב, אם רוצים באמת לדעת מה האמת,
ממליץ לכם לבקר ולעשות לייק בדף של האיש שקיבל היום, ממש היום, את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת, הדר' גיא בכור. אחד האנשים הבודדים שזועקים לנו יום יום מה נכון, מול כל הדיווחים המוטים של ה"תקשורת" הישראלית.
את הפרס קיבל יחד איתו גם דר' דרור אידר.
את שניהם השמאל הישראלי לא אוהב - פשוט כי הוא מעדיף להחביא עצמו מן האמת.

https://www.facebook.com/gplanetfanpage

ולסיום, אברך את הגב' מעיין דק, וחברותיה ל"קואליצית נשים לשלום" (פחחחחחחחח) כמו את שאר הגורמים המוציאים דיבתנו רעה אצל האירופאים בבירכת: 
למלשינים ולמינים אל תהי תיקוה.

לעיתים רחוקות מאוד אני נתקל בזמרת, שהיא רק בת שמונה עשרה, אבל בשלה, מוכנה ומגלה מעבר לפוטנציאל וכישרון, יכולות של כוכבת על ותיקה. זו לדעתי BIRDY , זמרת בריטית צעירה שלכישרונה פשוט אין גבולות. מצאתי לנכון להציג בפניכם, במידה ועדיין אינכם מכירים, את אלבומה של המוכשרת הצעירה העונה לשם FIRE WITHIN. אלבום מקסים, מוזיקלי, מלודי, הפקה מצויינת, שירים ממכרים, המון אווירה וזמרת אחת צעירה מאוד שמחזיקה את כל אלה על גבה הרך בצורה מעוררת כבוד והשתהות.

מדובר באלבום אישי משהו, עם נגינת פסנתר יפה, עם מלודיות נוגות ואווירה שנעה בין רוק רך, לפופ סטייל, גוטיות ואפילו מעט שמיימיות רוחנית. הרבה מאוד שילובים מעניינים ומרתקים מוזיקלית. 

בואו נצא לדרך, נדבר מעט ונאזין לשירים הבולטים מהאלבום המצויין הזה, ששיריו זוכים להשמעות רבות בתחנות הרדיו בכל העולם ולצפיות שיא ביו טיוב.

נתחיל עם השיר light me up שצפו בו כבר מעל למליון אנשים ביו טיוב. שיר מצויין שמתהדר בפזמון קליט, חזק, ממכר, עוצמתי וכזה שנשמר בזיכרון ולא רק בזכות העובדה שהוא קליט אלא, בעיקר, בשל העוצמות שישנן בו. BIRDY מראה לנו כבר בשיר הראשון כמה עוצמות ווקאליות יש לה. מעולה.

השיר הבא הוא רגוע יותר , BIRDY מגלה לנו שמעבר לקול יפה ועוצמה, היא יודעת גם טכניקה קולית מה היא ומבצעת את השיר בגוונים ווקאליים שונים ומגוונים המעידים על העומק והעושר שנמצאים בין מיתרי קולה של הילדה הצעירה הזאת. שיר רוק מצויין, חזק, מופק בקפידה למרות שאין כאן הברקות גדולות, אבל ההפקה משרתת מצויין את השיר. קבלו בבקשה את wings המצויין שהגיע לשלוש עשרה מליון צפיות ביו טיוב.

לשיר הבא קוראים all you never say גם הוא כבר עבר מזמן את שתי מליון הצפיות ביו טיוב. כמה בוגר, יפה ועמוק הביצוע של BIRDY לשיר המדהים והמרגש הזה. בפתיחת השיר אנו מקבלים ליין ווקאלי שמיימי וקסום שמכניס אותנו כמו מתוך מנהרת מים חלקה אל תוך הבית הראשון. בלדה פשוט יפה וקשה להאמין שהמבצעת רק בת שמונה עשרה.

no angel הוא עוד שיר שקט, אישי וממיס, הוא לא זוכה להצלחה גדולה כמו הקודמים (רק 174 אלף צפיות ביו טיוב), אולי זה בגלל האינטימיות שלו, אולי בגלל ההפקה המינימלית ואולי מסיבות אחרות. לדעתי, מדובר בעוד שיר נהדר מבית היוצר של BIRDY ולכן אתם חייבים לשמוע גם אותו.

שיר נוסף שקיבל רק 110 אלף צפיות ביו טיוב והוא ראוי ליותר הוא all about you. יש משהו מאוד מיוחד ונכון בשירים המינימלים האלה של BIRDY, היא יוצאת במלא הדרה הווקאלי בשירים האלה. יש בקולה משהו מאוד אינטימי באופן טבעי ובעיני זה כייף גדול להאזין לה כשברקע פסנתר או רק גיטרה אקוסטית ונגיעות של חשמלית כמו בשיר הזה. תהנו.

words as weapons הוא עוד שיר עמוק של BIRDY, הוא שומר על האינטימיות ועל הקו העדין של ההפקה שמצמצמת את עצמה לטובת הזמרת ויכולת ההגשה שלה (רק 170 אלף צפיות). מה דעתכם ?

אחד הגדולים ביותר של BIRDY הוא shelter. שיר ענק, מרגש וגדול למרות ההפקה הפסנתרית והאינטימית שלו.BIRDY פשוט מהפנטת ולוקחת אותנו המאזינים אל תוך יער אפל של צלילים ורגשות מעורפלים, בקולה השברירי והמיוחד היא מדריכה אותנו, בפסטורליות בלתי נגמרת של הרמוניות היא מעבירה אותנו לריחוף מעל עצים ובין קרני שמש מחממות ונעימות. אתם חייבים לשמוע, 14 מליון בני אדם כבר שמעו 

אני מאוד מקווה שבעתיד הקרוב יהיו לנו יוצרים נוספים כמו BIRDY הצעירה והכל כך מוכשרת, אולי עינבל ביבי מאקס פקטור ישראל. . .

אני אוהד מושבע  של BIRDY,  אומר תודה ליקום על רגעים מופלאים של מוזיקה טהורה שהוא מעביר לנו דרכה.

ועד הפעם הבאה, תמשיכו להתמכר לצלילים.

עכברים נחשבים למכרסמים העלולים לגרום נזקים כבדים ביותר והשמדה של תוצרת חקלאית ומצרכי מזון. ניתן למצוא עכברים בסביבה חקלאית, עירונית ובסביבת הבית. הטיפול בהם כולל מלכודת עכברים.  

הדברה בתחום החקלאות:

• הדברת מזיקים כימית – שימוש בגרגרי דגן בולטים לעין המכילים רעל
• הדברה ביולוגית – באמצעות תנשמות וחתולים
• אריזה הרמטית של מוצרי מזון באריזה קשיחה
• חיסול ממוקד של משפחות מכרסמים במאורותיהם

הדברה באזורים עירוניים

הטיפול בבעיית הדברה באזורים עירוניים הוא בתחומי אחריותה של העירייה. התושבים אמורים להתלונן בפניה על המטרד ובתגובה לכך על העירייה לספק שירותי הדברה. בנוסף לכך העירייה מבצעת גם פעולות מניעה, ריסוס וניקוי באזור הנגוע.

הדברה בסביבת הבית

בניגוד להדברה בתחום החקלאי, הרי שבסביבת הבית אסור בתכלית האיסור להשתמש בפיתיונות המכילים רעל. יש לזכור שהעכבר נחשב לבעל חיים גדול יחסית, ורק כמות גדולה של חומרי הדברה או רעל יוכלו לחסל אותו. כמות כזו מסוכנת לבני אדם ובעיקר לילדים. את העכברים ניתן ללכוד על ידי מלכודת עכברים מסוגים שונים. הדברה ליד הבית כוללת גם מפגעי תיקנים שלמיגורם משתמשים בפעולות ריסוס מגוונות.

הקפדה מונעת בתחומי הבית:

• שמירה על רמה גבוהה של ניקיון במטבח ובמזווה
• שמירת מוצרי מזון בכלים אטומים
• אטימה של מעברים ופתחים
• פינוי תכוף של אשפה בשקיות אטומות
• שמירה על רמת ניקיון גבוהה בחדרי האשפה
• פנייה לעירייה במקרה של בעיית מכרסמים קשה

מחירי הרחקת יונים

הרחקת יונים באמצעות דוקרנים כוללת הרחקה ממסתורי כביסה ומחירה 60-80 שקל למטר. הרחקה באמצעות רשת ממסתורי כביסה תעלה לכם 700-750 שקל למטר. כמו כן, הרחקה באמצעות חוט רטט מאדני חלונות, מוצעת במחיר של בין 55-80 שקל למטר.

ניתן לגם לבצע הרחקת יונים מגגות רעפים על ידי סליל קפיץ, ומחירה נע בין 75-80 שקל למטר. הרחקה מן המרפסת על ידי דחלילים עולה בין 50-350 שקל למטר.

אולי זה נשמע כמו שם של סרט דל-תקציב ממש מז'אנר מפוקפק, אבל זה למעשה מה שקרה בין השאר בעולם האירווזיון בחודשים האחרונים.

