זו הולכת להיות רשומה ארוכה ומטרחנת, אז למי שזה מפריע..מבטיחה לא להעלב אם תדלגו עליה.
מצד שני, אני ממליצה להשאר, כי אין לי ספק שיש אנשים שיוכלו ללמוד ממנה משהו...
אני אוהבת עברית. אני גם דוברת עברית לא רעה. לא שאין לי טעויות אבל לפחות אלה הגסות לא נמצאות אצלי. וכשמתקנים לי טעות, אני שמחה, מודה למתקן ומנסה להפנים.
אני לא יכולה לסבול טעויות גסות בעברית. קשה לי לראות מה קורה לשפה שלנו כיום. כ"כ עצוב לשמוע ולקרא את העילגית המדוברת כיום.
אז כן, אני שייכת לזן המתעצבנים. יש עוד זנים. יש את אלה שמעירים ומתקנים תמיד. אני משתדלת שלא לתקן כי אני רוצה שישארו לי חברים...
הכי מרגיזים אותי הם אנשים בעמדות מפתח שטוענים שהם אוהבים עברית אבל לא עושים כלום למען השמירה עליה. סילבן שלום, למשל, ידוע בעברית הנכונה שלו ובאהבתו לשפה. אם אני הייתי יושבת היכן שהוא יושב, הייתי עושה משהו עם זה.
כך גם שי פירון, רובי ריבלין ועוד כמה דוברי עברית.
אומרים שאין מה לעשות, שככה זה וצריך להשלים עם זה. זה לא נכון!
כשהייתי ילדה, היה ערוץ טלביזיה אחד ומספר תחנות רדיו קטן. כל הקריינים נדרשו לדבר עברית נכונה. תוסיפו לזה את העובדה שהמורה בכיתה דיברה עברית נכונה והרי לכם ילדה שגדלה בבית שאינו דובר עברית ובכל זאת מדברת עברית נכונה.
כיום, הקריינים בעצמם עילגים (וגם לא יודעים להשתמש בסימני פיסוק בקריאה, אבל על כך בפעם אחרת), העיתונאים עילגים והמורים עילגים.
אז למה אתפלא כשהפלא אומרת "בא לי יוגורט"? חוץ מהעובדה המוזרה שהיא אוהבת יוגורט לבן וחמצמץ... הרי זה מה שהיא שמעה. היא , מן הסתם, גם תגיד "תביא לי" במקום "תן לי" כי זה מה שהיא תלמד.
אבל בשונה ממה שמקובל לחשוב,אני חושבת ש....
כן! יש מה לעשות!
בעזרת חקיקה אפשר לחייב את המעסיקים ברדיו, בטלביזיה ובעיתונות לדרוש עברית נכונה מהעובדים שלהם.
אפשר, וחובה לשלב לימודי עברית בסמינרים למורים ובלימודי תעודות הוראה באוניברסיטאות. יש לשים את הנושא הזה בראש רשימת הנושאים החשובים בלימודי הוראה ולא אכפת לי מה אותו מורה ילמד! על אחת כמה וכמה כשמדובר במחנכים בכלל ובבתי ספר יסודיים בפרט.
כתנאי לקבלה לאוניברסיטה נדרשים המועמדים להיות בעלי רמת ידע מסויימת באנגלית ולעיתים הם נדרשים ללמוד בקורסי אנגלית גם במהלך שנת הלימודים הראשונה עד הגיעם לרמת "פטור".
עכשיו אעיז לומר משהו לא מקובל....
העברית חשובה יותר!!
ברור שחשוב בימנו לדעת אנגלית, וגם על כך יש לי מספיק מה לומר כדי למלא רשומה שלמה. אבל העברית צריכה להיות לפניה!
בכל אוניברסיטה חובה שיהיה קורס בעברית כתנאי קבלה! לא יודעת בדיוק איך הקורס הזה יראה. אבל קורס או סדרת קורסים שתביא את הסטודנט העילג לרמת "פטור" בעברית חייבת להיות! בדיוק כמו אנגלית.
בסמינרים למורים לימודי העברית הנכונה צריכים להיות חלק אינטגרלי מכל שנות הלימוד.
מורים חייבים להבחן ולהבדק במהלך השנים איך נשמעת השפה שלהם.
אני רואה מיילים ששולחות מורות לחברות שלי ואני מזדעזעת מדלות ועלגות הלשון.
ולמה פתאום פרץ סכר הקיטור הזה?
או, יופי ששאלתם.
השבוע כתבתי בדף הפייסבוק שלי, וגם של ערוץ 2 וערוץ 10. הצעתי להם את שרותיי, בהתנדבות, לעבור על מה שהם כותבים, אם אין להם יכולת לקחת מישהו מקצועי שיעשה זאת בשכר.
