נגזר על קרובת המשפחה שלי שנפלה ושברה את מפרק הירך להיעדר מפתיחת התערוכה שבה היא מציגה את עבודתה. ולכן נשלחנו, אחי ואני כנציגי המשפחה (מובן שהיינו מגיעים בכל מקרה) לפתיחה החגיגית בבניין הספריה העירונית בבאר שבע.
נושא התערוכה הוא משחק באש, (הציטוטים מתוך כתב האוצרת) - "צירוף מילים כמעט אבסורדי, ולא קל לאיתור: האש חמה ולוהטת, מחממת ומבשלת, בעלת תפקיד מרכזי בפולחן של דתות רבות, כולל ביהדות........ "
"אבל האש היא גם כח קמאי ששורף ומשמיד חלקים מהטבע ומעשי ידי אדם. משחק זו מילה של הנאה, שעות פנאי, קצת תחרות מתורבתת (אם שוכחים את המשחקים לחיים ולמוות של הגלאדיאטורים ברומא....), בידור ו,צחוקים,."
"אבל הביטוי קיים ומיד מעורר עניין, כך שיש היום בישראל הצגה, אופרה ומופע סטנדאפ בשם זה, וכן סדרת משחקי מחשב."
"הביטוי משחק באש מככב בנאומים ודיונים על משהו רע שעלול לקרות, תרחישי אימים של "אם..." ו"כאשר"..... . אומרים על מנהיגים שהם משחקים באש, על צבאות ועל אנשים פרטיים."
"לאמנים הביטוי הציב אתגר רציני, כשליש מהמשתתפים בחרו בפאן המטפורי של הביטוי משחק באש."
"רוב היצירות בתערוכה עוסקות באש ממש . האש הטובה, היפה, או האש ההרסנית, מעשה ידי אדם או תופעת טבע"
האמנים המציגים בתערוכה משתמשים במגוון טכניקות להציג את האש המשתוללת, או האש המרוסנת, והאש בהחלט מתפרצת מהקירות, מרגשת, מבדרת, מנעימה את הרגע ומבעיתה."
אגודת הציירים והפסלים בישראל, מאגדת בתוכה מעל 100 חברים, הכוללים ציירים,פסלים וצלמים הגרים ויוצרים בבאר-שבע, בקיבוצי הדרום ובערי הנגב ועד אילת.
האגודה שמה לה למטרה, מעבר לפעילויות הנ"ל, לנסות להרחיב את היע הכללי של האמנים, להעשיר את תפיסת עולמם ולהתאים את נושאי יצירותיהם לרוח התרבות העכשווית כל זאת על ידי הרצאות, סדנאות, כיתות אומן והזמנת מרצי חוץ במגוון נושאים.
כמחווה לקרובת משפחתי, בצירוף איחולים להחלמה מהירה ושלמה, אצרף בהמשך צילומים של חלק מעבודותיה, תוך התחייבות להוסיף רשומה מלאה הכוללת את מיטב עבודותיה.
מטרת האגודה הינה לפתח דיון על הזיקה שבין האמנות הישראלית הגלובלית לבין הזהות המקומית במדבר הנגב. דיון זה עשוי להציב אותנו בעמדה חדשה מול האמנות הישראלית, המרכזית השולטת.
כמו בכל איזור בישראל, קיימים בבאר-שבע והנגב גוונים רבים של אנשים, קהילות, עמים ותרבויותיהם. כוונתנו איננה להציג תעודות דוקומנטריות ידעניות, על הפלורליזם התרבותי. היצירות אמורות להציג את הפלורליזם התחושתי של המציאות, להביע את התחרות אינסופית של התרבויות, בעוד הן מבליטות את ההבדלים שבין הזהויות.
המשימה שעומדת לאמנים היא, אפוא, פשוטה, אם יצליחו בכך. הדבר יתבטא בראש ובראשונה דווקא בשביעות רצונם העצמית, ובניסיון להתמקד בהסבר כלשהו המצביע על אפשרות לקריאה נוספת של המציאות המקומית. האמן למעשה חייב להתבונן במציאות שלו ולפרש את העולם שבו הוא חי ופועל. בלשון אחרת, האמן חייב להימנע מלחשוב בצורה אוניברסאלית, אנונימית ואנליטית, אלא לחשוב באופן פרטנית, מוחשית שיבליט את הנראה על חשבון המשמעות הכללית.
אמני באר-שבע והנגב מהווים מיעוט בין אמני ישראל ובין אמני העולם הגלובלי. השוני שלהם לא נמצא בהרכב הגזעי והתרבותי לפחות לא כאן בארץ, הוא "שוני מדומה" קשור למקום ולזמן. פרדוקס נוסף, השוני לא בא מייצוג אמיתי של המקום והזמן, אבל ביכולת לבטל אם לא לפחות לערער על הכללים והנורמות המקובלים של המקום והזמן.
את האגודה מוביל היום גדעון שני, איש רב פעלים, אשר לאחר פעילות במישורים רבים וחשובים, לקח על עצמו לנהל את האגודה ולקדם אותה.
שם בעל העסק: אורנה בר-עוז