אז שנייה לפני שמרבית המדינות מתחילות לבחור את השירים והאמנים שייצגו אותם באירוויזיון 2014, הנה מה שהלך עד עכשיו (כולל כמה מילים על ישראל):

אלבניה - Hersi Matmuja:

אלבניה מדי שנה בוחרת את השיר שלה לאירוויזיון בפסטיבל הזמר הלאומי שלה (ממש כמו ישראל בסוף שנות ה-70). השירים מבוצעים באלבנית מלאה, בליווי תזמורת מלאה ולא מוגבלים בזמן, אך לכבוד האירוויזיון השיר הנבחר עובר עיבוד מחדש (כולל לרוב תירגום לאנגלית) ומתאים לפורמט 3 הדקות המפורסם (כך למשל ב-2012 נבחר שיר באורך כמעט 5 דקות וקוצר לפורמט האירוויזיוני).
ב-2014 האלבנים בחרו את הרסי מאטמויה עם שיר בשם "כעס של לילה אחד". לא ידוע כרגע כלום על העיבוד מחדש שהוא יעבור, או האם היא תשיר אותו בשפת המקור או באנגלית, אבל רק ברור שמשהו ישתנה שם. כרגע זה נשמע כמו הכלאה בין שיר רוק ערבי ונמשך כמו שיר עממי בגירסת מחזמר, אבל תמיד כזה מגיע לאלבניה, צפו להפתעות כשהוא יעבור את השיפוץ.

אוקראינה - Maria Yaremchuk:

אוקראינה היא אחת מהמדינות המצליחות באירוויזיון בעשור האחרון, ורשימת ההישגים שלה כוללת ניצחון אחד ועוד 6 תוצאות טופ 10, ושוב, זה רק בעשר התחרויות האחרונות. אז מה הסוד? לרוב לא מדובר רק בשיר. אוקראינה יודעת להרים את השואו של הלייף שלהם כל שנה כמעט. אם זה ציורים בחול על מסך ענק, אם זה חיילים רומים על מכונת גלגלי שיניים, אם זה ענק נוסח "הנסיכה הקסומה" שנושא את הזמרת לבמה או אם זה מופע מלא אש ועור (שהביא להם את הזכייה ב-2004). לרוב מעבר להופעה, השיר גם עובר עיבוד גדול מהחיים שמקפיץ להם את הסיכויים כל שנה.
השנה הם שולחים את מריה יארמצ'וק (פליטת The Voice המקומי) עם השיר "Tick-Tock" ואם ציפיתי לשמוע את Ke$ha שוב, תחשבו עוד פעם. נחכה לשבוע האירוויזיון כדי לראות אם השיר יתקתק להם עוד תוצאת טופ 10, או שזה יהיה השעון המעורר של מריה ואוקראינה.

בלארוס - Teo:

בלארוס היא אולי המדינה הכי הפכפכה באירוויזיון מאז שהצטרפה לשורות התחרות. חובבי האירוויזיון כולם יודעים שכשבלארוס בוחרת שיר בקדם שלהם, דבר אחד בטוח - רוב הסיכויים שהשיר שנבחר לא יהיה זה שיופיע תחת הדגל הבלארוסי על במת התחרות הגדולה עצמה. למעשה בתקנון הקדם הבלארוסי נאמר שהקדם בוחר אמן ויש לרשות השידור הבלארוסית את מלוא הסמכות להחליף את השיר/האמן במישהו אחר. טוב, ככה זה כשאתה הדיקטטורה הצבאית האחרונה באירופה.
אז קחו בחשבון שכל מה שנרשם בו הוא בגדר ערבון מוגבל, אבל Teo ממש מתעקש בינתיים לשיר על עוגת גבינה. כשתשמעו את "Cheesecake" אולי זה יראה לכם כמו חיקוי זול לרובין ת'יק, אבל אי אפשר להכחיש שהזמר ערב לחך ולעין, והשיר גם חמוד לסוגו. בוא נקווה שהקינוח הזה יהיה טעים לרשות השידור המקומית, או למארגני האירוויזיון כי כשאתה אומר "Google Maps" (וכן הוא אומר את זה בפזמון) זה מספיק כדי להחליף שיר. אה, זה בלארוס... כנראה הם יחליפו ממילא.

 

אוסטריה - Conchita Wurst:

כל שנה יש משהו שכולם יזכרו מהאירוויזיון בקטגורית ה-WTF. בד"כ זה מגיע מהכיוון היותר מזרחי של אירופה (אופרה עם דאב-סטב מושר ע"י דרקולה בנצנצים מישהו?), אבל השנה יש מצב שזה יגיע מכיוון אוסטריה. אוסטריה שולחת השנה את קונצ'יטה וורסט, האלטר-אגו של טום נויווירת', שכמעט ייצגה אותם לפני שנתיים בהפרש זעום מהמקום הראשון דאז. הבלבול המגדרי שלה הוא למעשה האג'נדה שאותה היא מביאה לקופנהאגן. נושאים כמו קבלת השונה, חופש מגבולות מגדר, סובלנות ושיוויון, הם יחסי הציבור העיקריים שהביאו אותה להיות נציגת אוסטריה לאירוויזיון הקרוב. ואכן מדובר במסרים מעניין שמועברים, בעיקר כשמדובר על פוטנציאל של קרוב ל-200 מיליון איש מכל העולם (בין השאר למדינות היותר הומופוביות באירופה). אין ספק שמדובר בגימיק שימשוך הרבה תשומת לב וצופים, אך האם זה יעבוד לה והיא תצלח את משוכת חצי הגמר? נדע עוד קצת יותר משלושה חודשים.
השיר של קונציטה ל-2014 עוד לא נבחר אבל להתרשמותכם הנה השיר שכמעט הביא אותה לאירוויזיון לפני שנתיים:

ישראל - מיי פיינגולד:

אז הנציגה שלנו כבר נבחרה וזו הייתה הפתעה מאוד גדולה ולא צפויה כשיצאה ההודעה מהמשרדים ברוממה. מדובר למי שטרם יודע במיי פיינגולד, מהמתומודדות הכי צבעוניות ומעניינות מוזיקלית שהשתתפו בכוכב נולד לדורותיו (והגיעה למקום ה-3 בעונה של רוני דלומי, למרות היותה פייבוריטית לזכייה). הזמרת בעלת הקול הגדול והמחוספס, בינתיים הספיקה לעשות עוד כמה דברים לרזומה שלה, כמו 2 מחזות זמר ("לילה לא שקט" ו-"קזבלן") וזכייה בפרס התיאטרון לשחקנית המשנה על תפקידה ב"קזבלן" ולהיות הסולנית של הלהקה הנוכחית של מייקל בנסון ואבנר חודורוב ממשינה (שחיממה את להקת רוקסט בהופעתם בארץ). 
למיי יערך קדם פרטי בן 3 שירים שייערך מתישהו במהלך חודש מרץ, והזוכה ייבחר ע"י הצבעות הקהל בבית בלבד. בואו נחזיק אצבעות שהשיר שייסע יביא אותנו לגמר אחרי 3 שנים במדבר של חצי-הגמר, כי הפוטנציאל לעלות (גם מוזיקאלית, וגם סטטיסטית בחצי גמר מהקלים שידענו) גדול מתמיד. הכל תלוי בשיר, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת (!!) מאחד שמבין...



 

וזהו בינתיים... ככל שהעונת האירוויזיון תתקדם, נביא לכם עדכונים דרך הפוסטים הבאים. 
ואתם לגמרי מוזמנים להגיב :-) 

~דניאל

על סיפור אדם ורטה בוודאי יצא לכם לשמוע בשבוע-שבועיים האחרונים מכל כלי התקשורת, אבל לצערי לא כל הדיווחים נכונים ומדוייקים. התקשורת התגייסה לטובת מטרה מסויימת ועיוותה את הדברים, ולכן חשוב לי להציג אותם בצורה נכונה ומלאה.

אני ספיר סבח, התלמידה שהתלוננה על המורה אדם ורטה והתחילה את כל הפרשה הזו.בניגוד למה שניתן להבין, לא מדובר כאן במקרה חד פעמי שבעקבותיו התלוננתי שיצר את כל הפרשה. הכל למעשה התחיל לפני זמן רב, וחזר על עצמו במשך שנה וחצי.

אדם ורטה היה המורה שלי למקצוע מחשבת ישראל, מקצוע אותו אני מגבירה בלימודים. עוד משנה שעברה היו לנו המון ויכוחים ואי הסכמות. היה לי מאד קשה עם האמירות הקיצוניות שלו נגד צה"ל ונגד מדינת ישראל. הוא טען שצה"ל אינו צבא מוסרי ושמדינת ישראל אינה מדינה מוסרית.
לא רק שהוא היה אומר אמירות קשות וחד צדדיות, הוא לא נתן לי להביע את דעתי ולהציג את הצד השני. הוא לא באמת עודד פלורליזם ולא נתן לי שום דרך להתבטא.
התלוננתי כמה וכמה פעמים על כך להנהלת בית הספר לאורך השנה. נעשו עימו מספר שיחות והוא אף התנצל בפני, לא על הדברים שאמר אבל על זה שנפגעתי. ולמרות הכל, כשחזרנו ללמוד הכל חזר להתנהל בדיוק באותו האופן כמו שהיה קודם לכן. גם הנהלת בית הספר הפסיקה להתייחס ברצינות לתלונות שלי וראו בזה עניין שיגרתי ולא מיוחד.