בערוץ 2 הופיע "בת זוגתו של...." כשהכוונה היתה, כמובן, "זוגתו של"....
ובערוץ 10 כתבו את המילה "קסקס".
מה? אתם לא יודעים מה זה קסקס? מובן, כי זה "קשקש".
כמות הטעויות מביכה ומדאיגה.
אחד הדברים שהכי מדאיגים אותי הוא העלמות הזכר ונקבה במספרים. לא מזמן התראינה בחורה חכמה. סטודנטית בטכניון שעשתה עלי רושם נפלא. עד שהיא אמרה "חמש אחוז". כאן היא איבדה אותי. אתם מכירים את זה שיש מוזיקה נילווית למשהו ואז מישהו אומר טעות והמוסיקה דועכת בבת אחת? כך הרגשתי.
לצערי, כבר אין קשר בין אינטליגנציה ועילגות. כי אם זה מה שהם לומדים, גם הילדים האינטליגנטיים ביותר, את זה יפנימו.
השבוע קראתי בבלוג של חובבת צילום רשומה שעסקה בדברים שמעצבנים אותה בעברית. היא קראה למוטיאור ותזזאטית להמשיך את קו המחשבה שלה.
לי היא לא קראה, אבל כמו חתולה אמיתית,
.... באתי גם בלי שיקראו לי.
שנים אני מבכה על העברית והנה נתנו לי אפשרות לקטר בקול רם!!![]()
ראיתי עכשיו שגם עננת כתבה על כך.
אספר לכם כקוריוז שחלק מחברותי בעדות הסקראפ קוראות לי "אבשי", על שם אבשלום קור. אבל בשונה ממנו, אני לא יודעת כלום בדקדוק. העברית הנכונה שלי מקורה בשמיעה וקריאת ספרים. אל תשאלו אותי למה זה כך וזה אחרת, אין לי מושג.... מאד הייתי רוצה לדעת ומכאן אני קוראת לבת דודתי האהובה מיכלי, המורה ללשון, ....
למדי אותי דקדוק, אני תלמידה לא רעה...![]()
עוד נקודה קטנה לפני שאעבור בשמחה לספר לכם מה מעצבן אותי.
אני רוצה להתיחס לסלנג.![]()
חשוב לי שיהיה ברור. אני לא נגד סלנג! סלנג זה בסדר גמור, נורמלי ואפילו חמוד לפעמים. בכל שפה יש מקום לסלנג. הנקודה היא שהסלנג לא צריך לבוא במקום השפה אלא להתפתח לצידה!
צריך לדעת מתי מדברים בסלנג ומתי בעברית. יש מקומות או ארועים בהם שימוש בסלנג הוא בסדר (סבבה), ויש שלא. לכן אין לי בעיה עם "היוש" ו"ביוש" כל עוד הן נאמרות במקום המתאים.
אז הנה, חלק מהדברים שמעצבנים אותי בעברית (ובסוף שלוש מילים שמעצבנות אותי למרות שהן לא בעברית).
אז נתחיל, ואין לי ספק שזו רשימה חלקית . ברור לי שדקה אחרי הפרסום אזכר בעוד....
מכנס.... אוי, המכנס.......
לחברה שלי היה חבר ששאל אותה איזה מכנס ללבוש, היא לא התבלבלה וענתה לו "את הימני".
הסבר למי שבא ללמוד: מכנס למכנסיים הוא כמו שרוול לחולצה. כשם שלא אבקש בחנות שרוול אם אני רוצה לקנות חולצה, כך לא אבקש מכנס אם אני רוצה לקנות מכנסיים.
תחתון... אוי, אמא.....
תחתון הוא לא פריט לבוש! תחתון הוא ההפך מעליון! פריט הלבוש נקרא "תחתונים"!!
מכנסיים, גרביים, מספריים, משקפיים ואופניים.חמש מילים שהן בז כ ר !
המספרים שאנחנו משתמשות בהם בסקראפ הם לא חדות אלא חדים! המכנסיים קצרים, המשקפיים יפים וכן הלאה. רק 5 מילים. לא קשה לזכור.
למרות שהמילה גרביים הופיע בסעיף הקודם, אני רוצה לתת לגרב סעיף משלו.
גרב זה זכר! לא נקבה, לא גם וגם. זכר. לגמרי! גרביים קצרים, גרב אדום וכו`.
גם צומת! גם עט!
לידיעת הפרחות: אני לא קונה "נעל", "מגף", סנדל". אני קונה נעליים, מגפיים, סנדלים. זה לא שה"עגיל" שלי יפה. העגילים שלי יפים!