גם השנה כמובן, אותה מגמה נמשכה עד שהחלטתי שאני לא יכולה להמשיך יותר ככה. כתבתי את המכתב לשר החינוך, שי פירון (שפורסם לאחר מכן בכל כלי התקשורת) אך הוא לא הגיב כלל. מכיוון שלא קיבלתי תגובה, הבנתי שאני צריכה לעשות מהלך יותר תודעתי וציבורי ופניתי לחבר הכנסת לשעבר, מיכאל בן ארי. הוא תמך בי ופרסם את המכתב בדף הפייסבוק שלו ומשם הכל החל לצבור תאוצה מדהימה. כל כלי התקשורת התחילו להתעסק ולסקר את הפרשה, עיתונים, רדיו, טלוויזיה והטלפונים לא הפסיקו לצלצל.
שר החינוך תחילה התנער מהפרשה והעביר את הטיפול בה לרשת אורט. צבי פלד, מנכ"ל הרשת, תחילה הביע בי תמיכה והסביר שמורה שאלו דעותיו לא יוכל להמשיך וללמד ברשת. מאוחר יותר מסיבה לא ברורה הוא שינה את דעתו. נערך לאדם ורטה שימוע. בשימוע הוא הודה ברוב הדברים שיוחסו לו אך ניסה לייפות את הדברים שאמר, והציג את זה כמשהו שהוצא מהקשרו ודברים שלגיטימי שיאמרו במסגרת השיעור.

לאחר אותו שימוע, נקבע שימוע נוסף. בזמן הזה התקשורת כבר התחילה לנקוט עמדה ולתמוך באדם ורטה. הציגו גם אותי כתלמידה מורדת שיוצאת נגד המורה כשכל שאר הכיתה תומכת בו תמיכה מלאה, מבלי לציין שכל "שאר הכיתה" זה סך הכל 11 תלמידים.
לשימוע השני, הגיע אדם ורטה כבר יחד עם עו"ד מיכאל ספרד, שלאחר מכן התברר לי גם שהוא עו"ד שפעיל ב"קרן החדשה לישראל" שהתנדב לייצג אותו. הקרן החדשה למי שלא יודע היא ארגון שמאל קיצוני.
פתאום כשהתערב עו"ד והתקשורת שגם נוטה שמאלה התגייסה לטובתו של אדם ורטה, מנכ"ל הרשת חטף רגליים קרות וחזר ממה שאמר. במקום לעשות את השימוע כמה שיותר מהר, הוא נדחה ונדחה שוב עד ליום שבו היה לי שיעור עם אדם ורטה. בשיעור אדם התנצל בפני על כך שפגע בי, אבל לא על דעותיו ואמר שנצטרך לשים הכל מאחור ולהמשיך ללמוד ביחד על הצד הטוב ביותר. הוא כבר ידע מראש לפני השימוע שלא הולכים לפטר אותו. הכל היה מכור מראש.

הם עשו ספין והפכו את כל הנושא של השימוע לנושא אחר בכלל. העניין שבו היה צריך לעסוק הוא דעות הקיצוניות ולא לגיטימיות שמורה לא אמור להציג בפני תלמידים, ובמקום זה הנושא הפך להיות אם הוא פגע בי כתלמידה או לא פגע בי כתלמידה. כמובן שמכיוון שדחו את השימוע לאחר השיעור, הוא כבר יכל להציג את זה שהוא התנצל על כך שפגע בי ולמזער את הנזק.
גם שי פירון, שבתחילת הפרשה הביע סלידה מהדברים שנאמרו פתאום החליט שלא ראוי לפטר מורה על סמך אידיאלוגיה. בדיקה שביצעתי גילתה שהאמירות הללו לא נכונות. כמה שנים קודם לכן פוטר מורה מכיוון שלא הסכים להעביר שיעור על מורשת רבין. כנראה שכשאומרים שלא מפטרים בגלל אידיאולוגיה מתכוונים רק לאידיאולוגיה שמאלנית. מורה ימני פוטר בעוד מורה שמאלני שדעותיו מזמן חרגו מאידיאולוגיה והיו פשוט נטו הסתה נגד הצבא והמדינה, שמר על משרתו ואפילו לא קיבל נזיפה.
איפה פה השוויון? איפה פה הדמוקרטיה? למה מה שמותר לצד אחד אסור לצד האחר? למה לא נותנים לי במה להביע את דעתי? האם היו נותנים למורה ימני להיות בעד תג מחיר בלי לפטר אותו? כמה פעמים אדם ורטה היה צריך להשפיל אותי כדי שזה יעבור את הגבול ולא יחשב ללגיטימי?

בשורה התחתונה מדובר במורה שלא עשה צבא, קורא לצה"ל הצבא הכי לא מוסרי בעולם ומסית נגד המדינה, וכולם בסוף עוד מגבים אותו.
אני גאה בצבא שלי, גאה במדינה שלי ואלו לא הערכים עליהם גדלתי וחונכתי. אני מאד כועסת ומתביישת במערכת החינוך, אני לא מתכוונת להגיע לבית הספר, אם הערכים של אדם ורטה אלו הערכים בהם הם תומכים ומגבים.
אני מאמינה שבסופו של דבר האמת כן תצא לאור. אני מקבלת המון תמיכה מהמון אנשים שבטוחים בדרך שבה אני הולכת. גם אנשי שמאל רבים יצרו איתי קשר ואמרו לי שהוא הגזים.

לאחר השימוע הוצא מכתב על ידי רשת אורט בו פורסם כי אדם ורטה יחזור ללמד לאחר שהוא הביע התנצלות וחזר בו מדבריו. זה כמובן שקר, הוא התנצל רק על כך שנפגעתי אך לא חזר בו מדבריו. מדובר במכתב שקרי ואני החלטתי לערער ולהמשך להאבק, בשמי ובשם כל האנשים הרבים שתומכים בי ובדעתי אך לא מקבלים במה אמיתית להשמיע אותה עקב אינטרסים זרים.

תודה לכולם על התמיכה,

ספיר סבח.

6:00-אני אמור לקום, אבל ממש לא בא לי.  החלטתי על חצי שעת שינה נוספת וכיוונתי את השעון המעורר על 6:30. שזה אומר להזדרז ולהתכונן בשיא המהירות כדי להספיק לאוטובוס.

6:30- עוד עשר דקות במיטה וזהו, מה כבר יקרה?

7:15- האוטובוס חולף על פני  בהתאם לחוק מרפי.

7:30- יו, איך משעמם לי, אולי יש תקוה לקו בודד של ווי פיי? דקה של פניקה: אני לא מוצא את האייפון!!!!!!!  אני מנסה להיזכר אם בכלל הכנסתי אותו לתיק.  תוך שניות ספורות אני יכול להגיד היכן בדיוק השארתי אותו בבית. ושכנראה אני יוצא מהבית ליום מאד ארוך -בלעדיו.

יום ללא איפון??? זה אפשרי?  אני נבהל. מה אני אעשה?? אני צריך ללמוד היום! אני צריך  לעבוד!  מה זה בלי איפון? איך....

אין לי איך להשלים את המשפט. איך...מה בדיוק?  מישהו יחפש אותי? אף אחד לא יחפש אותי.  ואם כן, מה זה משנה? מי יחפש אותי? מספר חסוי של סוכנות לבטוח? שהעלוקות מהביטוח לא ימצאו אותי. אני לא רוצה לעשות בטוח סיעודי וזהו.  בן זוגי הוא היחיד שיחפשני, איידע אותו והעולם יחזור למסלולו.  

מאחר והשעון שלי התקלקל קלות ולא תיקנתי אותו -האייפון משמש גם כשעון. אך חשוב ממנו הוא אנטרנט לשעות המתות שבהם אין מה לעשות .  אני אסתדר- אני מרגיע את עצמי.  הדור שלי לא גדל עם איי-פון ביד.

את הטלפון הראשון קבלתי כשהתגייסתי.  מאחר ושנאתי את הגיוס עצמו שנאתי את כל מה שנלווה אליו. הטלפון  נחשב בעיני כמטרד לא הכרחי עד סיום הצבא, וכאמצעי מעקב מאוס של אמא שלי ודרך נוספת לאמלל את חיי.   השינוי התחיל כשהכרתי  גברים, ולא יכלתי לתת את הטלפון בבית. ובמיוחד כשהכרתי את דן תחמנו שאהב מאד לצלצל ולנתק ואז להעמיד פנים שהשחה לא נותקה בכוונה.   לאט לאט למדתי להתרגל אליו, ולהתמכר לכל מה שנלווה לטלפון הסלולארי  אני זוכר כל רגע בהתפתחות האיבווציונאלית:  את ההודעה הראשונה (אודי  ? ER) .  את הפעם הראשונה שיכלתי לכתב בעברית ( הודעה נרגשת לענבל) , את הפעם הראשונה שהטלפון צלצל באמצע שיעור ולא ידעתי איך להשתיק אותו (דן תחמנו) ואת הפעם השניה(גם דן).  הציור האהוב של המעטפה המרמז על הודעה חדשה, הרינגטון היחודי של שיר רומנטי,   והאהוב עלי מכל:  משחק הסנייק  הנפלא. הנוקיה הישן היה מכשיר שאהבתי ואם לא היה מתקלקל לאחר שנתיים לא הייתי משדרג אותו .

אך זו היתה רק הכנה לאייפון.

כי אייפון זה לא רק שעון מעורר+סנייק+סמסים . אייפון זה הכל.  לשכח  את האייפון בבית זה כמו לא לרחוץ שניים- זה מלווה אותי כל היום ואני מרגיש שחסר משהו.

8:30- השעור הראשון הוא בכתת מחשבים. אני פותח את הפיסבוק ומיידע את בן זוגי.

9:30 - איזה יופי אני שורד!!!! אני מיידע את כולם בפיסבוק בסטטוס .

10:00 -הפסקה!!! בדרך כלל אני בורח לפינת הווי-פי ליד המזכירות. אך לא היום.  אני לא אעבור את היום הזה באותו סף שפיות. כולם מוציאים את האיפונים שלהם ואני מקנא נורא.