ולידיעת הגברת שעובדת אצל האופטומטריסט שלי: לא, אני לא רוצה לקנות "משקף" חדש!!!!! ![]()
אני עוזבת עכשיו את ארון הבגדים וממשיכה הלאה.
הכי, הכי, הכי, הכי מטריף אותי הוא העלמותו כמעט לחלוטין של הפועל "לתת" והחלפתו בפועל "להביא". וגם כאן יש לי כמה דוגמאות. בעברי הרחוק היה לי חבר וטרינר (חברי החיפאיים אולי מכירים אותו). יום אחד נכנס מישהו עם כלבה ושאל אותו "דר`, אתה מביא לה זריקה"? חברי היקר לא התבלבל וענה (לקול מצהלותי) "לא, יש לי פה"!! לא מלך??
דוגמא נוספת: יום אחד, כשרקדתי בלהקת מחול, אספנו כסף לארוע כלשהו. זו שאספה את הכסף שאלה אותי: "יש לך להביא לי 10 שקלים"? זו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בעיוות הזה ובהתחלה לא הבנתי. שאלתי אותה מתי ולאן להביא ורק אחרי שהיא ענתה לי "עכשיו, אני אוספת", הבנתי ונחרדתי.
הנורא ביותר הוא שכיום, אנשים לא יודעים בכלל מה ההבדל בין "לתת" ולהביא". כששאלתי מישהי שעבדה איתי, אם היא יודעת מה ההבדל בין to give לבין to bring נחרדתי לגלות שהיא לא יודעת. כשעשיתי את אותו ניסוי על אחת הבנות מהסקראפ, בחורה מאד אינטליגנטית, ושאלתי אותה את אותה שאלה.....גם היא לא ידעה.. מאז מביאים חיבוק, מביאים יד, מביאים ומביאים...ולא נותנים.
מזעזע!!!!
לאט לאט אנחנו נפרדים מהכתיבה לטובת הרישום. אם אי פעם חשבתם ש"לרשום" זה להכין רשימה או לצייר בעיפרון, הרי שצדקתם. אבל אם היום אתם חושבים כך, הרי שטעות בידיכם. היום רושמים תגובה, רושמים מכתב ולמרבה הזוועה.... רושמים ספר! בחיי ששמעתי את זה.
הפועל "הפעיל" הי"ד..... לאן הוא נעלם? הEגעתי , הEצלחתי, הEספקתי....
כמובן שיש לומר היגעתי היצלחתי, היספקתי (תקעתי את הי` לשם הדגשת ההגיה).
את הסעיף הבא אני מעתיקה מהרשומה שכתבתי על הנושא הזה פעם:
לאחרונה נעלמו גם הקמץ והפתח. הלכו להם לאן שהלכו האחרים.
הגאווה הפכה לgeava, הנערה לneara, הועדה לveadaוהשיא היה ביום העצמאות כששמעתי ברדיו קרין שאמר משהו על הדלקת הmesua.... הציייילו!
אני בעד ללמד את הטיית הפעלים בכל שנה, כל הזמן ...עד שזה יכנס לראש!
"יעשה" יביא" וכד` זה גוף שלישי זכר! אין דבר כזה "אני יעשה" "אני יביא"
בעברית גוף ראשון בעתיד זה "אני אעשה, אביא....." אני רואה את זה לא מעט ומצטמררת.
![]()
דברים שמעצבנים אותי ומגיעים מאנגלית:
הו, כמה שתרגום מילולי מאנגלית מעצבן אותי!!!!
"איך זה מרגיש?" מי מרגיש? ממתי "זה" יכול להרגיש???ממתי ל"זה" יש רגשות?? ומיהו אותו "זה" בעל הרגשות?..... "איך אתה מרגיש"? זה בעברית!
את הביטוי הנהדר "עושה שכל" שמעתי לא מזמן. (אגב, זה גם תרגום רע...היה צריך להיות "עושה הגיון"...בעעעע)
מתתי.
זהו.
אין לי מה לומר.......
טוב, יש עוד... יש לכם סבלנות?
"לא היה לי סבלנות"... גם לי לא היה סבלנות. לעומת זאת, בהחלט היתה לי.
"היא הסכימה לה", הצילו.... הסכימה לה? מה זה??
היתה לי בוסית ששאלה אותי :"למזוג לך"? כשהחזיקה בידה סיר עם קציצות.... לקח לי רגע להבין שהיא נוהגת למזוג מוצקים......
יש רופא בקהל?