11:15 האייפון של יהושפט רוטט כל השעור ,הוא מסתכל בו ומחייך.   חוצפן.  לא מספיק גרוע שהוא בכלל לא טורח לפרלטט איתי, עכשיו הוא מעז להתכתב עם אחרים?! כשאני לא?!  מה הצעד הבא? אולי יחפש מישהו בדיאטה ויאכל לידו ? אולי יהושפט רוצה לעשן ליד אשה בהריון?  חוצפן!!! אם הוא ימשיך ככה אני מוריד אותו מכל הפנטזיות שלי.

12:40  יום הלמודים נגמר, תודה לאל..

12:50 פספסתי את האוטובוס. שוב. פעם שניה .  בשעמומי הרב אני לא יודע מה לעשות, מה עשיתי פעם כשהיה לי זמן פנוי? באמת ישבתי עשרים דקות בתחנת אוטובוס ובהיתי באויר וחיכיתי שיבוא?  איך אנשים עושים את זה?!  אני הולך לטייל בסופרפארם ומתקמצן על כל פריט אפשרי, בסוף בוחר בבבקבוקון קולה גמדי שעולה חמישה שקלים וחוזר לתחנה.  עכשיו הקטע הקשה.   כמו יום כפור של האייפונים. הצהרים זה השלב הכי קשה.  בשעמומי הרב אני מוציא את קלסר הלמודים ומתחיל לשרבט כמה ציורים. כמה זמן לא עשיתי את זה!!! כבר שכחתי את ההנאות הקטנות של החיים.

13:30 האוטובוס מגיע , בדרך כלל זה אוטובוס עם ווי-פי עליו. תבורך מטרופולין על ההמצאה הזו!!!!!!!!!  היום אני יכול להשבע שיש לי עקצוצים על גב היד. אין זה משנה אם יש ווי-פי או לא.  איזו נסיעה משעממת!!!!!!!!!!!  אני בוהה בחלון.  שתיגמר כבר!!!    אני מנסה לחשוב מה בן זוגי עושה עכשיו. לטובתו אני מקווה לפחות ל3 הודעות כשאני חוזר הביתה, אחרת הוא ישן בסלון.

14:10 אני מגיע לעבודה באיחור. לאף אחד לא אכפת.

14:15 אני מספר לכמה בנות למה אחרתי היום. עדיין, לאף אחת לא אכפת.

15:30 מנהלת החשבונות מסתובבת מאחורי ללא הפסקה . איך אני אדע כמה הגיבו לפוסט השנון להפליא שרשמתי בבקר? איך אדע כמה כניסות היו היום לבלוג שלי?   היום אני לא יכול להסתכל באייפון בהחבא.

16:00 מנהלת החשבונות מפריעה לי מאד. שתלך כבר. מה פתאם היא נשארת?

16:15 ברוך השם היא הלכה.  כמה צפיות יש היום בבלוג? שלוש? מה זה??? אני חיברתי את יצירת המופת הגדולה בתולדות "תפוז"- "הטרופוביה "- וזה מספר הצפיות?! שלא לדבר על כך שאין שום בול של בחירת העורך. מה יהיה?! פעם אחרונה שאני כותב ספור בהמשכים.

18:30 הגמילה הזו זה משהו נוראי. אבל ממש. הגמילה מסגריות היתה קלה יותר. שיגמר היום הזה כבר. ב20:30 אני אמור להגיע הביתה. עוד שעתיים, מה זה? כלום.  אם השויתי את זה לצום כפור עכשיו אני בעצם בתפילת נעילה . רק שאני לא זוכר מה החלק היותר קשה: הצהרים או תפילת הנעילה .  העצבים גומרים אותי. אני מרגיש כמו בחורה במחזור. אם בן זוגי יעשה משהו מעצבן היום יהיה לנו ריב עצום . מקווה שהוא יהיה מספיק רגיש כדי להבין שהוא אשם בכל דבר אפשרי.

19:00 ב19:29 אני יוצא מכאן בריצה. את האוטובוס השלישי של היום אני לא יכול לפספס.

19:20 הבוס נותן מטלה קטנה. אני יודע כבר שאני אתעכב. חוק מרפי רושם עוד ניצחון קטן.

19:40  אני עדיין פה??

19:50 מסים את המטלה ובורח מהעבודה בריצה.  בדרך כלל לא ממש נורא אם אני מפספס את האוטובוס. לא הפעם . אני לא יכול לעמוד עוד פעם בתחנה ולבהות שערים דקות. אני לא רגיל לזה.  לשמחתי הפעם הספקתי.

20:35 הגעתי הביתה. סוף סוף. בן זוגי אפילו היכן ארוחת ערב מושקעת. איזה חמוד.   האיפון מחכה באותו מקום בו היה בבוקר-  אין שחות שלא נענו, אין הודעות שלא נענו, יש רק הודעת ווטצאפ אחת מהקבוצה של הקורס .  אפשר לישון בשקט.

עממיות פרק 3 לצפייה ישירה

עממיות פרק 3 לצפייה ישירה

עממיות פרק 3 לצפייה ישירה

שימו לב! כל הקוביות שבגליון הן קישורים לרשומות - אז תכנסו 

את החלומות שלי בחרתי ואני ממשיכה לבחור להגשים.

את המלחמות שלי אני בוחרת לנהל דרך הסכמי שלום יסודיים עם עצמי. לשאר עולם אין ברירה אלא לקבל את המוסכמות שחתמתי עליהן בהסכם שנחתם ביני וביני בנוכחות הכוחות והאינטואיציות שלי.

האמת? אני מאוד מרוצה מזה שאני הולכת עם הדברים שלי עד הסוף גם אם לפעמים זה בא על חשבון זמן לדברים אחרים. אני מפתיעה את עצמי שוב ושוב. ושוב. למרות שמסביבי הרבה אנשים נושרים בדרך ההליכה בחושך, אני מחוייבת כלפי עצמי באופן טוטאלי להגיע אל האור ולדאוג להאיר לעצמי גם את הימים השחורים ביותר. גם אם לא הצהרתי על זה באופן רישמי, זה פשוט בא לי מבפנים. אני אוהבת את זה.

ואז שואלים אותי לא פעם, איך אני עושה את זה? איך הדרך שלי כל כך רחבה ויציבה. תוהים האם אני לא נופלת לפעמים, ואיך אני נשארת מחוייבת לקום בחזרה, לחזור לתלם הרצוי, הראוי לי יותר מכל. הדרך סלולה לי כאילו תמיד היתה שם בתוכי. ואני, כמי שתמיד היתה מכוונת מטרה כזו או אחרת, רק בתקופה האחרונה גיליתי את עוצמת כוח הרצון שלי. אני עדיין מגלה אותו.
לידה מחדש, כבר הזכרתי את זה פעם, נכון?

מתחילים...

רצון.

זהו השלב הראשון. כשיש לך את הרצון להשיג משהו זו נקודת הפתיחה שלך. הרצון מתעורר מטריגר כלשהו, רעיון, ראי שהצבת לעצמך או אחרים שהציבו לך וגרם לך להתפכחות, או מכל סיבה אחרת. הרצון הוא עיצוב הדמות שלך, הוא התת מודע והידיעה עצמה. מה שתעשה עם הרצון, זה כבר השלב הבא - אבל קודם כל צריך להודות לעצמך שאתה רוצה בדבר הזה.

החלטה.

כמו שאמרתי קודם לכן, אתה רוצה משהו? קדימה לך על זה! גם אם הוא נראה לך בהתחלה בלתי אפשרי. ההחלטה ליישם, מה מוכנים לעשות עבור ההישג זה ובאיזה סדר גודל זהו השלב השני שלי. כן, חשוב להבין ולזכור שיש שני צדדים למטבע, תצטרך לוותר על דברים מסויימים כדי להשיג את אותה מטרה נכספת. אבל כשתגיע אליה ותנצח את עצמך, תבין שכל זה היה שווה את זה. כל קושי, כל וויתור, כל צעד שהיה לך קשה לעשות. כי אין על תחושת הסיפוק הזו שממלאת אותך כשנגעת ביעד.

יעדים.

אז התחלת את המסע להגשמת הרצון. בכל מסלול יש אבני דרך קטנות וסימונים שמזכירים לך את ההצלחות הקטנות בדרך אל האור הגדול. כל אחד צריך פידבק במהלך הדרך שהוא בכיוון הנכון. בראש שלי זה דומה לסימונים שיש בצידי הדרך כשיוצאים לטייל בטבע, שאתה במסלול מסומן ומוכר. או הGPS במהלך ריצה ארוכה שמקריא לי את הזמנים על כל קילומטר שסיימתי לרוץ. הצבת היעדים היא הדרך להתקדם, פשוט כי אי אפשר לראות את הסוף מבלי לעבור דרך האמצע. כל יעד כזה הוא עוד כיבוש קטן בדרך לעמידה על פסגת ההר – היא הגשמת הרצון שהגדרת לעצמך בתחילת הדרך.

אמונה עצמית.

כי אם אני לא אאמין שאני יכולה, אז מי כן יאמין לי? אין יום שבו אני לא מזכירה לעצמי כמה הכוחות שלי אינסופיים, שאם אני רוצה – זה יקרה. אולי זו אחת הסיבות שקעקעתי לעצמי את סמל האינסוף בין השכמות אי אז בחודש מרץ האחרון, כתזכורת אמנותית. האמונה שלי בעצמי רק הולכת וגדלה ומבחינתי הכל אפשרי. וטוב שכך. כי ביום שבו אפסיק להאמין, איזה ערך ישאר לי?

תכנון וגמישות.

תכנונים מראש גורמים לדברים להיות בשליטה. לדעת מראש מה תעשה היום כדי להגיע ליעד הבא, להיות עם יד על הדופק ביחס לכל פעולה שאתה עושה בעד או נגד הרצון שלך. כמו בסרטים הוליוודים, לכל גיבור יש את האנטי-גיבור שמפר את האיזון בין הרצון לביצוע וצריך לקחת את ההפרות האלה בחשבון, לדעת להתמודד איתן ולתכנן את הפעולות הבאות בהתאם.
אז למה הגמישות באה בזוגיות עם התכנון? כי לכל תכנון צריכה להיות תכנית חלופית. ההבנה שלא תמיד הדברים מתבצעים כמו שרוצים חשובה מאוד, לפעמים צריך לצאת מהגבול כדי להבין כיצד לחזור אליו. וזה בסדר, בסופו של דבר, מוצלחים ככל שנרצה להיות ואכן נהיה, אנחנו (רק) בני אדם.

גיוס והפצה.

כי לגייס את הסביבה הקרובה שלנו לטובתנו זה כלי עזר נוסף וחשוב בדרך להצלחה שלנו. לספר לאנשים שהחלטתם שאתם רוצים דבר מה יגרום לא רק לכך שהם יכירו אתכם טוב יותר, אלא גם להיכרות שלכם עם עצמכם. לספר לאחרים זו פעולת שינון של הטיעונים בעד אותה החלטה ורצון. אלה שקרובים לכם יעזרו לכם, יהיו שם ברגעי המשבר ויחשבו איתכם באופן יצירתי איך להתגבר על הקשיים שיבואו (והם יבואו!). וגם לכו תדעו; אולי גם תגרמו לעוד כמה אנשים להצטרף אליכם למסע בדרך להחלטות דומות. (מנסיון, זה מדבק!)
מישהו הזכיר רעל בעיניים?

התמדה.

המסע הזה לפעמים מתיש קשה ומעייף. לפעמים צריך לשנות את השיגרה, לערבב את הקלפים ולהיזכר למה בכלל התחלתי אותו. המכשולים יבואו להקשות והחכמה היא להתעלות מעליהם. לעולם לא להרים ידיים, לעולם לא לוותר. לוותר פירושו להפסיד לא רק את הרצון הספיציפי הזה, אלא גם את הכוח והיכולת שבנית במהלך המסע הזה. וכן, קשיים תמיד יהיו, ארוכים יותר או פחות, תקופות ממושכות או ממוקדות – הכי חשוב זה לקום על שתי רגליים מכל נפילה ולהמשיך קדימה במרץ. לא להפסיק לעבוד קשה, לא להפסיק לחלום. לא לוותר לעצמך על עצמך. אני אגב, למדתי להנות מהדרך. הפכתי את המסע לאורח החיים שלי והחלטתי להנות וללמוד מכל מה שקורה. אולי זו הדרך שלי להישאר במסלול הנכון. ימים יגידו...

כנות. (או "אתה לא משקר לאף אחד, גם לא לעצמך".)

אני למדתי לשים את כל התירוצים בצד ולהיות כנה עם עצמי ועם העולם ביחס לכל החלטה שאני לוקחת בדרך להגשמה. גם אם טעיתי ועקפתי את עצמי בעיניים עצומות ובתירוץ של "אף אחד לא ראה" – לעצור ולהגיד לעצמי שחרגתי מהגבולות של הדרך הסלולה. זה הדבר הכי חשוב בעיני עצמי, כי רק ככה אני משקפת לעצמי את האמת, לומדת לתקן ומוצאת דרך להימנע מהטעויות האלה לפעם הבאה. וכמו שאמרתי קודם, המכשולים יהיו שם תמיד, אם אודה בהם ואם לא. להודות שהם שם רק הופך אותי לחכמה יותר ומקדם אותי צעד אחד קדימה למציאת הפתרונות לעקיפה הבאה.

קיצורי דרך.

זה אולי ההמשך ישיר לשלב הקודם. ההצלחה וההגשמה יגיעו אם נעבוד קשה כדי להשיגן ולא ינחתו עלינו מהלא נודע. זו עבודה קשה ומתמדת שדורשת המון כוח והשקעה. כל אחד צועד בדרך שלו בקצב שלו. כבר שמעתי קולות שמנסים להדביק את הקצב לא שלהם בדרך לא הגיונית ומחפשים קיצורי דרך, בגלל אנשים אחרים שהולכים באותה הדרך. אותם קיצורי דרך יוצרים פריצות ומערערים את היציבות ואבני היסוד של המבנה הזה שאנחנו מטפסים עליו.
המוטיבציה שניתנת מהסובבים היא טובה וחשובה, אבל לא בדרך של קיצורי דרך והרעה בתנאי הדרך, אלא באופן שימשוך אותנו קדימה, לרצות להיות טובים יותר ביחס לעצמנו. חשוב לא להזיק ולהעמיס על עצמך, לא להפחית ולהשלות את עצמך. דרך היא דרך ורצוי לדבוק בה באופן שיטתי וקבוע. ככל שנתקדם ונתקרב אל המטרה כך נשתפר.

בעיני, ההבנה שזו דרך הופכת את הכל לקל ומפוייס יותר.

הגעת ליעד הסופי.

שאפו! הגעת אל היעד הסופי שלאחר הדרך הארוכה שרצית-החלטת וביצעת. כבשת את הפיסגה המיוחלת ועכשיו נשאר השלב האחרון, הקשה ביותר מכל הדרך שעשית.

שמירה על ההישג.

אנחנו מכירים את אלה שהשתן עולה להם לראש ושוכחים מאיפה באו וכמה קל לאבד הכל, נכון? אז חשוב שלא נהפוך להיות כאלה. הצלחנו והשגנו את השאיפה שלנו, אבל קל מאוד לאבד את זה. שינון הדרך והבנת התהליכים שעברתי כדי להגיע לפסגה מונעת ממני ליפול בחזרה אל מרגלות ההר. זה לא פשוט בכלל. למעשה זה יותר קשה מהדרך עצמה, כי אני נדרשת להמציא את עצמי מחדש, להציב אתגרים ולמצוא יעדים חדשים לכבוש. עדיף יעדים שיתמזגו ולא ימנעו ממני את ההישארות על הפיסגה.
הדרך אל הפיסגה הפכה לאורח חיים, הרצונות וההחלטות שעשיתי הפכו את הטיפוס אל ההר לאורח החיים שלי ומתוכו אני פועלת להגשמת היעדים הבאים, זוכרת מאיפה התחלתי וכבר מסתכלת על ההר הבא עליו אני רוצה לטפס. אני ממשיכה לעבוד קשה, אף פעם לא שאננה ביחס למה שכבר השגתי, ממשיכה ללמד את עצמי ולמציא את האיזון בין כל השלבים כאילו אני עדיין בתחילת הדרך – בכל יום מחדש.

זו הדרך היחידה שלי לא ליפול בחזרה למטה, לא לחזור אחורה.

עד כאן חפירות להפעם על הדרך שלי לטפס בעקבות החלומות והרצונות שלי, להישאר לרקוד על הפסגות שמתאימות לי, ומשם? להמשיך לרוץ קדימה ולטפס אל היעד הבא.

שיהיה בהצלחה לכולנו בדרך אל מעלה ההר הבא 

כל מקורבי יודעים שאני אדם אופטימי. תמיד מאמין, מסתכל על חצי הכוס המלאה, שמח בחלקי ומרוצה מכל דבר. אבל לאחרונה אני מרגיש רע כי איני יכול להשתחרר מן התחושה שמדינתנו מדרדרת במורד ולנו אין את הכלים לעצור אותה. זה נכון שהתקשורת מדווחת היום על דברים שפעם לא שמענו עליהם אבל אני מתחיל להרגיש את אותם הדברים גם בסביבתי הקרובה ופרט לכך, אם יש לתקשורת כל כך הרבה דברים לדווח עליהם, נראה כי מצבנו בכי רע.

אזרחי המדינה תקועים בתאילנד ומדינתו אינה מוכנה להנפיק דרכונים לילדיהם, המשטרה שוררת וקרובה לפשיטת רגל, ילדות נאנסות על-ידי ילדים צעירים וילדים מקים קשישים, הפשע מתגבר ללא תגובה ניראית ומשתלט על כל חלקה טובה, סם האונס הופך להיות סטנדרט בדייטים וחברי כנסת מקשקשים את עצמם למוות אך אינם עושים כלום - אימפוטנטים.

אבל הבעיה המטרידה אותי מכל היא האלימות בקרב בני הנוער (12-18). הסיבה לכך היא כי מכאן מתחילות כל הבעיות הפוקדות אותנו כי הרי ילדים אלימים הם התשתית העתידים לכל ארגון פשע ולכל בעיית האלימות במשפחה ואם נמגר את בעיית האלימות בקרב בני הנוער, נצליח להוריד משמעותית את הפשיעה ולייצר לנו סביבה עתידית טובה ונעימה יותר.