מדי פעם אני נתקלת בעבודה יפה בבלוגי היצירה שאני מנויה עליהם ובתגובות מופיע: "יואו, זה מעלף!" אם התעלפת איך הגבת?
מובן שיש לומר על יצירה שהיא מאלפת!!
אהבתי! הו כמה שאני שונאת את הביטוי הזה! אותה בוסית שמזגה לי קציצות, ראתה אותי פעם בחולצה חדשה ואמרה לי "החולצה יפה, אהבתי". הבנתי שהיא מחמיאה לי כאן... אבל לא הבנתי איפה היא כבר ראתה את החולצה הזו שהיא הספיקה כבר (בעבר!) לאהוב אותה..... וכשהיא באה עם משהו חדש היא שאלה אותי "אהבת"? עניתי לה שאני רק עכשיו רואה את זה ואני אוהבת את זה עכשיו..... רמת הסלידה שלי מהביטוי הזה שווה ואולי עולה על סלידתי מה"מכנס"...
למרות שמוטי כבר כתב על הנורא מכל "בת זוגתי". החלטתי להוסיף אותו לרשימה שלי כי אולי מישהו שלא קורא בבלוג של מוטי וכן קורא כאן ילמד משהו.
זה ביטוי שכ"כ מחריד אותי, ששווה שיהיה רשום פעמיים.
אמא שלי היא זוגתו של אבא שלי.
אני הבת שלה. לכן אני בת זוגתו של אבי. הבת של זוגתו. הו, אלוהים, תעשה שמישהו יפנים....
מילת סלנג, דוחה למדי לטעמי, היא "לחרב". בעברית יש לומר "להחריב". נשבעת לכם ששמעתי כתבת בטלביזה אומרת "לחרב". באותו רגע היא חירבה לי את האוזניים.....
טעות שאינה גסה אבל אני מנצלת את ההזדמנות לתקן אותה היא המילה "בכדי". טעות. יש לומר "כדי". בדוק!
ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם. יש מילה נחמדה "תבלין". אני באופו אישי "מתבלת" תבשילים כי לדעתי בתבלין מתבלים. אני שומעת הרבה "מתבלנים". לדעתי זו טעות. אשמח לשמוע מה אתם אומרים.
יש עוד כל מיני דברים ("לנצח את המשחק", "כנסו", ששניהם הופיעו אצל מוטי), אבל את המציקים לי ביותר העלתי לכאן.
ולסיום, שלוש מילים שאינן עבריות, אבל אנחנו כן משתמשים בהן והגיעה העת לתקן:
פירמידה ולא פEרמידה
קונדיטOריה ולא קונדיטUריה. חולם אחרי הט` הרי כולם אומרים נכון קונדיטור, אז למה זה משתנה פתאום בשם החנות?
ואחרון חביב...סיזיפוס ידידי היווני..... כבר כתבתי והסברתי ועוד אמשיך מן הסתם פעמים רבות. עבודה קשה שבסיומה יש לך תוצר משגע ביד , אינה עבודה סיזפית! עבודה סיזיפית זו עבודה קשה שנעשה לשוא!! שאין בסופה תוצאה! אתם לא מתארים לעצמיכם כמה פעמים אני נתקלת בבלוגים של יוצרות ישראליות בתיאור העבודה הסיזיפית אך המשתלמת שהן עשו.....
תוספת שקיבלתי הרגע מכספית היקרה שלנו:
אז איזה יום היום? יום נעימה? יום גשומה? יום הזיכרון היתה עצובה? מובן שלא, הרי "יום" זה זכר. אז למה "יום ההולדת היתה יפה" למה "היתה לי יום הולדת"? אני נדהמת לשמוע את זה גם מאנשים אינטליגנטיים. מובן ש"היה לי יום הולדת". "יום ההולדת היה מקסים"
מקווה שמישהו מכם עדיין נשאר כאן...
אם מישהו רוצה לקרא את מה שכתבתי בעבר על הנושא הזה, הנה זה כאן
מי ירים את השרביט?![]()
שבת שלום וסופשבוע רגוע,
![]()
ממש מעכשיו : "שלוש אלף" במקום "שלושת אלפים",
"בריתה" עבור מסיבה לתינוקת (זוועה..),
"לקחת חיסון" בררר......
"עבדתי מוכרת" לאן נעלמה הכ`? "עבדתי כמוכרת".
"ש" במקום "כש". "שהייתי קטנה"..... במקום "כשהייתי קטנה"...
"רכבים" אין מילה כזו. "רחבים" הם ההפך מ"צרים". יש לומר "כלי רכב".
חשוב לשמור על לשון (עברית) נקיה....![:P :P]()
![]()
א` באדר א` תשע"ד.