לאחר ששמעתי הבוקר על אותו ילד אשר הוכה בבית הספר, ללא הפרעה וללא התערבות, שאלתי את בני הגדול, בתמימות, האם גם אצלם בבית הספר (תיכון) יש אלימות?. תשובתו זעזעה אותי. "אין יום שאין אצלנו מכות" הוא אמר "התלמידים בבית הספר אינם ממושמעים, לא מקשיבים למורים ואפילו בכיתתי, המורה אינה מצליחה ללמד כי יש תלמידים שמפריעים לה והיא לא יכולה לעשות להם כלום". "האם זה מכות רציניות או משחקי ילדים?" שאלתי והוא ענה כי אין יום שהמשטרה אינה מוזמנת אליהם לתיכון. לעיתים הקריאה מבוטלת ולעיתים היא מגיעה כדי להפריד.וכאן מדובר בבית ספר הנחשב לטוב בעיר מגורי.

תשובותיו של בני הותירו אותי המום. הנה אני חי בתחושה כי כל האלימות הזו, עליה אני שומע בטלוויזיה, אינה קיימת אצלנו ובא בני ומפוצץ את הבועה בה אני מרחף. זה אומנם לא פגע בנו עדיין אבל סטטיסטית זה יכול לקרות כל רגע. אז פניתי לסטטיסטיקה ובדקתי האם תחושותי מגובות במספרים. כמובן שבישראל קשה מאוד להשיג נתונים כי הרי כולם מנסים לטייח אבל לאחר חיפוש מעמיק מצאתי מספר מחקרים וסטטיסטיקות משטרתיות אותן אחשוף כאן.

בסקר שנערך על-ידי ארגון הבריאות העולמי ב- 24 מדינות (כולל ישראל) עולה כי מעל 50% מכל התלמידים בכיתות ו' עד י"א סבלו לפחות פעם אחד ממעשי בריונות. בקרב תלמידי כיתות ו' - ז' דיווחו 68.7% מהבנים ו-53.2% מהבנות על קורבנות לבריונות, לפחות פעם אחת. אחוז זה יורד בהדרגה עם העלייה בגיל תוך שמירה על הפער בין המינים, כך שבכיתות י' - י"א דיווחו 48.3% מהבנים ו-28.6% מהבנות על היחשפות לתופעה זו. התוצאות מראות כי מעל לחמישית (21.6%) מכל בני הנוער היו קורבנות למעשי בריונות, הטרדות או הצקות, שלוש פעמים או יותר בשנת הלימודים. ההבדלים היחסיים בין הכיתות ובין קבוצות המין נשמרים כך שבכיתות ו'-ז' 35.7% מהבנים ו-21.2% מהבנות דיווחו על היותם קורבנות מעשי בריונות רב-פעמיים, לעומת 17.8% מהבנים ו-11.8% מהבנות בכיתות י' - "א. ההבדל בין בנים לבנות נמצא גדול יותר בכיתות הנמוכות בהשוואה להבדל בין בנים לבנות בכיתות הגבוהות. כאשר מבחינת חומרת הבריונות, מדורגת ישראל במקום החמישי ומסתבר שאם בודקים באיזו מדינה סבלו בני הנוער מיותר משלושה מעשי בריונות ישראל מדורגת במקום השישי.

ברור כמובן שבמדינתנו "הנאורה" המספרים גבוהים, כנראה, משמעותי מאלו שדווחו לארגון הבריאות העולמי כי הרי לא כל המקרים מדווחים ולהפתעתי, הרבה מנהלי בין הספר מסתירים מקרי אלימות בבית ספרם כדי לא לפגוע בשמם הטוב ובשם בית ספרם. למעשה, חווינו אירוע כזה בבית הספר בו לומדים שני ילדי הקטנים. מנהלת בית הספר לא עשתה דבר עם ילד אלים אשר ממש פגע בילדים בבית הספר ובכיתתו והפריע באופן קבוע למהלכם התקין של השיעורים (אולי מפחד מהוריו ואולי מחשש לשמה הטוב). גם פניה לעיריה לא הועילה ורק איום על פניה לעיתונות גרמה למנהל בית הספר ולעיריה להעביר את הילד לבית ספר אחר (שם ימשיך כנראה להציק לילדים אחרים). הסאגה הזו נמשכה כמה שנים עד שהודח הילד מבית הספר. לפני כמה שנים ב"יום האינטרנט הבטוח", הרצתי בפני 400 תלמידי בית ספר תיכון כיצד להתגונן מפני איומים והטרדות באינטרנט. מתוך 400 תלמידי בית הספר אשר ישבו באודיטורים, 2 הפריעו להרצאתי ללא הרף. בתחילה לא אמרו להם המורים דבר אך כאשר הסתמן כי ההפרעות ימשכו לאורך כל הרצאתי, החלו המורים להתחנן לתלמיד כי ירגע עד שלא ניתן היה להמשיך את ההרצאה ודרשתי כי הילד יוצא. לאחר ההרצאה, דיברתי עם כמה מן המורים והסתבר כי מדובר בתלמיד עם בעיות אלימות וכי התנהגותו חוזרת על עצמה מידי יום בבית הספר. כאשר שאלתי כיצד מתמודדים עם תלמיד שכזה נאמר לי על-ידי המורים כי אי אין להם את הכלים להתמודד עם תלמידים כאלו וכי משרד החינוך והעיריה אינם מגבים אותם ואינם מאפשרים לגרשו מבית הספר - כי לאן ילך אז?

ולמרות שכ 50% מבני הנוער סבלו מבריונות לפחות פעם אחת, בצד הענישתי המצב גרוע. בשנת 2009, על כל 1000 תלמידים נפתח תיק פלילי ל- 14 (עברות מסוג סמים, מין, רכוש ואלימות). בשנה זו נפתחו 24,182 תיקים פליליים (פ"א) ל-12,344 בני נוער בגיל 12-18. תיקים אלה אינם כוללים תיקי אי-תביעה. 91.0% מבעלי התיקים הפליליים היו בנים. אולם הדבר המעניין ביותר, המחזק את אמירתי מתחילת המאמר כי מיגור האלימות בקרב בני הנוער יפחית בוודאות את הפשיעה במדינה, הוא של-32.6% מבני 12-18 בעלי תיקים פליליים, יש לפחות הורה אחד שהורשע בדין באחת מהשנים 1995 או 1999 עד 2009, זאת לעומת 14.1% מבני 12-18 בכלל האוכלוסייה (פי 2.3). כמו כן מוכיחים הנתונים כי ככול שהמצב המשפחתי של בן הנוער יציב יותר (שני הורים חיים ונשואים) כך יורד מספר התיקים הפלילים. שיעור בעלי התיקים הפליליים הגבוה ביותר נמצא בקרב בני נוער ששני הוריהם נפטרו, נמצאים בחו"ל או אינם רשומים במרשם האוכלוסין (42.3 לכל אלף בני נוער), אם כי מדובר ב-0.5% מסך בעלי התיקים בקרב בני הנוער (כל הטבלאות בסוף המאמר).

על מנת למגר את האלימות בקרב בני הנוער על המדינה לקדם חקיקה ומתקנים המתאימים לבני הנוער ולתת כח ואמצעי ענישה למנהלים ומורים בבתי הספר. נכון להיום רב העברינים הצעירים, נחקרים כקטינים ובד"כ יוצאים לחופשי לאחר חקירה, מפאת גילם. על המדינה לקדם חקיקה אשר לא תאפשר לשופטים להיות סלחנים גם לנער בן 12 אשר אונס ילדה בת 10 ותעניש כל ילד אשר דוקר את חברו לכיתה. כמו כן על המדינה לבנות מתקנים יעודים (לא צריך הרבה) המתאימים לבני הנוער בהם הם יעברו חינוך נגד אלימות, יתרמו לקהילה אך בעיקר בהם ינסו עובדים מקצועים לעזור להם למצוא את נקודות החוזק שלהם ויסייעו להם לפתח אותן לקראת שחרורם כי הרי ברור שנער אשר נכנס לכלא בוגרים יוצא עבריין משודרג. אסור לשכוח כי הילדים של היום אוהבים גירויים מיידים וכל המידע אשר היה חסר לנו - זמין ונגיש להם מיידית באמצעות האינטרנט ולכן הם מתחילים הכל מוקדם יותר מהגיל בו אנו התחלנו. הם קולטים הכל מהר יותר מאיתנו אך גם מתחילים לטעום אלכוהול ולעשן בגיל 13, לקיים יחסי מן בגיל 14 ולבצע פשעים מוקדם יותר ולכן גם הענישה צריכה לבוא בגיל מוקדם יותר. הילדים של היום הם חכמים והם מבינים שבגיל 12 לא ישפטו אותם לחומרה ולכן מרשים לעצמם לנסות דברים. כל נער אשר אונס, מרביץ או דוקר צריך לדעת שחרותו תלקח ממנו גם אם הוא בן 13.

זה הכל עיניין של חינוך ואם ננהג כך ונטפל בבני הנוער בנחישות אך ברגישות, יתרוקנו בתי הכלא שלנו מפושעים בהדרגה. 

ועכשיו קצת נתונים:

עברינים צעירים אשר חויבו בדין 2009 לפי סוג עברה וקבוצות אוכלוסיה

12-18 בכלל האוכלוסייה ובעלי תיקים פליליים, לפי מצב משפחתי של ההורים,
2009 

12-18 בכלל האוכלוסייה ובעלי תיקים פליליים, לפי הרשעות הורים בדין,
2009

השבוע זה אכן קרה ההשקה המיוחלת של go gold  קולקציית הספורט של H&M ואני הייתי שם. 

השקה חגיגית ומקפיצה במיוחד בשיתוף רשת HOLMES PLACE! 

גם ללקוחות שלנו מגיעה ההזדמנות להינות מקולקציית בגדי הספורט החדישה ועדכנית .

השנה עצבה  H&M  השבדית תלבושות עבור נבחרת החורף האולימפית של שוודיה לסוצ'י 2014, בנוסף לתלבושות, יצרה הרשת קולקציית קפסולה מיוחדת של פריטים השואבים השראה מערכת האימונים של הנבחרת האולימפית השוודית. ולכל ענפי הספורט. 

קולקציית Go Gold מורכבת מפריטי ספורט פונקציונליים ופריטי קז'ואל לחודשי החורף. כל פריט נוסה על ידי ספורטאים מהנבחרת האולימפית של שוודיה.

המראה הוא של שכבות ומתאים לכל התנאים, חולצות קפוצ'ון עם שרוולים ארוכים המושלמים ללבישה מתחת למעילים מרופדים, ומכנסי ריצה קצרים שאפשר ללבוש מעל טייץ כדי לשמור על החום 

מה עוד תמצאו שם בקולקציה? 

מעילי פוך קלילים שניתן לארוז בקלות, עליוניות ריצה מאווררות ובגדים תרמיים מנדפי זיעה. האופנה היא חלק בלתי נפרד מקולקציית Go Gold, כך למשל אפודת ריצה ארוכה לנשים שיכולה לשמש גם כשמלה, או מעיל פוך דו-צדדי בצללית מעוגלת.   , מראה הפוך נותן למעיל הטייסים מראה ספורטיבי מעודכן, והביגוד התרמי ללא תפרים זוכה לנופך של תחכום הודות לקווים גרפיים בשחור ולבן. האקססוריז לגברים ולנשים כוללים סניקרס מעור וסניקרס בדוגמת נחש, תרמיל ומשקפי שמש ספורטיביים עם עדשות מראה

זו הזדמנות ללקוחות בישראל להתעמל ולשמור על לוק אולימפי.  אוסיף ואומר שהפריטים לא רק פונקציונליים, אלא גם אופנתיים. 

תתחדשו

GO GOLD

,תודה לצוות המופלא של  תודה ל 

תודה לכם ששבתם להכיר חלק נוסף ממני. אשמח ויותר שתגיבו.

 בחירות נכונות אימון אישי וקבוצתי  

ברוכים הבאים לפוסט ה- 13 של המדריך השלם לסידור הבית. אנחנו אוטוטו עומדים לסיים, ובשבוע הבא אני אפרסם את הפוסט האחרון בסדרה. השבוע נקדיש זמן כדי לארגן, לסדר ולנקות את הארון בחדר השינה של ההורים או ליתר דיוק - את חדר הארונות. מדובר באחת מנקודות התורפה של רובנו: מצד אחד הוא צריך להיות תמיד מסודר, כדי שיהיה לנו קל להתמצא בו, אך מצד שני - נדמה שאנשים רבים מתקשים לשמור עליו כך. כל יום אנחנו מתלבטים מה ללבוש, צריכים להכניס כביסה שהתייבשה וקופלה, לתלות חולצות ומכנסיים, בקיצור - מדובר באזור שדורש לא מעט התייחסות. אני מקווה שהפוסט הזה יעזור לכם לקבל כמה רעיונות שיעזרו לכם לשמור על חדר הארונות שלכם מאורגנים ופשוטים להתמצאות.

השבוע אני רוצה להקדיש את הפוסט לנושא שהוא רגיש עבור רוב האנשים: סידור ארון הבגדים (או חדר הארונות) שלכם.

התהליך

1 . כמו תמיד - אני ממליצה בחום לצלם את החלל שאתם עומדים לעצב.

2 . נקו אבק מהמדפים, מהמסילות ומכל מה שצריך כדי להתחיל עם ארון נקי-נקי.

3. מיינו את הציוד שברשותכם באמצעות באמצעות 4 קרטונים /סלסילות /קופסאות לפי מה שאתם רוצים לשמור, לתרום, לזרוק או להעביר לחדר אחר. עברו על המדפים, המגירות, הרצפה וכו'. את כל הבגדים שצריך לכביסה - העבירו לחדר הכביסה.

4. הקדישו זמן כדי לארגן מחדש את האזור. זה השלב הכייפי, שאני יודעת שחיכיתם לו כל כך! תלו את הבגדים המחויטים על קולבים יפים, מיינו את פריטי הלבוש לפי עונות, לפי סוגים (חולצות, גופיות, מכנסיים וכדומה), ואם בא לכם, סדרו בהתאם לצבעים. 

5. אל תשכחו לסדר גם את הנעליים שלכם במקום.

6. צלמו את החלל החדש שיצרתם, והעלו תמונות לעמוד הפייסבוק שלנו.

תמונות להשראה

{כולן נלקחו מהבלוג הזה}

אני חייבת להודות שבתמונה למעלה, לי באופן אישי זה נראה יותר כמו עמדות תצוגה בחנות בגדים, אבל מסתבר שכך נראה חדר ארונות אמיתי, בגודל של 9 מטר על 25 מטר. אם גם לכם יש חדר ארונות כזה, עליכם למצוא שיטה ממש טוב כדי לשמור עליו מסודר, אחרת דברים עלולים לצאת מכלל שליטה. 

הקופסאות שבתמונה, מיועדות לאחסן כל מיני חפצים, החל מציוד צילום, דרך בגדים וחפצים לים, תיקים שונים, בגדי ספורט, בגדי היריון וכדומה.

כפי שאתם רואים בתמונה למעלה, הנעליים מסודרות בתוך קופסאות אחסון שקופות. באופן אישי, אני מעדיפה לאחסן נעליים בארון נפרד, אבל קופסאות האחסון השקופות הן נפלאות בעיניי, ואני משתמשת בהם על מנת לאחסן דברים אחרים - כובעים, כפפות, בגדי ים, חגורות וכדומה.

לעומת זאת, את הכפכפים הבחורה שהחדר הזה שייך לה, שמה בתוך כיסים של ארגונית שנתלית מעל הדלת, לגישה נוחה וקלה. בעיניי, ארגונית זו יכולה להיות נפלאה גם לצורך אחסון צעיפים, גרביים או כל דבר אחר שאתם מרגישים שאתם חייבים אליהם נגישות מלאה.

בתמונה זו אתם יכולים לראות מעין שידת-סלסליאות, אשר גם היא עמוסה בכל טוב: תחתונים, גופיות, גרביים, חזיות, פיג'מות ועוד כהנה וכהנה.

אפשר להשתמש במתלה מיוחד לחגורות גם לצורך לתליית עניבות. 

בנות, אם אתן אוהבות ללכת עם תכשיטים, זהו לוח ההשראה שלכם. אתן יכולות לתלות עליו צמידים, שרשאות, עגילים, טבעות ופשוט לשלוף  בקלות בכל פעם שאתן מעוניינות לענוד אותם.

ומה עם יש ארון יותר קטן?

באופן אישי, לי יש ארון הרבה יותר קטן וצנוע, וחשוב לי לציין שכל ארון, קטן ככל שיהיה, אפשר לארגן במגוון דרכים, וליהנות מסדר מופתי.

בפוסטים הקודמים שעוסקים בסידור ארון הבגדים, הצגתי חלק מהשיטות שלי. אני מקווה לגלות לכם עוד כמה טריקים בנושא בקרוב.

אבל זהו להפעם. אני מקווה שנהניתם!

ספרו לי איך אתם שומרים על הארון שלכם מסודר? אשמח מאוד לקרוא את התגובות שלכם כאן למטה 

בשבוע הבא אפרסם את הפוסט האחרון של המדריך המלא לסידור הבית והוא יעסוק בסידור חדר המשחקים! אם יש לכם שאלות בנושא, אתם מוזמנים לשלוח לי אותם. 

שיהיה שבוע מצויין וארגון מוצלח :)

שירלי

בתהליך האבולוציה שורדות ומתרבות המוטציות שתורמות לסיכויי ההשרדות של המין הנושא אותן. לדוג`: באי בו ניזונות הציפורים בעיקר מתולעים אותן הן בוררות מהקרקע יהווה מקור ארוך ייתרון הישרדותי ברור, שכן הוא משרת את בעליו נאמנה במלאכת שליפת התולעים מהאדמה. לכן, הפרטים בעלי המקור הארוך יישרדו וייתרבו ביניהם ולאורך תהליך של מיליוני שנים תתפתח הציפור האולטימטיבית לאי: בעלת מקור ארוך.

התפתחות מוטציות אלה מכתיבה עד היום את חיינו, פעמים רבות מבלי שאנו בכלל מודעים לכך. פסיכולוגיה אבולוציונית היא תחום מחקר שמתחקה אחר מקורות אבולוציוניים להתנהגויות אנושיות. בפוסט זה אתייחס לכמה מהתנהגויות כאלה.

*זהו פוסט המשך לשתי רשומות קודnות : ראשונה ושנייה.


חיבוק 

`תחבק אותי חזק ואל תרפה
ימים קשים עוברים`
(עידן רייכל)

החיבוק מהווה אמצעי להבעת חיבה ולקבלת תנחומים, עוד אחד מחותמיו של תהליך האבולוציה. המגע מסוגל להעניק נחמה והרגעה עמוקות ואמיתיות שרק חיבור עם גוף אחר, כמו זה שהיה בינקות עם אמנו, יכול להבטיח. היצמדות התינוק לאימו בקרב המינים השונים הייתה ועודנה הכרחית לשם שרידותו והתפתחו, שכן בכך יכולה האם לדאוג לדאוג לו: להגן עליו מפני סכנות שונות, לספק לו תזונה ראויה ולהדריך אותו בצעדיו הראשונים בעולם. 

החיבוק הוא מעשה חשוב במיוחד בתהליך התפתחותם של ילדים קטנים, שרואים בחיבוק אישור לכך שהמחבק אוהב אותם ומאשר את קיומם. תיעוד ראשון לכך נעשה ע"י רנה ספיץ, פסיכולוג שצילם תינוקות ופעוטות שהוזנחו בבתי חולים ובבתי יתומים. כתוצאה מההזנחה פיתחו פיגור, קשיים בתקשורת ולאחר מכן אי-יציבות או קיום של תחושת עצמי (שימו לב: בסרטון חומר שעלול להיות קשה לצפייה). 




מחקר מגלה שחיבוק פשוט מסייע בהורדת לחץ הדם ובהפחתת לחצים. החיבוק מדכא לחץ נפשי ומשחרר את הורמון האוקסיטוצין, אשר מקושר לאהבת אם. תוצאות המחקר, שפורסמו במאמר שהופיע בירחון לרפואה פסיכוסומטית, מראות שרמת ההורמונים המשפיעים על לחץ נפשי, קורטיזול ונוראדרנלין, ירדה בעקבות החיבוק ואילו רמת הורמון האוקסיטוצין עלתה הן אצל הנשים והן אצל הגברים. שינויים אלו ברמות ההורמונים תורמים לבריאות של הלב. במקביל נמצא שהנשים הגיבו בצורה חיובית יותר למגע חם של בן הזוג.



מחקר עדכני בחן כיצד שימפנזים מנחמים זה את זה לאחר אירוע מעורר חרדה. במחקר, שנערך בגן החיות צ’סטר שמדרום לליברפול, עקבו חוקרים במשך שנתיים אחר 22 שימפנזים בוגרים. הם הבחינו שלאחר ששימפנזה היה מעורב בעימות, ניגשו אליו חברי הלהקה ונגעו בו, ליטפו אותו או שיחקו איתו. השיטה הצליחה: החוקרים דיווחו שכל שימפנזה שקיבל יחס גופני מיטיב נרגע, ולא היה אפשר לזהות אצלו סימני חרדה (מידע על המחקר באתר הBBC).

גזענות 

על פי חוק העונשין הישראלי מוגדרת הגזענות כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

מה יש בגזענות, שלעיתים מביאה אדם עד כדי עבירה פלילית? 
היבדלות מקבוצות זרות היא מנגנון אבולציוני מתבקש: הדבר מאפשר שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה לצורכי ביסוס טריטוריה, חיפוש מזון, ועוד. כך גם נשמר ריחוק מקבוצות זרות שעלולות לסכן את חברי הקבוצה ולהלחם על המשאבים שלה. הגזענות טבועה בנו כצורך הישרדותי.

כבר בגיל 9 חודשים נצפו תינוקות מעדיפים בניסוי בובה שאהבה את אותו האוכל שהם אוהבים. ניתן לצפות בביצוע הניסוי כאן.

אותה חשיבות עבר להיבדלות קבוצתית היא גם הסיבה לנפיצות תופעת האונס המזעזעת של נשים בצד שנכבש במהלך מלחמה (הרבה פעמים האונס נעשה תוך אילוץ הבעלים המובסים בקרב לצפות בקבוצת חיילים אונסת את נשותיהם). האקט נחשב למשפיל ביותר ובעל חותם עצום. בכך הצד הכובש מסמל את שילטונו המוחלט על הקבוצה המובסת עד כדי בעילת הנשים שלהן - הגרעין להתרבות ושרידות הקבוצה - עליהן הם מגינים יותר מכל מפני חברי קבוצות אחרות.
(בתנ"ך יש הכרה בנטייה שורשית זו, ועל כן יש פרשייה -`אשת יפת תואר` - שמעגנת את הנושא במסגרת החוק הדתי).

ראייה לכך שגזענות מקורה בפחד מהשונה, עולה גם ממחקר בילדי `תסמונת ויליאמס`. ילדים אילו נולדים כשבתאיהם חסרים 26 גנים (עקב איבוד חלק מכרומוזום מס` 7). מעבר לשינויים קלים במראה החיצוני שלהם ובעיות גופניות קלות, הם בעלי ייחודיות מהותית המתבטאת בהיעדרם תחושת פחד מזרים. זר ברחוב יוכל להוות עבור ילד כזה שותף ראוי לשיחה אישית ספונטנית.
במחקר מ2010  נמצא כי ילדים אילו גם נפטרו מהסטריאוטפים כלפי קבוצות אתניות אחרות. בניסוי שנעשה, הוקראו לילדים סיפורים על אנשים שביצעו מעשים טובים (כמו ילד שמנקה את השולחן אחרי שהוא מסיים לאכול) וכן אנשים שביצעו מעשים רעים. כאשר נתבקשו הילדים לאחר מכן להחליט מבין 2 תמונות - האחת של אדם לבן והאחרת של אדם שחור - מיהו מבצע המעשה, הם לא בהכרח גילו שיוך תכונות חיוביות לאדם עם צבע העור שלהם. זאת בשונה מילדים שאינם סובלים מהתסמונת, אשר אצלם 83% משיוכי הסיפורים היו לטובת הגזע אליו השתייכו.  
(כאשר מדובר היה בסיפורים שמטרתם לבחון שיוך תכונות חיוביות/רעות על-פי מגדר, דווקא כן נצפתה אפלייה גם מצד ילדי התסמונת).

בתמונה: `ילדת וויליאמס`

אני חושב שהמחקר המעניין ביותר בהקשר זה הוא המחקר של אוניברסיטת מישיגן מ2011. נקודת המוצא של המחקר הייתה שאם יחסי מין עם חברי קבוצה חיצונית פחות רצויים, הרי שרתיעה מחברי קבוצה חיצונית תהיה גדולה יותר בשיא הפוריות של האישה. במחקר אכן התגלה כי ככל שהאישה הנבדקת הייתה בשלב במחזור בו היא פורייה יותר, כך התרבו הסטריאוטיפים ששייכה לקבוצות אתניות השונות ממנה (באמצעות מבחן שנקרא IAT בו תוכלו להתנסות).

כבר מצאו כי  נטילת פרופרנולול, תרופה נגד לחץ דם, יוצרת אפקט לוואי של הפחתת גזענות. זאת כתוצאה מהשפעת התרופה על מערכת העצבים של האדם ועל תחושת הפחד שלו. מחקרים נוספים גילו כי חיקוי מחוותיו של אדם מגזע אחר יכולים גם כן להוביל להפחתה בתחושת געזנות כלפי חברי קבוצתו. אך אין ספק שחינוך מגיל צעיר הוא הדרך הטובה ביותר לעקר גזענות.
 

פרסום 

מחקר מ-2012 מצא כי מתוך קבוצה של ילדים בני 10-12, השאיפה של הילדים להתפרסם עמעמה בועצמתה כיסופים אחרים כמו הצלחה כלכלית, הישגים שונים ותחושה קהילתית. 

מה יש בפירסום שגורם לרבים מאיתנו לחפוץ בו והרבה פעמים כבר מגיל צעיר? בעידן שבו פורחות תוכניות ריאלטי יש לשאלה זו משקל חשוב פי עשרת מונים.

גבר מפורסם הוא לרוב גבר שיכול להרשות לעצמו וגם יישכב עם נשים רבות יותר. קרי, פוטנציאל הפצת זרע גדול יותר ובכך מתבצע שירות אבולוציוני. מעבר לזה, ככל שאדם יכיר יותר אנשים, סביר להניח שהסיכוי שלו לשרוד יהיה גדול יותר (יותר אנשים להיעזר בהם). ובל נשכח את החשיבות המכרעת לתשומת לב שאנו מקבלים בעודנו תינוקות למען יסופקו צרכינו ע"י ההורים (מנגנון שמושג בין השאר ע"י החמידות עליה כתבתי בפוסט הראשון ). 
 

לבד עם האהבה 

אחרי שנמצא הזיווג, תשומת הלב מהסביבה כבר פחות חשובה ואף עלולה לעמוד לאדם לרועץ. כעת ההורים הפוטנציאלים מעוניינים בסביבה נוחה ובטוחה כמה שאפשר עבורם ועבור צאצאיהם. מקום בו יהיו חפים מסכנות מצד בעלי חיים אחרים ואשר מזון ומים יימצאו בו בשפע. הדבר יכול בהחלט להסביר את אותה כמיהה להתבודדות עם מושא אהבה, דבר שעולה פעמים רבות ביצירות ובתרבות. ארצה לחתום בשיר (הקסום) של לילי אלן, "somewhere only we know":
 

==========================================================================

*לשאלות / הערות ניתן לשלוח תגובה/מסר באתר או מייל ל : yaakii11@gmail.com

*תוכלו לקבל עידכונים על פרסום פוסטים נוספים בבלוג באמצעות הקובייה בראש העמוד (צד שמאל)
הפוסטים הבאים שיתפרסמו בבלוג:
-כשהמוח האנושי חורג מתפקידו

-הכל בגלל האבולוציה (4) 
   כיצד משרתים המוסר והאמפתיה את האבולוציה והאם הם קיימים גם אצל חיות?
   כיצד מאפשרת האבולוציה המשכיות של משיכה חד-מינית
   הסבר לכך שגברים נמשכים לנשים צעירות ונשים צעירות נמשכות לגברים עם כלב
   האבולוציה של המוזיקה
   ועוד
 

זכויות היוצרים לתמונות בפוסט:
א. קוף מחבק
ב. ילדת וויליאמס